רבתם עם בת הזוג? לכו לפתור תשבץ

מכירים את התחושה המעיקה הזו שמלווה אתכם אחרי ריב עם בן או בת הזוג? אפילו אחרי שרבתם וכבר שכחתם על מה היתה כל המהומה, קשה להשתחרר מתחושת המועקה והשובל הדקיק של כעס וצער שמלווה אתכם בימים הבאים. מחקר חדש שהתפרסם ב-Daily Telegraph טוען כי גירוי הפעילות המוחית באמצעות תשבץ, למשל, יכול למנוע התפתחות של טינה ותרעומת כלפי בת הזוג לאחר ויכוח סוער. החוקרים מצאו כי פעילות מוגברת בחלק המוח הקשור לקבלת החלטות ופתרון בעיות יכול לסייע לשכוח את המשקעים שנוצרו לאחר ריב.

פסיכולוגים מאוניברסיטת הארוורד גילו שאנשים שיש להם יותר פעילות בחלק המח הידוע בשם הקליט "הקורטקטס הלאטראלי הפרה-פרונטאלי" (קליפת המח הצידית הפרה-קידמית) שולטים טוב יותר ברגשותיהם. חלק זה של המח קשור בפונקציות מנטאליות, כמו פיתרון בעיות ותשבצים והבחנה בין טוב לרע, כמו גם יכולת להיות ממוקד ולקבל החלטות קשות. לטענת המחקר, שהתפרסם בז'ורנל לפסיכיאטריה ביולוגית, הממצאים מצביעים על תפקידו של חלק מוח זה בויסות רגשות, ומציעים כי תפקוד משופר באזור משפר גם מצב רוח יומיומי.

במקום ללבן - קחו עיתון

הכלל הזוגי הראשון למניעת טינה חבוט כבר לעייפה: אסור ללכת למיטה כועסים לאחר מריבה. אבל אם להאמין למחקר, במקום ללבן את הדברים רגע אחרי הסערה, אולי עדיף לוותר על הכאב ראש, להרפות, לקחת חתיכת עיתון ופשוט לחפש "קידומת הולנדית, שתי אותיות, מתחיל ב-ו'"?

"מה שמצאנו, כפי שאתם בטח יכולים להניח, היה שכולם מרגישים רע ביום שלאחר מריבה עם בן זוג", אומרת קריסטין הוקר, פרופסור לפסיכולוגיה בפקולטה לאומנויות ומדע בהארוורד ומעורכות המחקר. "אבל ביום שלאחר מכן, אנשים שהייתה להם פעילות גבוהה בקורטקס הלאטראלי הפרה-פרונטאלי הרגישו טוב יותר, ואנשים שהייתה להם פעילות מוחית נמוכה באזור הזה המשיכו להרגיש רע". מחקרים כבר הראו בעבר שאזור זה קשור לויסות רגשות, אבל זו הפעם הראשונה שקישרו אותו לחוויה יומיומית.

מפעילים את הראש - ולא מרגישים רע

 

המחקר כלל זוגות בריאים שהיו במערכת יחסים יותר משלושה חודשים. סורק מח הקליט את התגובה המנטאלית בקרב הנבדקים בזמן שהם צפו בתמונות של בן זוגם כשהוא מציג הבעת פנים משתנה - חיובית, נגטיבית או ניטראלית. במחקר נבחנו גם יכולות קוגניטיביות רחבות יותר של המשתתפים, כמו היכולת לשלוט בדחפים או להתרכז. במשך שלושה שבועות הזוגות הקליטו יומן בשידור חי בו הם מספרים על מצבם הרגשי, והאם היה להם ויכוח עם בן הזוג או לא.

פרופ' הוקר מצאה שלנבדקים שהייתה להם פעילות גדולה יותר בקורטקס הלאטראלי הפרה-פרונטאלי בזמן שצפו בהבעת הפנים השלילית של בני זוגם, דיווחו פחות על מצב רוח רע יום לאחר ריב עם האהוב. ממצא זה מעיד על יכולת גבוהה יותר לחזור לאיזון רגשי לאחר מריבה. הוקר אף מצאה שאלה שהייתה להם יותר פעילות וגילו ויסות רגשי גדול יותר לאחר מריבה, גם הציגו יותר שליטה קוגניטיבית במבחני מעבדה, מה שמעיד על קשר בין ויסות רגשות וכישורי שליטה קוגניטיבית רחבים יותר.

במחקר לא נבדקה אמנם באופן ישיר ההשפעה של פתירת תשבצים של דקל בנו, או הצבת מספרים סוערת בסודוקו שמתפרסם בעיתון היומי, אבל מכיוון שידוע שאזור המח הזה קשור גם בפתרון תשבצים ופתרון בעיות, משחקי חשיבה יכולים להיות מעין הקדמת תרופה למכה, או אם תרצו - הקדמת תשבץ לטינה. אז בואו ונפתור סודוקו לחיי האהבה.

>> רוצים לאמן את המח? קחו אותו לג'ים!