לנצרת באים בשביל לאכול

מנה ראשונה: בית הבד חאדר דראוושה – אכסאל

"איך יודעים ששמן זית טוב הוא שמן זית טוב?", צעקתי ישר לאוזן של אחד העובדים בבית הבד. מי היה מאמין שבית בד, מקום שרק לשם שלו יש אפקט של שיר ערש, הוא כל כך רועש. הגענו לבית הבד של חאדר דראוושה בכפר אכסאל שלמרגלות נצרת, בעיצומם של ימי המסיק. תקופה קצרה בראשית הסתיו שבה מתרכזת רוב הפעילות בבית הבד. "צריך פשוט לטעום הרבה שמן זית ואז יודעים", ענה לי הבחור ומיהר לשפוך עוד מיכל של זיתים אל הבור בכניסה למפעל. מאותו בור הזיתים עולים במסוע למכונה ששוטפת אותם ומפרידה אותם מהענפים, משם למכונה נוספת שמרסקת את הזיתים עם הגרעינים והכול למשחה שנראית כמו טפנד. המשחה עוברת למכונה נוספת שמפרידה טונות ממרח הזיתים הזה לשמן, מים וג'יפה.
תשכחו מהרומנטיקה המתבקשת. בסופה של כל המכניקה הזו השמן נשפך לבקבוקים ולפחים וזהו. היה הרבה יותר מרגש לראות אבן רחיים קשורה לחמור עקשן, אבל מי שרוצה לראות איך עושים שמן ב- 2009 צריך להסתפק במכונות איטלקיות.

לפני שניגשנו לטעום ניסיתי שוב לברר בצעקות איך צריך לטעום שמן זית. "הוא צריך להיות לא מריר מאוד ולא חריף מאוד", אמר לי חאדר, והסביר שהוא שולט במרירות ובחריפות באמצעות הוספת מים לשמן. בפינת הטעימה חיכו לנו שני כדים - האחד עם שמן מזית סורי שהיה מאוזן לכדי אנמיות, ושמן מזנים מעורבים עם ריח חזק של פרי וטעמים מודגשים. אחר כך דיברנו עוד קצת על ההבדלים בין שנות המסיק ועל ההשפעה שלהן על איכות השמן, וכן – מתברר שיש כזו. אני הבטחתי לחזור לבית הבד בתקופה יותר רגועה, כשכבר לא יעבדו שלושה פסי יצור במקביל ויהיה אפשר לדבר בלי לצעוק.

משלמים: כ- 35 ש"ח לליטר שמן. הסיור ללא תשלום.

מגיעים: מהמרכז: נוסעים בכביש 65 עד הסוף, פונים שמאלה לכביש 60 ונוסעים ישר עד הפנייה לאכסאל. בית הבד חאדר דראוושה נמצא באזור התעשייה בכניסה ליישוב.

מתקשרים: 04-6565512.

חלל ביתי ונעים במסעדת תשרין

מנה עיקרית: תשרין – נצרת

שאלנו את חאדר אם יש מה לאכול באכסאל. "תעלו לנצרת" הוא אמר, אז עלינו, ואחרי כמה סיבובי סרק במרכז העיר ראינו את שלט העץ של "תשרין". המעבר מהעיר הקדושה והמאובקת אל החלל הביתי והחמים של המסעדה היה מעט קיצוני, אבל הכניס אותנו לאווירה הנכונה. היה לנו ברור שכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להישען אחורה ולתת לזמן להתמסמס. מוסא, אחד הבעלים, הושיב אותנו ליד מה שהיה פעם שולחן הקפה של סבתא שלו ומזג לנו ססלוב ניו-זילנד 2006 צונן – יין לבן אלגנטי ומדויק, בדיוק מה שהיינו צריכים בשביל להירגע אחרי הנסיעה.
למוסא ולשותף שלו אחסאן, ילידי נצרת שלמדו ועבדו במרכז, נמאס מההיצע הקולינארי של נצרת שהסתכם בחומוס, שיפודים ומסעדת "דיאנא". בתשרין הם החליטו לנסות לשלב בין המטבח המקומי לבין המטבח המערבי והם מצליחים בזה, אפילו מצליחים מאוד. 

אכלנו קערה אימתנית סלט של גרגר נחלים עם פלפלים מתוקים רימונים, לימון ושמן זית. כל עלה היה בעובי אצבע, וגרגרי הרימון ניקדו את המרקם העשבוני ביהלומים חמוצים מתוקים. סלט הטבולה שהגיע גם הוא בפיילה קטנה היה לא פחות ממרגש, והחמיצות שלו השתלבה נפלא עם חתיכות פיתה טרייה שעליה היו מפוזרים עשבי תיבול וגרעיני חמנייה. היו שם גם כדורים של גבינה לבנה שצופתה בשומשום וטוגנה בשמן עמוק, רק כדי להתפצח ולשמח את החיך.

בעוד אנחנו אוכלים ושותים, התבשלו להן בתנור העצים של תשרין מנה של פטריות ממולאות בגבינה, וחציל שלם שנכנס לתנור במילוי גבינה ופסטו, ויצא לוהט ומעניין ומקסים. טעמנו גם חזה עוף שעטף שרימפ בודד ברוטב חמצמץ מתוק, מנה שהייתה עדינה ומורכבת מדי ביחס לשאר הארוחה.

היין בבקבוק הלבן נגמר ועברנו למרלו, שמוסא מזג לנו בכוסות. מעבר שעשה רק טוב לצלעות הטלה, שהגיעו תלויות באוויר על מקלות קינמון שננעצו בתפוחי אדמה צלויים. מתחת לקונסטרוקציה הזו הונחו ירקות מבושלים ועל שולי הצלחת הופיע לוגו המסעדה מצויר בפפריקה. אמנות ממש. כל נגיסה מהצלע הייתה כמו שחזור הביוגרפיה של הטלה. היו שם עשב וחלב ואוויר, והיין המתיק הכול ורציתי לשבת שם, על יד השולחן של הסבתא, לנצח. אבל היינו חייבים להתחיל לחזור לפני הפקקים של שבת אחר הצהריים.

גרסה מקומית משופרת של מלבי ואספרסו תל אביבי לחלוטין סיכמו את הארוחה ולפני שנכנסנו למכונית כדי לחזור לעיר, לא יכולנו לוותר על ביקור במכולת בשביל לאסוף כמה קופסאות של טחינה אל-ארז המתקתקה. את הפקקים לא הצלחנו אמנם להקדים, אבל כשלבסוף הגענו לתל אביב הייתה ברכב הסכמה מלאה: היה שווה.

משלמים: מנות ראשונות 15 – 45 ש"ח, מנות עיקריות 40- 95 ש"ח, מבחר אחרונות 32 ש"ח.
עסקית בימים ב'-ו' בין השעות 11:00 ל – 17:00 – 35 ש"ח.

מגיעים: "תשרין", כיכר המעיין, נצרת. לנכנסים לנצרת מכביש 60: פונים ימינה לרחוב 3301 שהופך בהמשך לדרך הציונות. עוברים את קריית הממשלה ויורדים שמאלה ברחוב 4000 עד למפגש עם רחוב הגליל. ברחוב הגליל פונים שוב שמאלה וכשמגיעים למרכז הקניות א' סדאקה פונים ימינה לרחוב 6090 ולכיכר המעיין.

מתקשרים: טלפון: 04-6084666, פקס: 04-6084667

>>> אוהבים לטייל ולאכול? בואו לעשות את זה בזול עם makoקופונים