"אני כאשה מתבקשת לעבור מקום במטוס רק בשל היותי אשה. העובדה שאני אשה היא הסיבה שיכולה לגרום לדייל לבקש ממני לעבור מקום. מבחינתי אני לא מקבלת מאל על שירות שווה. אי אפשר לבקש ממני לעבור מקום רק בגלל שאני אשה", כך טענה אתמול בבית המשפט השלום בירושלים רנה רבינוביץ, בת 83, שתבעה את חברת התעופה אל על בטענה לאפליה מגדרית, לאחר שהתבקשה על ידי צוות הדיילים לעבור למושב אחר משום שנוסע חרדי שאמור היה לשבת לידה לא הסכים לשבת ליד אשה.

מאבקה העקרוני נשא אתמול פרי לאחר שבית המשפט אישר את הסכם הפשרה בין הצדדים ופסק כי בקשה של חברת תעופה לעבור מקום על רקע מינו, גם אם מטעמי התחשבות ברגשות דתיים, היא אפליה מגדרית המהווה הפרה של חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים. משמעות הדבר היא שדיילים לא יוכלו לבקש מאשה לעבור מקום אם נוסע חרדי שיושב לידה ביקש כך, ויאלצו לנסות לחשוב על פתרונות אחרים, הקשורים להעברת הנוסע עצמו.

רבינוביץ, עורכת דין בגמלאות ובעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה חינוכית, אשר נמלטה כילדה עם משפחתה מהנאצים, עלתה ב-2 בדצמבר 2015 על טיסה של אל על מניוארק לישראל. זמן קצר לאחר שהתמקמה במושבה במחלקת העסקים של המטוס, הגיע מי שאמור היה להיות ה"שכן שלה" לטיסה - אדם חרדי כבן 50. כמו חרדים רבים אחרים, הוא לא הסכים לשבת ליד אשה. עד מהרה, הגיעה הדיילת והציעה לרבינוביץ' לעבור למושב "טוב יותר", קרוב למחלקה הראשונה. רבינוביץ', שנעזרת במקל הליכה בשל בעיות בברכיה, הסכימה. אולם, לאחר שירדה מהטיסה החליטה לפעול בעניין למען תיקון המדיניות בה נוהגת אל על, וכאשר נשים מתבקשות לשנות את מקומן בשל היותן נשים, בכדי לא לפגוע ברגשות הציבור החרדי.

במרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה ליהדות מתקדמת, התגייסו לטובת עמדת וייצוגה של רבינוביץ, שטענה כי מדובר בעניין עקרוני ואינטלקטואלי הנוגע להדרת נשים מהמרחב הציבורי, וסייעו בתביעה בשמה.

אל על הדגישה בדיון כי החברה לא מאפשרת שלא לקנות כרטיס מראש ליד אשה וכי החברה לא עוסקת באיפיון הנוסעים או מאפשרת בקשות מנוסעים שיש בהם מימד של אפליה מכל סוג. עם זאת, טענה אל על כי מדיניות החברה היא שבמידה וניתן להיעתר לבקשתו של נוסע לשינוי מקום באופן שלא יגרום הפרעה לנוסעים אחרים או יעכב את ההמראה, אז צריך הדייל לסייע ולבחון את היתכנות הבקשה, כחלק מהשירות שהוא נותן לנוסעי החברה. "זה נכון לגבי מי שלא רוצה לשבת ליד ילד בוכה וזה נכון לגבי מי שרוצה לשבת ליד בן משפחתו כשלא הושבו יחד במקור", הסבירו באי כוחה של אל על.

אל על טענו כי יש להבחין בין המישור העקרוני, לפני הטיסה, ובמישור הפרקטי, מרגע העלייה למטוס. לטענתם, בעוד לפני העלייה למטוס לא ישקלו שום בקשות על בסיס מגדרי או כל בסיס מפלה אחר, בשלב הנסיעה יבחנו בקשות שיקלו על הנוסעים ברמת השירות וחווית הנוסע ויסייעו לטיסה להמריא בזמן.

השופטת דנה כהן-לקח שאלה אם כך, מה קורה אם כשנוסע עולה על המטוס ומבקש שלא לשבת ליד ערבי. הסבירה אל על כי בקשה זו פסולה מעיקרה וכי נשללת לגמרי סיטואציה בה דייל יפנה לערבי ויבקש ממנו לעבור מקום וזאת גם אם ההמראה מתעכבת. עוד טענה אל על כי בשום מקרה לא התנתה את מתן השירות במעבר מקום ולא הוצג בפני אף נוסע בקשת המעבר כאיום שאם לא ימומש – הם ידרשו לעזוב את הטיסה. עם זאת הבהירו באל על כי לתפישתם ערך התחשבות ברגשות דתיים הוא ערך שמוכר על ידי בית המשפט ושהחברה מגנה עליו ומכבדת את קיומו.

מטוס של אל על (צילום: David Silverman, GettyImages IL)
אל על טענו כי יש להבחין בין המישור העקרוני והפרקטי | צילום: David Silverman, GettyImages IL

רבינוביץ' מצידה ביקשה להבהיר את המדיניות הנדרשת במקרים אלו, ולהבטיח כי יחס לאפליה על בסיס מוצא יהיה זהה לאפליה על בסיס מגדר וכי לא ייתכן שההתנהגות בשני המקרים שונה. רבינוביץ', שעלתה לישראל מארה"ב ומתגוררת בירושלים, הבהירה בראיון שנתנה בעבר ל"ניו יורק טיימס" כי היא אינה אנטי-חרדית, למדה בבית ספר דתי בניו יורק, ושני בעליה היו רבנים. "הרעיון של אוכלוסיה חרדית הוא נהדר, כל עוד הם לא אומרים לי מה לעשות", אמרה.

בית המשפט ששמע את הצדדים נתן להם להגיע להסכם פשרה אותו אישרר ותיקף בית המשפט. בהסכם נקבע כי אל על תחדול ממדיניות זו המבקשת מהנשים לעבור מקום בשל היותן נשים. הוסכם כי החברה תאסור על אנשי צוות האוויר לפנות אל נוסע שביקשו שלא לשבת לידו בגלל מינו בבקשה לעבור מקום. אל על הסכימה למדיניות לפיה יובהר לכל אנשי צוות המטוס באל על כי בקשת העברה על רקע מגדרי מהווה הפרה של חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים.

אל על התחייבה לחדד בכתב ובהדרכות לכל אנשי הצוות בעניין הנובל החדש. בנוסף נפסק כי אל על תשלם לרבינוביץ' 6,500 שקל, אם כי היא דרשה בתחילה סכום גבוה יותר.

מאל על נמסר כי "הצדדים הגיעו להסכמה כי נהלי החברה בעניין יחודדו בקרב העובדים. בית המשפט נתן תוקף להסכמה זו והחברה תכבד את פסק הדין".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker. עוד באתר: 
>> יודעות משהו שאנחנו לא? מדוע חמש ענקיות הטכנולוגיה מחזיקות הר של מזומן
>> "ג'ובס שנא ידיד של אשתו": כך נולד האייפון