האישה, השיער והאייליינר: פרידה אופנתית מאיימי וויינהאוס

איימי וויינהאוס נמצאה אמש ללא רוח חיים בדירתה בלונדון, ובכך הצטרפה ל"מועדון 27" המפוקפק בו חברים, בין היתר, ג'ים מוריסון, קורט קוביין, הית' לדג'ר וג'ניס ג'ופלין. וויינהאוס, שנודעה בשנים האחרונות בעיקר בשל חיבתה לאלכוהול, סמים ואורח חיים פרוע במיוחד, השפיעה רבות על תעשיית המוזיקה, ולא פחות חשוב - הפכה לאושיית אופנה ייחודית בזכות המראה האייקוני המובהק שהמציאה לעצמה. ערוץ הנשים מבקש להיפרד מהאישה, ערימת השיער והאייליינר.

בין קלאסית לג'אנקית

עם פריצתה לתעשיית המוזיקה, ווינהאוס הייתה ללא ספק אגוז קשה לפיצוח ועיכול. היא גילמה דיסוננס גמור: מצד אחד היה לה קול עמוק וצרוד כמו זמרות הסול של פעם, ומצד שני היא שרה "אבא, אל תיקח אותי לגמילה". מצד אחד זמרת מצליחה, מצד שני מכורה לסמים קשים (שאף גרמו לה לאבד שיניים). הניגוד הזה בא לידי ביטוי גם במראה הייחודי שלה, שמפגיש שיק קלאסי אך מג'ויף ומחוספס בקצוות.

אחד מסימני הזיהוי המובהקים של וויינהאוס היה התסרוקת הבלתי אפשרית – היא הסתובבה עם כוורת שיער ענקית, שהתכתבה בהגזמה עם אופנת השיער של הסיקסטיז. המלעיזים הציניים גיחכו ואמרו שהיא מחביאה שם סנאים. אבל איך שלא יהיה - השיער הזה שלה היווה את תמצית הלוק הייחודי – כמו של פעם, רק מוגזם, מה שהפך את הפריזורה לשלה, ולא לרטרו. גם האייליינר המפורסם שלה, שתמיד נראה מרוח ולא שווה, שאב השראה מהכוכבות של פעם, אבל כמובן בהגזמה.

תמיד היה בוויינהאוס משהו קצת "לא במקום". אפילו כשהתלבשה לטקס פרסים או בהופעות ענק – השמלה הקצרה מחמיאה, אבל האיפור נוזל. השיער מוקפד, אבל הציצי קופץ החוצה. מה שבטוח, היא דאגה שלא לתת לסביבה לשכוח מי היא באמת, ומאיפה היא באה.

טעויות אופנה שהפכו לסטייל

סגנון ה"רוקבילי" שלה זכה להרבה חיקויים ומחוות. בתקופה שפרצה, רשתות האופנה התמלאו בשמלות מיני פרחוניות בסגנון שלה, וגם חגורות המותן העבות זכו לעדנה. כשווינהאוס הסתובבה ברחובות לונדון עם נעלי בלט וורודות ומלוכלכות, מכירות נעלי הסירה עלו פלאים, ועיתוני בריטניה דיווחו שנערות משפשפות את הנעליים בבוץ כדי להשיג את "אפקט איימי".

גם תעשיית האופנה לא התעלמה. קרל לגרפלד אמר כי הושפע ממנה בקולקציה שהציג ב-2007, והדוגמניות התהדרו בכוורות משלהן. "היא מאוד יפה, ואני אוהב את התסרוקת שלה", אמר אז לאגרפלד.

וויינהאוס עצמה גם ניסתה כוחה בעיצוב אופנה. היא חברה למותג הבריטי "פרד פרי" ב-2010, ועיצבה מיני קולקציה בהשראת הסטייל שלה. הקולקציה כללה שמלות קצרות וחושפניות אבל גם חולצות פולו מסורתיות עם טוויסט.

לקראת הסוף, נראה שוויינהאוס לגמרי איבדה את זה. היא הפכה לשדופה עוד יותר, הגדילה את החזה, הצטלמה כשהיא מבולבלת ויחפה ברחובות, ושכחה את המילים לשיריה בהופעות. העצוב הוא שמה שהפך אותה למיוחדת בנוף הרגיל של הזמרות, גרם לה בסוף ימיה להיראות כנואשת לעזרה.
למרות הסטייל הבלתי מתפשר, הקעקועים המיוחדים והגדולים והטינוף הכללי שאפיין אותה, וויינהאוס לעולם תיזכר כאייקון סטייל מיוחדת ובלתי נשכחת. יהי זכרה ברוך.

>> בואי להכיר ולהצביע לתחרות הגבר הסקסי של ישראל