הנה שלושה טיפוסים שמאד יאהבו את בוסטון וניו אינגלנד (הפינה הצפונית-מזרחית של ארה"ב): כאלה שמתלבטים אם לנסוע השנה לאירופה או לארה"ב, חובבים מושבעים של היסטוריה אמריקנית, משפחות שמתנשאות על דיסנילנד.
לגבי הטיפוס הראשון, ניו אינגלנד לא נקראת ככה סתם. בוסטון היא עיר יפהפייה: הפארקים הרבים, הנהר החוצה את העיר, בנייני האבן הקלאסיים לצד מבני העץ הקולוניאליסטים והשילוב של ישן לצד חדש, מזכירים מאד ערים אירופיות, עם כל האלמנטים האמריקנים שלמדנו לאהוב (כולל כמובן המחירים בדולרים). באזורים מסוימים במסצ'וסטס ובעיקר ברוד איילנד, אפילו תוכלו לשמוע את המקומיים מדברים במבטא שמזכיר מאד את המבטא הבריטי. בבוסטון החלה מהפכת העצמאות של ארצות הברית כנגד הבריטים, ונראה שהם החליטו לשמר את כל מה שהם אהבו במולדת הישנה – רק טוב יותר ובעיקר גדול יותר.
מה שמביא אותנו לטיפוס השני של התיירים – חובבי ההיסטוריה האמריקנית: כמעט בכל פינה של בוסטון תמצאו איזה אתר, מבנה או אנדרטה שמתייחסת לכינונה של האומה האמריקנית הצעירה. כאן התחילו להירקם החלומות על אומה עצמאית, חופשית ושיוויונית, וכאן התחיל מרד המיסים הגדול, המכונה מסיבת התה של בוסטון, שהיווה את שורש המהפכה.
האריסטוקרטיה האמריקנית המודרנית מקובצת באזורי החופים המרהיבים של קייפ קוד, מרתה'ס ויניארד והמדינה הזעירה רוד איילנד. החל מבני משפחת קנדי לדורותיה שנהגו לגור ולנפוש שם, ועד למשפחות העשירות ביותר של אמריקה, שאחוזות הפאר העצומות שלהם משתרעות לאורך החופים הסלעיים של ניופורט, חלקן פתוחות לסיורים בתשלום של הציבור הרחב.
עוד ב-mako חופש:
בלי תיירים: המקומות הכי מגניבים בווינה
רווקה על ספינת האהבה: מסע ים תיכוני מאי לעיר
המקומות שרז מאירמן הכי אוהב בעולם
כל האזור הזה מתאים גם למשפחות וצעירים שמחפשים נופש אמריקני שאינו כולל פארקי שעשועים עצומים. ההליכה ברחובות בוסטון רגועה הרבה יותר מזו שברחובות ניו יורק, ומתאימה יותר לטיול עם ילדים. תיירים בגילאי ה-20 יוכלו להתערבב עם רבבות הסטודנטים האמריקנים והבינ"ל ששוכנים בבתי הקפה וברחובות של קיימברידג', בה נמצאות האוניברסיטאות הנחשבות הרווארד ו-MIT, לצד רבות אחרות. 60 אחוז מהסטודנטים בהרווארד, למשל, חיים על מילגות של שכר לימוד, מה שמאפשר להם להתמקד בלימודים שלהם – ובבילויים האופייניים לגיל ולמעמד חסר הדאגות הזה. ולפינת התכל'ס, הנה כמה מקומות מומלצים, למי שמתכנן לבלות באזור:
אטרקציות בבוסטון
1. Duck tour: סיור בבוסטון על גבי מעין אוטובוס אמפיבי – כלי רכב מימי מלחה"ע השנייה, שיודע לנסוע גם בכביש – וגם לשוט בנהר. הרגע בו הטנק הזה יורד למים הוא חוויה משובבת נפש שתשמח מאד ילדים – וגם מבוגרים. הנהגים/מדריכים של ברווזי הענק האלה מתאפיינים באישיות גבולית, שמספקת סוג של מופע שמשלב הסברים תיירותיים לצד סטנד אפ אמריקני על גבול הביזארי. ל-Duck tour
2. Skywalk Observatory - בראש אחד מגורדי השחקים של בוסטון יש תצפית של 360 מעלות מעל כל העיר. שימו לב שמזג האוויר באזור הפכפך ואין טעם להגיע לשם ביום מעונן או גשום, מה שיכול לקרות גם באמצע הקיץ. ל-Skywalk Observatory
3. Museum of Fine Arts – אחד המוזיאונים היפים שיצא לי לבקר בהם, מוזיאון אוניברסיטאי ומקיף, שכולל כחצי מיליון יצירות, ובכל זאת אינו ענק ומאיים כמו מוזיאונים מפורסמים אחרים. בין האגפים השונים במוזיאון ניתן לראות אמנות אמריקנית – מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו, מוצגים מהמזרח התיכון הקדום, אמנות אפריקנית ואסייתית, אמנות אירופית וכמובן אמנות מודרנית. כל אחת מהגלריות מעוצבת בהתאם לאופי היצירות המוצגות בה, פנינה אמיתית לחובבי המוזיאונים. למוזיאון
4. Boston by Foot – אחרי שחרשתם את הרחובות האופנתיים (ומלאי אפשרויות הקניות) כמו Commonwealth Avenue או Newbury Street, ועצרתם למנוחה באחד מהפארקים בעיר, כמו Boston Public Garden בו אפשר לשוט בסירות ברבורים באגם, מומלץ לשכור מדריך מקומי שיקח אתכם לסיורים מחכימים יותר, אם זה סיור היסטורי, סיור בעקבות האדריכלות בעיר, או זה שמתחקה אחרי הסופרים הרבים ואנשי הרוח המפורסמים שפעלו בעיר. ניתן גם לתאם מראש או להצטרף לסיורים הקבועים באוניברסיטת הארוורד, ולראות איפה בדיוק גרה נטלי פורטמן הסטודנטית, ואיפה מאט דיימון כתב את סיפורו של וויל האנטינג. ל-Boston by Foot, לסיור בהרווארד
5. Wrentham Village Premium Outlets - אאוטלט ענק, כשעה נסיעה מחוץ לבוסטון, ובו מעל 100 מותגים שמציעים הנחות של עשרות אחוזים. ירגיע את הקריז לשופינג לפחות לכמה ימים. לאתר האאוטלט
אוכל בבוסטון
בדומה לטרנד שסוחף את לונדון (באנגליה הישנה) גם בבוסטון ובאזור המטבח הישראלי מפריח ניצנים, ומלמד את האמריקנים מה זה ירקות טריים ואוכל בריא יותר, שמבושל במקום ולא טובע בשמן או חמאה. שני מקומות כאלה:
BONAPITA – הבעלים והשף אילן ברניב, ישראלי לשעבר, מאכיל את שוכני המשרדים בבוסטון בגרסאות שלו לחומוס, קציצות, תבשילי עדשים ומנות צימחוניות, והכל, כמובן, בתוספת פיתה שנאפית במקום. לבונפיתה
Tatte Bakery – בניצוחה של השפית צורית אור, שהיתה מפיקת קולנוע בעברה הישראלי, עד שעברה לארה"ב ובמשך שנים התבאסה מהאוכל האמריקאי, עד שהחליטה לעשות מעשה. ממאפייה/מעדנייה אחת בקיימברידג', כבר הפכה לרשת קטנה ומככבת קבוע במגזיני האוכל הנחשבים, שם היא מתוארת כמי שהביאה את בשורת האוכל הטרי והאיכותי לאזור. הפשטידות והמאפים מעולים, הסנדביצ'ים אגדיים והשקשוקות (כולל הגרסה הישראלית והגרסה האמריקנית, עם תפו"א ובייקון) הפכו לשם דבר ומקור עלייה לרגל (שווה לעמוד בתור רק כדי לשמוע איך אומרים שקשוקה בשלל מבטאים). לבייקרי.
האוכל המקומי מתאפיין במנות מהים: דגים טריים, לובסטרים ושפע של פירות ים. לא המקום האידאלי לאוכלי הכשר, אבל למי שאין בעיה עם שרצים – לא לפספס את ה-Clam Chowder שמוגש כאן בכל חור. בוסטון משופעת במסעדות שף נחשבות, חלקן יקרות מאד וחלקן במחירים סבירים, לדוגמה:
Catalyst restaurant - מסעדה בניצוחו של שף ויליאם קובל מביאה חוויה אמריקאית עם נגיעות אירופאיות ומצרכים מקומיים.
Toro - מסעדת טפאס של השף קן אורנג'ר, אוכל מעולה עם שימוש במוצרים מקומיים, בהרבה מובנים יותר מוצלח מברצלונ.ה
Clio restaurant - מסעדת הדגל של השף קן אורנג'ר, אוכל אמריקאי עם נגיעות צרפתיות, חוויה קולינרית מיוחדת אבל יקרה מאוד.
Post 390 – מקום היי-קלאס אורבני רחב ידיים, הכולל קומת בר וקומת מסעדה ותפריט מקומי עם טוויסט איכותי של השף אריק ברנן.
Zaftigs deli - דלי (יהודי במקור) עם הבראנץ' הכי טעים ומבוקש בעיר.
Eastern standard - הבראסרי של בוסטון, שילוב של מנות אירופיות קלאסיות עם מנות מקומיות של ניו אינגלנד, מגוון מנות בכל המחירים.
Pho Pasteur - המסעדה הוייטנאמית הכי טובה בעיר, עסק משפחתי קטן, אוכל טרי, טעים, ומשביע.
No.9 park - מסעדת הדגל של השפית המדהימה ברברה לינץ'. אוכל איטלקי מיוחד, הפסטות והניוקי הכי טעימים בבוסטון. ללינץ' עוד מספר מסעדות מומלצות כמו: B&G oysters - מסעדת דגים ופירות ים בסגנון איטלקי ו-The butcher shop -בשרים ושרקוטרי מדהימים.
מחוץ לבוסטון
1. Martha’s Vineyard - מומלץ להפליג ליום סיור במרת'הס ויניארד, ולו כדי לדמיין מציאות בה יש לכם המון כסף, יאכטה ובית קיץ מפונפן על החוף. באי מספר עיירות, מסלולי טיול וכמובן שופינג – לא זול, שבהתחשב בכך שלרשתות אסור להקים שם סניפים, וכל העסקים הם של תושבי המקום העצמאיים.
2. Cape Cod - קייפ קוד הוא אתר נופש אחד גדול, מלא חופים לבנים ורחבי ידיים, שנשמרו כך בזכות ההחלטה הגאונית להכריז עליהם כשמורות טבע. אחת האטרקציות הכי מרגשות באזור הוא שיט לצפייה בלוויתנים, שמגיעים לשם בכל קיץ כדי לאכול אחרי החורף שבילו בקריביים. שטח המחייה שלהם הוכרז כאזור אסור בדיג, וכתוצאה מכך נרשמת עלייה באוכלוסיית הלוויתנים בשנים האחרונות. מומלץ בחום: whales
3. Newport, Rhode Island – ניו פורט היא מה שנהוג לכנות "עיירה ציורית" מלאת היסטוריה של ימי ההתיישבות הראשונה באמריקה, מלאה בתים קולוניאליסטים רבים ששוחזרו ונשמרים בקפידה.
4. מומלץ לבקר בבית הכנסת העתיק ביותר הקיים בארה"ב - Touro Synagogue, סמל לחופש פולחן דתי, שהיווה בית לקהילה היהודית הנרדפת עוד מימי האינקווזיציה, ובשנת 1790 ג'ורג' וושינגטון בעצמו הבטיח להם שיוויון זכויות והגנה מפני אפלייה. המבנה העתיק יפהפה ונבנה בגאון על ראש גבעה במרכז העיירה, שתקופה בה יהודים במקומות אחרים בעולם שמרו על זהותם בסוד.
5. העיירה היא מקום משכנם של המשפחות הוותיקות והעשירות ביותר של ארה"ב, וסיור בין האחוזות שלהם משלב בין רגשות של הערכה לקנאה עצומה. חלק מהאחוזות הללו פתוחות לציבור (ומאפשרות לבעליהן להימנע מתשלום מס על הנדל"ן העצום הזה), הגדולה והמפורסמת בינהן היא The Breakers של משפחת ונדרבילט, סוג של ורסאי קטן, בה אפשר להתרשם מאורח החיים של המשפחה העשירה ביותר לזמנה, מאולמות האירוח ועד לחדרי המשרתים, מומלץ לחובבי דאונטון אבי.
שורה תחתונה: הסיור היה בהזמנת לשכת התיירות של מסצ'וסטס וחברת אלעל, לכבוד השקת קו הטיסות הישירות תל אביב-בוסטון. במסגרת האירוח זכיתי לטוס 12 שעות ורבע לכיוון במחלקת העסקים של החברה, בה מחולקים מכשירי אייפד עם תכני VOD מגוונים, וכוללת את המושבים החדשים הנפתחים למיטה. מומלץ מאד למי שיכול להרשות לעצמו. לעיתונאים דלפונים כמוני מדובר בכאב לב, טעימה מעולם מופלא שלעולם לא אוכל להרשות לעצמי. נתראה במחלקת תיירים.