הרעיון הרומנטי של לינה בטירה קוסם כנראה דווקא לאלה שגדלו על ברכי הציונות המסתפקת במועט ורוצים להרגיש אריסטוקרטים לכמה לילות. מכיוון שההיסטוריה לא פינקה את היהודים (ועוד פחות מכך את הישראלים) ביותר מדי תארי אצולה או באדמות שעברו בירושה עם נכסים מונומנטליים, כדי להשביע את התשוקה הזו אין ברירה אלא לטוס לאירופה, מולדת הטירות.
מהי טירה בעצם?
ההגדרה לטירה היא די רחבה, ולא תמיד חופפת לאסוציאציה הימי-ביניימית של מבצר אבן עם מגדלים ועם גשר מתרומם. כל מעון פרטי מבוצר או אחוזה עם חומה עונה לתיאור הזה, וכך גם בית קיץ של שליט מקומי כלשהו. השיטה הפיאודלית ששלטה באירופה במשך מאות שנים השאירה שפע גדול של טירות ובתי אחוזה, ואילו שיטת הממשל (והמיסוי על נדל"ן) של אירופה המודרנית דאגה לכך שרבים מהמעונות הללו יוכלו לעמוד גם לרשות המעמדות הפחות אריסטוקרטיים (כל עוד יש בידם הממון לשלם עבור התענוג). יקר מדי להחזיק טירה בימינו, אפילו אחוזה, כשכוח העבודה וחומרי הגלם אינם עומדים לרשות האצילים בחינם, וכאן נכנסת לתמונה הבורגנות העולה, כלומר - התיירים.
אפשר כמובן לקנות כרטיס כניסה ולבקר במונומנט שחובק גן מסוגנן וגזום למשעי ושחדריו חנוקים מרהיטים בסגנון לואי לדורותיו ומדיפים ניחוחות נושנים. אבל השוס הוא להישאר ללון בבית בטירתו של אביר שפרק מזמן את נשקו, ולהיות אציל ליום אחד או יותר, תלוי במשאבים ( טירה "קומפלט").
מחפשים מקום להתחתן בו?
היעד המוביל לחופשה בטירה הוא צרפת, ארץ עם מורשת מפוארת של אצולה ואבירות, ובהתאמה - יבול נאה של טירות בעמק הלואר, בנורמנדי, בבריטני, בדורדון ואיפה לא. הצרפתים מודעים מאוד לאיכויותיהם התיירותיות של הנכסים שבידיהם, וכמו שיש להם הגדרות מסורתיות קפדניות לגבי גבינות ויינות, כך גם עושים ביזנס מההגדרה הממשלתית הקפדנית לטירות, שיש להן אפילו איגוד מקצועי.
חברת Dali Vacation של חוי בן־דור, משווקת חופשות עם לינה בכעשרים טירות בצרפת, בכמה קטגוריות: מטירה שהיא סוג של כפר נופש מאובזר, שבו שוכרים וילה על גדות נהר, שטובלת ביער ונמצאים שם עם אורחים נוספים, ועד שכירת טירה "קומפלט." באופציה האחרונה, והיקרה בהרבה כמובן, מקבלים את המפתח ולא פוגשים אף אחד חוץ ממי שהזמנתם. בן־דור אומרת שהיא מקפידה לבחור את הטירות באופן אישי: "אני לא אוהבת את הטירות העתיקות, שיש בהן בעיית ריח, והן מעיקות" היא אומרת.
אופציית הביניים היא סוויטה/יחידת נופש, במתחם הטירה לזוג או למשפחה, ואז מקבלים גם שירות חדרים יומי. ארוחת הבוקר על שולחנו של בעל הטירה, שגר בסמוך, היא ממש לא רק קפה או־לה וקרואסון, אלא מגוון של גבינות, נקניקים וירקות, כמו שישראליים אוהבים לראות על צלחת ארוחת הבוקר שלהם. מחירים: 350-180 אירו ללילה, למשפחה עד חמש נפשות.
גם באיטליה ובספרד
במחיר חדר במלון גם חברת אינטרהום השוויצרית מציעה לינה בטירות (לצד השכרת בתים, וילות ודירות לחופשה). באתר האינטרנט של החברה ניתן למצוא טירות ברחבי אירופה - מאיטליה, עבור בספרד ובצרפת ועד צ'כיה וקרואטיה. בין ההצעות: טירה בכפר וינצ'י (עד 12 איש) ליד פירנצה ב־1,844 אירו לשבוע, טירה בבורגונדי בצרפת (עד 15 אורחים) ב־6,121 אירו, בית כפרי גדול (עד 20 לנים) בארצו (Arezzo) בטוסקנה ב־2,614 אירו. אם מחלקים את הסכום במספר האנשים, זה לא יוצא יקר יותר ממלון רגיל, ולפעמים אפילו להפך.
במקרים רבים אפשר גם ליצור קשר ישירות עם בעלי הטירות, בלי תיווכה של חברה כלשהי, באמצעות האינטרנט. אלה גם משקיעים באתר שלהם יותר מאשר המידע הסטנדרטי שמספק אתר כללי כלשהו. כך למשל טירת רוס במערב אירלנד או טירת לישין (Lisheen) במחוז טיפרארי באירלנד. ב1995- פתחה משפחת אוורארד, הבעלים מאז המאה ה-18 בשיפוץ נרחב במשך חמש שנים. התוצאה מרהיבה. בנוסף הם מציעים סיור רחב באירלנד, והשהות בטירה היא רק חלק מהחוויה הכוללת.
