הגיע הזמן לחשוב פלאס סייז

בארה"ב כמו בארה"ב – לא משנה אם מדובר בכוכבת קולנוע שהתמוטטה, זמרת שגילחה את ראשה מטעמים בלתי אידיאולוגים, מלתחתה של הגברת הראשונה, ביטוח בריאות או דוגמנית קצת עגלגלה בעמוד 194 – מובטח לכם שכל דבר כזה יהפוך לדיון ציבורי מרתק.

בדיון הציבורי על דוגמניות פלאס סייז, המתהווה בשבועות האחרונים, השתתפו מיטב עורכי המגזינים, צלמים בכירים, מעצבי אופנה, קוראים וטוקבקיסטים, אנשי אקדמיה ואפילו שני אסיסטנטים של מעצב אופנה צרפתי, שלא באמת אמרו משהו, אבל כשהמעצב שעבורו הם עובדים העלה על המסלול דוגמנית במידה 42, הם התפטרו במקום, נטשו את התצוגה בזעם וסירבו להיות מקושרים לאירוע.

השמועה על הבעת דעתם הנחרצת התעופפה עד ארה"ב והצדיקה כותרת בעיתונים, מה שהוסיף אש למדורה הבוערת ממילא. בשלב כלשהו במהלך הדיונים נשמע אנפוף רוטן מהכיוון הכללי של פריז. קארל לאגרפלד, ממעצבי האופנה הדגולים והגדולים של המאה האחרונה, נשמע עצבני. איזו סיבה יש ללאגרפלד, ציפור משונה בפני עצמו, להוסיף קמטים לפרצופו השזוף-יתר-על המידה? ומדוע התכווצו אישוניו מתחת למשקפי השמש הנצחיים הדבוקים לפרצופו מזה ארבעה עשורים?

תנו לנו נשים אמיתיות

לפני כמה שבועות הופיעה ליזי מילר במגזין גלאמור. בעמוד 194 התנוססה תמונה רגילה של אישה יפה, צוחקת ובטוחה בעצמה, בעירום. מילר הוגדרה כדוגמנית מידות גדולות רק מכיוון שאינה גבוהה ודקיקה כנוצה ומתהדרת במידה 0 אלא גבוהה ובעלת קימורים יפיפיים ומידתה 42 ולפעמים 44.

לא היה ויכוח על זה שמדובר באישה יפה ומלאת ביטחון, זו גם הסיבה שפרסום התמונה הביא לסחף של תגובות נלהבות, אוהבות, מוקסמות, נרעשות לטוב ולרע, שבעיקר ניערו את האדישות האנורקטית שפשטה בעולם האופנה. בגלאמור החליטו לעמוד במילה שלהם, וגיליון אחרי כבר הציגו שבע דוגמניות פלאס סייז, שיקבלו עדיפות בקדמת הבמה מעתה והלאה.

החלטתי לעשות בדיקה משלי: את תמונת שבע הדוגמניות הקמורות, העגלגלות והמלאות עד שמנמנות הדפסתי ולקחתי איתי בתיק, ובכל פעם שנתקלתי בגבר הוצאתי אותה ושאלתי לדעתו. הממצאים העלו מסקנה נחרצת: מדובר ב-Jaw Dropper, או בעברית: תמונה מפילת לסתות. לא היה אחד שלא קיבל מבט חושק בעיניים, משהו בין "הרגע עברתי ליד מגש פיצה טרי" לבין "אני מאוהב". משהו בין הרצון לטעום לבין הרצון להתחנן שייתנו לך לנשק, אפילו רק לשנייה. "מדהימות, פשוט מדהימות" הם אמרו, אחד אחרי השני.

"אתם שמים לב לקפלים?" וידאתי. את מי מעניינים הקפלים, הם ענו. תראי כמה הן יפות, כמה הן סקסיות, וגם תרמו תובנה משלהם. "נשים תמיד אכזריות מאוד, שופטות את החברות שלהן כאילו מדובר בפשע אנושי חמור". "תראי איזה חבורה של נשים יפיפיות, כל גבר היה רוצה להיאבד שם באמצע, ביניהן", אמר אחד, ואחר הוסיף "זה מה שיפה בהן, הקפלים. פשוט מדהימות. פשוט נשים. נשים!". גם הגברים האמריקאים שהגיבו לתמונתה של ליזי באתר של גלאמור פסקו לטובתה. "אני מדבר בשמם של כל הגברים", כתב שם אחד מהם, "היא יפיפייה מהממת. אנא, אנחנו רוצים עוד כמוה".

המהפכה מתחילה, אבל האם משהו ישתנה?

אני מרשה לעצמי להרוס את החגיגה לכמה רגעים ולשאול, באמת, אם לא מדובר בסך הכל בעוד טרנד מסוג מודעות עצמית/ חברתית? אולי מאט לאואר צודק. העיתונאי והמנחה הגיב לסיפור ב"טודיי שואו" ואמר ש"כולם מתלהבים, כולם אומרים שזה נהדר, ואז אנחנו חוזרים לדוגמניות השדופות עם העור והעצמות. משהו באמת עומד להשתנות?". אכן, שאלה מתבקשת.

עורכת גלאמור טוענת שכן. היא הצהירה שהמהפכה מתחילה אצלה במגזין, ואף התחייבה שמעתה הוא יציג תצלומים של נשים בטווח רחב יותר של מידות, גם בכתבות על אופנה ויופי. "זהו דיאלוג על דימוי הגוף", היא אומרת, "ואת הדיאלוג הזה התחילו הקוראים והקוראות שלנו כשהגיבו לתמונה של ליזי". היו גם מי שטענו כי מדובר בתזוזה ניכרת בדפוס החשיבה של האישה הצרכנית של זמננו, שנשים דורשות לראות במגזינים דוגמניות שנראות כבני אנוש, ולא כאנדרוגינוס שעבר ליטוש וצימוק ואיבד כל צלם נשיות ואמת חזותית.

הכל מקסים, באמת. פרפרים ופיות, לב רחב ואוהב, וכולם פתאום נורא אוהבים את הקימורים שלנו. סנדרו בּוטיצ'לי ופול רוּבּנס היו מסמיקים מגאווה לו ידעו כמה אוהבים את הנשים בציורים שלהם לפתע. אמנם לקח למין האנושי כמה מאות להטמיע את הסיפור, אבל שטויות. למה להתקטנן.

ואם כבר קטנוניות, בואו נחזור לקארל לאגרפלד. אחרי שהוא הוריד כ-30 ק"ג ממשקלו לפני מספר שנים ונותר צמוק, הוא החליט שבעיקרון מותר לו להגיד עכשיו הכל, ואל הדיון שהתפתח בשבועות האחרונים הוא הוסיף את משנתו שלו.

אפשר להגיד הרבה דברים על לאגרפלד בן ה-71, והיותו ממשיך דרכה של שאנל בבית האופנה מזה שנים מעידה עליו כי טעם טוב הוא טבע שני לו. אבל בדיבורים הוא לא מפגין אלגנט מרשים במיוחד. לפני כשנתיים הוא טען ש"אנחנו לא מבקשים מהדוגמניות להגיע רזות, זה פשוט שרובן מגיעות עם בעיות נפשיות ותסבוכים וטראומות וככה הן נראות באופן טבעי". כנראה שהעובדה שהוא מסתובב כבר 40 שנה עם משקפי שמש וכפפות עור שחורות בלי להוריד אותם לא לשנייה שייכת לאותו היגיון לאגרפלדי.

 הוא מוכן להצטלם מחוייך עם בת' דיטו, הזמרת השמנה (לא עגלגלה. שמנה. מאוד.) וסולנית להקת גוסיפ שעיצבה השנה קולקציה לטופּ שופּ. זה מוציא אותו מגניב ומחובר לטרנדים. אבל מאחורי הקלעים הדעות שלו אחרות לחלוטין. "אף אחד לא רוצה לראות אישה עגלגלה, ודאי לא על המסלול או במגזינים!", הוא הודיע הפעם להמונים, ומלמל משהו על היסטריה מיותרת שמקורה בנשים שסתם מקנאות. נראה אותו אומר את זה לביונסה בפרצופה. אז לאגרפלד יקר, קבל ריקושט: הנה טרנד אחד שלא הצלחת לזהות. אולי הגיע הזמן להיפטר ממשקפי השמש, הם מעוורים אותך.

>> גברים שמנים זה סקסי? וידוי של אחת שאוהבת אותם גדולים