עושה צחוק מעבודה

חמישה אנשים מבוגרים ורציניים יושבים בחדר ישיבות מעוצב. בלצ'ו גירמה, מאסטר צחוק בעל שם עולמי עובר ביניהם ומישיר מבט חודר אל עיניהם. הם אוחזים חזק באדישותם המנומסת, אבל גירמה לא מוותר. קצת "הו הו הו", קצת "חה חה חה", כמה משפטים בג'יבריש וצחוק עמוק וחם אחד אחרי – וכל חמשת המבוגרים הרציניים נשברים; הם מתפקעים מצחוק, אוחזים בבטנם, לא מבינים איך הקסם הזה פעל עליהם.

נדמה שהמושג "צחוק מדבק" נטען במשמעות חדשה אחרי שפוגשים את גירמה, תרפיסט צחוק שאוחז בשיא גינס לצחוק הארוך ביותר בעולם. הוא הגיע בשבוע שעבר לביקור בארץ כדי ללמד את שיטתו ולגלגל הלאה את בשורת הצחוק המתגלגל. האמת, זה עובד. למה? כי אי אפשר לעמוד בפניו.

גירמה יודע שצחוק זה לא צחוק. אם תזכירו לו את המשפט "העולם מצחיק אז צוחקים", סביר להניח הוא לא יסכים. גירמה, שמסתובב היום ברחבי העולם ומלמד אנשים לצחוק, גילה את הכוח המרפא של הצחוק דווקא כשהיה מצוי עמוק בתהומות הייאוש.

על הכל אפשר לצחוק

לפני כעשור נפלו עליו הצרות בצרורות. תחילה דליקה שפרצה בכפר מגוריו שרפה את העסק המצליח שלו. הוא ניסה להשתקם אבל כעבור שנה הציף שיטפון את האזור והחריב את העסק המתחדש ואיתו את כל הכפר. גירמה נותר חסר כל. "התחלתי להתמכר לסמים, שתיתי, התהוללתי, כל ערב הלכתי למועדון אחר כדי לשכוח מהצרות שלי", הוא נזכר.

ההרגלים החדשים הביאו עליו אסון נוסף - אשתו מתה מאיידס, והוא עצמו התגלה כנשא. כשגירמה מספר על מות אשתו נעלם לרגע החיוך הקבוע שעל פניו. "זו הייתה הפעם האחרונה שאני זוכר שפשוט לא יכולתי לצחוק".

אחרי מות אשתו המשיכה התדרדרותו הנפשית. את הישועה חיפש גירמה בספרים שונים שהגיעו לידיו. "עיינתי גם בתנ"ך ונתקלתי בפסוק בספר משלי, שאמר שלב שמח זו התרופה הטובה ביותר. באותה תקופה קראתי באחד המגזינים מאמר שהוכיח שהומור מעלה את מספר הנוגדנים הטבעיים בגוף ואת ספירת הכדוריות הלבנות. בספר פסיכולוגיה אחר קראתי שלחץ הוא הרוצח מספר אחת ברוב חלקי העולם", הוא מספר.

המידע הזה הוביל את גירמה להתחיל לחשוב שלמרות ששום דבר בחיים שלו לא מצחיק מדי, יכול להיות שצחוק הוא הפיתרון לצרותיו. "הבעיה היחידה הייתה – איך בכלל משיגים שמחה כדי לצחוק?", הוא נזכר בחיוך גדול. גירמה החליט להקדיש את חייו לישו ובמקביל התחיל להתאמן בלצחוק מול המראה.

"כשאנשים ראו אותי מתאמן בצחוק הם חשבו שהשתגעתי, אבל לי זה עשה טוב. יום אחד ישבתי ליד הבית שלי וצחקתי. תייר מאנגליה שעבר לידי שאל אותי - "אתה משוגע?". זה הצחיק אותי עוד יותר והגברתי את הצחוק, בהתחלה הוא היה המום אבל אחרי כמה רגעים התחיל לצחוק איתי. הוא אמר לי שהצחוק שלי מדבק והציע לי לנסות לעשות שיא גינס".

מאז הספיק בלצ'ו לצחוק כל הדרך אל השיא גינס, וגם לשבור את השיא של עצמו פעמיים. השיא האחרון שקבע עומד על שלוש שעות ושש דקות רצופות של צחוק בלתי פוסק.

גם גדולים יכולים

את שיטת ה"יוגה צחוק" – תרגול צחוק על ידי תרגילים חיצוניים, המציא ד"ר מדן קטריה, רופא משפחה מהודו, לאחר שנתקל במחקרים רבים שעסקו בתרומת הצחוק לבריאות והבין שבעידן המודרני האנושות ממעטת לצחוק. בשיטת היוגה צחוק מאלצים את הצחוק להגיע דרך הגוף ולא דרך השכל.

תורת הצחוק של מאסטר הצחוק האתיופי, שונה מזו המקובלת. גירמה דוגל ב"צחוק האנדוגני" – צחוק אותנטי שמגיע מבפנים. "הצחוק האנדוגני זה סוג של צחוק שמתחיל מהלב ומהמוח, לא מצחוק מאולץ וחיצוני, כמו ביוגה צחוק, שם מגיעים לצחוק דרך עבודה על הקול", מסביר גירמה את יסוד שיטתו. "הצחוק האנדוגני הוא חזק ומדבק. הוא נמצא שם בתוכנו. ולפעמים בקומוניקציה אנושית הוא מתעורר. הבעיה היא שכולם חוסמים את הצחוק הטבעי הזה.

"כשהייתי ילד צחקתי הרבה, אבל כשגדלתי איבדתי את הצחוק", הוא אומר. "ילדים רבים ומיד שוכחים. מבוגרים לעומת זאת, שומרים את המחשבה השלישית בראש שלהם. אנשים עם רגשות שלילים לא יכולים לצחוק. כשאנחנו גדלים אנחנו חושבים שצחוק זה עניין רק לילדים ושלנו אסור, כי מבוגרים מוכרחים להיות רציניים - וזו טעות".

שיטתו של גירמה בנויה על חשיבה חיובית. "רגש משנה רגש", הוא מצהיר על הכלל שמנחה אותו בעבודתו. "החיים הם אש ומים, זמנים של בכי וזמנים של צחוק. אבל כדי לאפשר את הצחוק, צריך לפעמים לשכוח קצת מהאמוציות השליליות. יש לכך שני מפתחות: הראשון - לשכוח כמו ילד את הרגש השלילי. והשני: לדעת לסלוח קצת יותר בקלות.

לצחוק לבד זה לא קל

מי שהביא את בלצ'ו גירמה לישראל הוא אלכס סטרניק, מנחה סדנאות יוגה צחוק וממייבאיה הראשונים של השיטה לארץ. "יוגה צחוק זו שיטה שמאפשרת לצחוק למרות שהחיים לא מצחיקים", מסכם סטרניק את תפיסתו במשפט. "אנחנו צוחקים דרך הגוף ולא דרך השכל. ככה אנחנו לא תלוי בנסיבות החיים כדי לצחוק, וזה הופך להיות סוג של ספורט, הוא מוסיף.

"הגוף לא יודע להבחין מבחינה ביוכימית בין צחוק אמיתי לצחוק מזויף. כך שבכל מקרה, כשאני צוחק אני גורם לגוף לשחרר אנדורפינים ולהגדיל את אוכלוסיית תאי הדם הלבנים", מסביר סטרניק. "במקום להיות קורבן ולצחוק רק כשמישהו מספר לי בדיחה, או כשטוב וקל לי, היוגה צחוק מאפשר לבני אדם לצחוק כדי להרגיש טוב יותר, דווקא כשמצב הרוח לא משהו".

ומה סטרניק מייעץ לאנשים שלא משתתפים בסדנאת צחוק ורוצים לצחוק לבד? "כשמזייפים ביחד - זה עובד. לבד זה קשה יותר. כשכל אחד מנסה לצחוק צחוק מזויף – זה לא כל כך מחזיק", הוא מודה.

עם זאת, סטרניק מציע פתרון אחר: "אפשר למשל להגיע לצחוק ומצב רוח טוב בעזרת מימיקה של הפנים למשל – לחייך באופן מלאכותי – יש מחקרים שמראים שאם אני לא שמח אבל מתנהג מבחינה חיצונית עם הגוף שלי כאילו אני שמח – אני אוטומטית מרגיש יותר טוב. אם יש לכם ראיון עבודה ואתם במשבר, לכו לפחות חצי שעה לפני עם חיוך על הפנים, זה מכין את הגוף לראיון. אחר כך אפשר לחזור לבאסה".

כדי שתרשו לעצמכם להתאמן בצחוק בפומבי בלי להיות מובכים, סטרניק מציע שני דרכים יצירתיות: הראשונה – המציאו לעצמכם חבר דמיוני. "לכו עם הפלאפון צמוד לאוזן ודמיינו שאתם משוחחים עם חבר שמספר לכם בדיחה. תוכלו להרוויח ככה דקה או שתיים של צחוק מתגלגל באמצע הרחוב בלי שאף אחד ישים לב שמשהו חריג". השניה: "כשאתם עומדים עם הרכב ברמזור, התחילו לדבר עם עצמכם ג'יבריש ולעשות פרצופים למראה הקדמית. ככל שעובדים יותר על שרירי הפנים זה משפר את ההרגשה".

נדמה שבכל מקום שגירמה עובר, הוא מותיר מאחוריו שובל של אנשים צוחקים. במהלך השבוע האחרון הספיק להעביר סדנאות בפני קהלים שונים – קבוצות של עולים מאתיופיה במרכזי קליטה, סדנאות לאנשי מקצוע ומפגש צחוק של יהודים וערבים בבית ג'אלה. לאחר שעשרות צוחקים נפלו לרגליו, מחזיקים את הבטן וגועים מרוב שמחה, מרשה לעצמו גירמה לסכם. "צחוק הוא דבר טבעי. תעשיית הקומדיות הפכה אותו למוצר מסחרי לכן העצה הכי טובה שלי לאנשים היא - אם תדפקו על דלתות הצחוק - הן ייפתחו בשבילכם".

>> רוצים להישאר רגועים? סדרו לעצמכם הפסקה