מידע שימושי על ברלין

ברלין כל כך מרתקת שהראש מסתחרר: היסטוריה סוערת, אתרים מונומנטליים, ארכיטקטורה חדשנית, טירות עתיקות, אמנות משגשגת, ברים חתרניים במזרח, מעצבים צעירים, מהגרים, קומוניסטים, גלוחי ראש וגם בורגנות. העיר כל כך גדולה שכמעט אי אפשר להכיל אותה, כל כך טעונה שכל דבר בה נראה כמו קריאת תיגר. בתור התחלה - לפני שצוללים לעושר העצום הזה - המידע השימושי שיעזור לכם להתמצא בעיר.

שפה: גרמנית
מטבע: אירו
שעון: ישראל +1
קידומת: 49 לגרמניה, 30 לברלין
ויזה: אין צורך בוויזה לבעלי דרכון ישראלי
תושבים: כ-3.5 מיליון
מזג אוויר: הקיץ חם וקצר, החורף קר. בשנים האחרונות מזג האוויר ההפכפך באירופה דורש התעדכנות על בסיס שבועי

הגעה לעיר: מרבית הטיסות לעיר נוחתות בשדות התעופה טיגל ושונפלד. טיגל ממוקם כ-8 קילומטרים צפונית-מערבית למרכז העיר. אפשר לקחת ממנו מונית מרכז העיר (שתעלה כ-25 אירו), לעלות על קו 128 המוביל לתחנת רכבת תחתית הגדולה קורט-שומאכר פלאץ, או לקחת אוטובוס יקר מעט יותר, TXL, שיביא אתכם במהירות לאונטר דן לינדן. משונפלד לא כדאי לקחת מונית – היא תעלה כ-50 אירו. שני קווי רכבת מגיעים לשונפלד – S45 ו-S9, אלה יביאו אתכם הישר לתחנה המרכזית (Hauptbahnhof).

תחבורה: בתוך העיר עצמה יש מערכת משוכללת במיוחד של תחבורה ציבורית – אוטובוסים, רכבות קלות (S-Bahn), רכבות תחתיות (U-Bahn) וחשמליות, שכרטיס הנסיעה של כולם אחיד. משתלם במיוחד לקנות כאן כרטיס יומי, שבועי או חודשי (בהתאם לזמן הביקור), היות והמרחקים פה גדולים. ה-Welcome Card משלב בתוכו גם כניסות מוזלות למרבית המוזיאונים בעיר. לאוטובוסי הלילה יש כרטיסים נפרדים. למרות שאין מחסומים ושערים, אל תנסו להתגנב בלי כרטיס לרכבות, ואת הכרטיסים שברשותכם – אל תשכחו להחתים. פקחים בלבוש אזרחי מסתובבים ומחפשים לקנוס מתפלחים.
כשאתם הולכים ברגל שימו לב שאתם על המדרכה ולא על מסלול האופניים. אם תרצו לשכור אופניים לטיול, עשו זאת דרך Fahrradstation.

מודיעין תיירים: אות i לבנה בתוך ריבוע אדום מצביעה על לשכת מודיעין תיירות. סניפים מרכזיים יש בשער ברנדנבורג, בשדה התעופה טגל ובמרכז אירופה. לעוד מידע, כדאי להיכנס ל-www.visitberlin.de.

חשמל: 220 וולט. כמו בארץ.

בטחון: בסך הכל ברלין היא עיר בטוחה מאוד, עם משטרה יעילה, תנאי תברואה מצוינים ואנשים מנומסים שאוהבים לעזור. נשים נהנות כאן מביטחון ואפילו אין כל כך הרבה כייסים. כמובן שכל זה לא אומר שיש סיבה להתנהג באופן טיפשי: שמרו טוב על חפציכם ואל תסתובבו בלילה לבד.

במקרה חירום: שגרירות ישראל בברלין: Auguste Victoria Straße 74-75, טלפון: 00-49-30-890455.

נימוסים והליכות: כן, והרבה. הרבה סליחה (Enschuldigen sie), תודה (Danke schön) ובבקשה (Bitte schön), שמירת מרחק פיזי סביר, עמידה בצד ימין של דרגנועים וכו'. חוץ מזקנים נרגנים, מעטים האנשים שיעירו לכם על חוסר נימוס, אולם ייתכן ותזכו למבט קר ונוקב שיגרום לכם להצטער שנולדתם.

התמצאות בעיר - הרבעים

המיטה (MITTE)
הרובע המרכזי והמתויר ביותר של העיר. בו נמצאים רוב האטרקציות, המלונות, איזורי הקניות ומוסדות השלטון. בתוך הרובע נמצאים האיזורים המרכזיים של העיר:

אורניינבורגשטראסה ושוננפירטל. האזור הצפוני הזה היה פעם המרכז היהודי הגדול של ברלין. יהודים שנמלטו מפרעות ומפוגרומים במזרח הגיעו לכאן ויצרו שכונה שוקקת חיים. בעקבותיהם הגיע סופרים, אמנים וסוחרים נוספים. השמדת היהודים וההרס של מלחמת העולם השנייה דרדרו את האזור, אבל עכשיו הוא שב להיות אופנתי, ויש בו שילוב של בוטיקים טרנדיים ומסעדות לצד בניינים מטים ליפול וחצרות מוזנחות.

קורפורסטנדאם. המרכז העסקי של ברלין המערבית, הקו-דאם, הוא אולי פחות היסטורי מחלקה המזרחי, אבל השדרות הרחבות והבניינים המרשימים מהמאה ה-19 ממשיכים לרכז את רוב הפעילות העסקית של העיר, עם שפע של חנויות, משרדים, בוטיקי יוקרה וכמובן – הקה.דה.וה, גן החיות וכנסיית האנדרטה הקיסר ויליהלם.

מזרח המיטה - אלכסנדרפלאץ ואזור ניקולאיקירשה. כנסיית ניקולאי הקדוש והרחובות סביבה משמרים משהו מברלין הימי ביניימית, עם סמטאות צרות וחצרות פנימיות רבות. אבל את הבתים עצמם מאכלסים בעיקר ברים, מסעדות עממיות ובתי קפה, לרווחת המון התיירים המגיעים לכאן. מזרחית לניקולאיפירטל משתרעת אלכסנדרפלאץ, או אלכס, כפי שהמקומיים קוראים לה, כיכר ענקית שהיתה פעם אזור עמוס וכאוטי של העיר והיום היא מחכה לתוכניות שיחזירו לה חיים.

טירגרטן וכיכר פוטסדאם. היער הגדול, שהיה שטח ציד לבית משפחת ברנדנבורג, הפך לפארק עירוני במאה ה-18. מדרום, בכיכר פוטסדאם, נבנו בתי מסחר וממשל. לאחר מלחמת העולם השנייה הדרדר האזור. כיכר פוטסדאם הפכה לבור בחלק המזרחי, והאזור סביב היער נחלש. מאז האיחוד הפכה הכיכר לאחד מגילומי החוסן של גרמניה החדשה, נבנו בה בניינים חדשניים ואל הפארק השופע מגיעים ברלינאים בכל רגע של שמש כדי להתפשט ולהשתזף (אחד הרחובות שחוצים את הפארק נקרא יצחק-רבין-שטראסה, מה תגידו על זה...). מצפון לפארק נמצאת שכונת מואביט – שכונת מהגרים בעיקרה, עם מרכזים קטנים של תרבות אלטרנטיבית.

קרויצברג (Kreuzberg)
השכונה היתה מוקפת בחומה משלושת עבריה בימים ההם. המיקום הזה הפך אותה לאלטרנטיבית וגבולית, וסקווטים, סמים ואווירה חופשית אפיינו אותה. בשנת 2001 עברו השכונות בעיר רפורמה, וקרויצברג אוחדה עם פרידריכסהיין הבורגנית. כדי להבדיל בין השתיים נקראת קרויצברג הישנה קרויצברג 36 (ע"פ קידומת הטלפון) והגדולה והבורגנית – 61. מהגרים רבים גרים ב-36, ובמשך שנים האזור הוציא מתוכו הפגנות 1 במאי אלימות וסוערות. כיום שקט שם יותר, ובתי קפה, חנויות יד שניה ומרכזי תרבות אלטרנטיביים משגשגים ברחוב אורניין (OranienStaße) המרכזי.

אי המוזיאונים
פלגי נהר השפרה מקיפים את האי הקטנטן שיחד עם התיישבות נוספת ממזרח לו מהווה את ערש ההתיישבות באזור. בימי שושלת ברנדנבורג הוקמו על האי הקטנטן ארמונות ובנייני פאר. השנים הקומוניסטיות לא עשו חסד עם האי – בניינים רבים הוזנחו ונהרסו – אבל אלה שנשארו יוצרים היום קומפלקס מרשים של מוזיאונים וארמונות היסטוריים.

פרנצלאואר ברג (Prenzlauer Berg) ופרידריכשיין (Friedrichshein)
שכונות פועלים צפופות במזרח העיר שהפכו בשנים האחרונות להיות מוקד משיכה עבור סטודנטים, בוהמיינים ומשפחות צעירות שלא איבדו את מגניבותם, אך לא יכולים לעמוד בדמי השכירות המופרכים של המיטה. כאן תמצאו ברים מגניבים, חנויות יד שנייה, מלונות זולים ואווירה משוחררת, משפחתית ומלאת קולות ילדים.

שלוס-שרלוטנבורג (Charlottenburg)
אזור יוקרתי במערב העיר, שהיה עד 1920 עיירה נפרדת בה גרו עשירי ברלין. בשנת 1920 היא אוחדה עם העיר וברפורמת השכונות אוחדה עם וילמרסדורף, ועדיין, השכונה שומרת על מאפייניה משכבר – וילות מפוארות, שדרות רחבות והמון מים, עצים וירוק.

קצת היסטוריה

ברלין היא עיר חדשה יחסית. האיזור יושב בתחילת המאה ה-12 על ידי שבטים גרמאניים. שתי התיישבויות – קלן וברלין – נוסדו זו אחר זו על גדות הנהר שפרה.

בתחילת המאה ה-14 עברה העיר לשליטת הברון מנירנברג, פרידריך השישי לבית הוהנצולרן. משפחת הוהנצולרן שלטה בעיר שנים ארוכות אחר כך. השליט הגדול הראשון של העיר היה פרידריך וילהלם, שבשנת 1640 החל פרויקט בניה גדול בעיר, שכלל גם כריית תעלות. יורשו, פרידריך ה-3, הפך למלך הפרוסי הראשון (וקיבל את השם פרידריך ה-1) והפך את העיר לבירת ממלכתו.

תחילת המאה ה-17 היתה תקופה של צמיחה כלכלית, גיאוגרפית ותרבותית. פרידריך השני תכנן תוכניות גדולות עבור העיר, אבל אלה נאלצו לחכות עד תבוסתו הסופית של נפוליאון. מהפיכת 1848 (אביב העמים) היתה הארוע המכונן הנוסף בחיי העיר, שמנתה אז כבר למעלה מ-400,000 תושבים. מונרכיה חוקתית כוננה בגרמניה ופרלמנט כל גרמני קבע את חוקתה. האירועים האלה סללו את הדרך לאיחוד גרמניה, מהלך צבאי-מדיני אותו הנהיג אוטו פון ביסמארק.

ברלין המשיכה לגדול ולהתפתח, וקיבלה אליה אלפי מהגרים, ביניהם יהודים רבים. ב-9 בנובמבר 1918 הפכה העיר רשמית לבירת הרפובליקה הגרמנית. השנים הבאות היו שנים של תהפוכות רבות – כינון רפובליקת ויימאר, תסיסה פוליטית וחברתית, התפתחות המפלגה הקומוניסטית וכמובן, עלייתו של היטלר לעמדת כוח. ברלין היתה תפאורה מרכזית לאירועים הללו.

בשנת 1933 החלו הנאצים ברדיפותיהם את היהודים, הצוענים, הקומוניסטים, ההומוסקסואלים, פגועי הנפש ושאר בני האדם בהם ראו איום על רעיונותיהם. שוב ב-9 בנובמבר, הפעם 1938, היתה ברלין הזירה לעוד אירוע מכונן – ליל הבדולח. בתי כנסת נשרפו, יהודים הוכו ונרצחו.

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. הפצצות של בעלות הברית והקרב על שחרור ברלין הרסו חלקים ניכרים ממנה, והרגו 150,000 אזרחים. 1945 מצאה את העיר הגדולה ושוקקת החיים הרוסה, רעבה ומחולקת. מ-170,000 יהודים שחיו בה ב-1925 נותרו רק 5,000.

ברלין המערבית, שהיתה תחת חסותם של ארה"ב, בריטניה וצרפת, היתה מוקפת מכל עבריה בברלין המזרחית. מתיחויות בין הגוש המזרחי למערבי צצו מהר. כשהחליטו בנות הברית לאחד את החלק שבשליטתן לאזור אחד עם מטבע משלו, הגיבה ברית המועצות בהטלת מצור יבשתי על מערב ברלין. צבא ארה"ב שבר את המצור על ידי הצנחת כמויות עצומות של תרופות, מים ומזון אל העיר. מזרח ברלנאים רבים עזבו את בתיהם ועברו את הגבול למערב.

ב-1958 החליטו שלטונות גרמניה המזרחית להקים חומה על קו הגבול, כדי למנוע את הבריחה. בעוד שבמזרח ברלין נבנו בעיקר שיכוני פועלים ואנדרטאות ענק לחיילי הצבא האדום, במערב, שכסמל לחופש זכה למענקים נדיבים מממשלת גרמניה ומארה"ב, נבנו גורדי שחקים, מערכת רכבות משוכללת, תיאטראות ומוזיאונים.

בשנת 1989, לאחר מספר רב של הפגנות במזרח גרמניה, הופלה החומה על ידי אזרחים משני צדי העיר. זמן קצר לאחר מכן אוחדה העיר, וב-1991 שבה להיות בירתה של רפובליקת גרמניה. במשך מספר שנים לאחר מכן היתה העיר מוקד להתרחשות תרבותית ענפה, לפעילות אנרכיסטית, לקבוצות אמנות חדשניות ולתחושה משכרת של חופש ואפשרויות בלתי מוגבלות. התחושה הזו עדיין קיימת בעיר, אך היא הולכת ופוחתת. את מקומה תופסים מבני ענק, אדריכלות חדשה, אחוזי אבטלה גבוהים ואחוזי ילודה נמוכים, עימותים בין המשטרה למהגרים ופער שממשיך להתקיים בין מזרח למערב.

ברלין, המנהיגה הלא רשמית של האיחוד האירופי, תופסת את מקומה כמנהיגה הכלכלית והפוליטית של היבשת האירופית וממשיכה להתמודד עם הצלקות שהותיר בה עברה.

עוד על ברלין: מה לראות? מדריך האתרים, הפארקים והמוזיאונים >>

למדריך המלא של ברלין >>

רוצים לעדכן את המדריך או לתת המלצה למבקרים בברלין? טקבקו או כתבו לנו