משך המסלול: כשלוש שעות, בכל האתרים גם יחד
עונה מומלצת: כל השנה
ציוד מיוחד: פנסים
שעות פתיחה: בכל יום 16:00-08:00, ימי ו' וערבי חג עד 14:00
הערות: האתר שייך לרשות הטבע והגנים - הכניסה בתשלום
אתר בית שערים מצוי במדרונותיו הדרום-מערביים של הגליל התחתון, כאשר במזרח משתרע עמק יזרעאל וממערב מתנשאים הרי הכרמל. העיר בית שערים פרחה בימי המשנה והתלמוד לאחר חורבן בית שני. כאן לימד ואף נקבר רבי יהודה הנשיא, ולפיכך הפכה העיר מקום עלייה לרגל לחכמים, ושימשה מקום קבורה מרכזי ליהודי ישראל והתפוצות. הסיור מתחיל במערכות קברים מרשימות הטומנות בחובן סיפורים אנושיים מרתקים, וממשיך בגבעות שיח' אבריק, מקום מושבו של השומר אלכסנדר זייד, ראשון המתיישבים החדשים בראשית המאה.
איך מגיעים:
נוסעים צפונה בכביש 70, ובצומת התשבי פונים ימינה לכביש מספר 722. ממנו פונים שמאלה בעקבות השילוט לבית שערים ולקריית טבעון. בפנייה הראשונה פונים שמאלה ושוב שמאלה, לפי השילוט, בין בתי קריית טבעון ואחוזת זייד. בדרך חולפים על פני שרידי בית כנסת ובית בד. עוצרים את הרכב בצד שמאל של הכביש וחונים במפרץ קטן. כאן נמצא כביש העולה לגבעה ולפסל זייד.
יוצאים לדרך:
תחנה ראשונה - פסל אלכסנדר זייד וקבר השיח' אבריק: ממקום החנייה עולים לכיוון פסלו של זייד. למרגלות הפסל מצויים שרידי מבנה ציבורי גדול. בית שערים ישבה בשעתה על גבעה זו, ואכן נמצאו בה שרידי בית בד, מבני מגורים, בית כנסת מרשים וחומה שהקיפה את כל המכלול. מערכות הקברים נבנו ונחצבו במדרונות העיר, במקום שבו נמצא היום הגן הלאומי. ממשיכים לטפס במעלה הגבעה ומיד מתגלה פסל מרשים של השומר האגדי אלכסנדר זייד, המשקיף על מרחבי עמק יזרעאל, הרי הגליל והכרמל. מכאן ממשיכים לקבר שיח' אבריק הסמוך, הניכר בשתי כיפותיו מעל מבנה אבן נמוך.
תחנה שניה - הגן הלאומי: יורדים אל הרכב בדרך בה הגענו וממשיכים בנסיעה לגן הלאומי בית שערים, עד רחבת החנייה. השלטים המוצבים כאן מספרים לנו את סיפור המקום ומנחים את המשך מהלך הסיור.
תחנה שלישית - מוזיאון בית שערים ומערת הארונות: נכנסים למוזיאון, ששימש בעבר כבור מים ומפעל לייצור זכוכית. במרכזו - גוש זכוכית גדול שמשקלו כ-8 טונות. במוזיאון גם ארונות קבורה מיוחדים וממצאים שונים מהאזור. מומלץ לבקר גם ב"מערת הארונות" המעניינת, שבתוכה נמצאו 135 ארונות קבורה, חלקם מעוטרים, ומשערים שהייתה זו מערת קבורה של רבנים. הקברים חצובים בגיר הרך, ולכל מערכת חדר מבואה ודלת אבן, שממנה נפתחים מסדרונות ואולמות ארוכים. כאן נמצאים תאי קבורה, ארונות קבורה מעוטרים (סרקופגים) וארונות לקבורה משנית (גלוסקמות), שבהן הניחו את עצמות המת. המערות והקברים מעוטרים בכתובות - בארמית, בעברית וביוונית - בתבליטים ובציורי קיר, כל אדם לפי עושרו ומעמדו. ל"מערת הארונות" צמודה מערת רבי יהודה הנשיא, שנטמן בה כנראה על פי בקשתו. הכניסה למערה - בלוויית מדריך מקומי ובתיאום מוקדם.
פינת הגאון בדרכים
על אלכסנדר זייד: זייד הפך לסמל השמירה העברית וההתיישבות היהודית; הוא הטיף להן והגשים אותן בלהט רב ובהתמסרות אישית מוחלטת. הוא היה בין מקימי הארגונים "בר גיורא" וה"שומר". נאמן להשקפת עולמו, נדד זייד ממקום למקום עד שהגיע לגבעות שיח' אבריק וחארת`יה, ומונה לשומר יערות האזור. הוא ומשפחתו ישבו בלב סביבה עוינת וסבלו מהתנכלויות הערבים בסביבה, אך דבר לא הזיזם ממקומם (צאצאי המשפחה דרים כאן עד עצם היום הזה). כדברי שירו של אלכסנדר פן: "בשבועה לוהטה את שבויה לי עתה / זה הלב את נדרו לא ירתיע / כי ציווני חירות / האדם הפשוט / על גבעות שיח' אבריק וחרתייה". ב-1938, בשובו מביקור בקבוצת אלונים (שבהקמתה סייע) השיגו את אלכסנדר זייד כדורי מתנקשים ערבים.
קבר השיח' אבריק: אבריק פירושו בערבית "כד בעל זרבובית": האגדה מספרת כי הקבור כאן היה זקן בעל מופתים. גם כאשר עבד, נהג להתפלל ולרחוץ את גופו במים מכד שנשא עמו. ביטול הזמן הכעיס את מעבידו המרושע עד שיום אחד שבר את הכד. באותו הרגע יבשו ידיו ורגליו. לאחר תחינות מרובות ביטל הזקן את רוע הגזירה, ומבין שברי הכד נבע מעיין, ומאז רבים באו לרחוץ במימיו ונרפאו מכל חולי.
בית השערים: לאחר חורבן בית המקדש נדדו רבים מאנשי יהודה לגליל. רבי יהודה הנשיא עבר לבית שערים, וכמוהו גם הסנהדרין - המועצה היהודית העליונה. כאן נחתמה המשנה (בשנת 200 לספירה), ולפיכך הייתה בית שערים עיר מרכזית וחשובה. רבי יהודה הנשיא נקבר כאן, ורבים מיהודי הארץ והתפוצות ביקשו להיקבר סמוך לרבם.
מסלול זה באדיבות צופית - פורטל הצימרים, הטיולים המסעדות והאטרקציות.