זה הזמן לסלוח

גם אלו מבינינו שתופסים את עצמם כאנשים שלווים יחסית, מתמודדים מדי יום עם מספר לא מבוטל של "תקריות אנושיות מצערות": החברה שזרקה הערה עוקצנית, הבוס שצעק ברגע של לחץ, המלצר ששכח מה בדיוק הזמנתם. במהלך יום לחוץ אתם לא מספיקים להקדיש מחשבה לנסיבות מקלות שאולי הובילו את האחר לפגוע בכם, וזה טבעי. 

אלא שכל התקריות הקטנות האלה מצטברות עד שהן מגיעות לכדי גוש מועקה שיושב לכם טוב טוב על הלב. כך למעשה, ומבלי לשים לב, אתם נותנים לכעס על האחר להיערם אצלכם. עד הערב, הוא כבר זורם לכם בעורקים. 

אז במקום לחכות ליום כיפור כדי לסלוח, פשוט סגלו לכם מנהג לעשות את זה כל לילה: בתום יום מתיש כשאתם צונחים למיטה, הקדישו דקה למחילה אוניברסלית. נקו את מערכת הזרימה הרגשית שלכם מרעלים מיותרים, והסירו את המרה השחורה מהנשמה. אפשר כמובן לסלוח בסגנון חופשי, ואפשר גם להשתמש בנוסח קבוע שמספק לנו הסידור היהודי. 

חוץ משלוש התפילות היומיות, מציע הסידור גם תפילונת קטנה ופחות מוכרת, שזכתה לשם הקליט "קריאת שמע על המיטה" ונאמרת בלבוש המסורתי הלילי, הידוע בכינויו פיג'מה. את כל זה אנחנו מספרים לכם כדי להתרכז דווקא בהקדמה קטנה שמופיעה לפני התפילה המתוקה הזו, ויכולה לשמש נוסח לא רע לטקס הסליחה הלילי שלכם:

"הריני מוחל לכל מי שהכעיס והקניט אותי, או שחטא כנגדי בין בגופי בין בממוני בין בכבודי בין בכל אשר לי, בין באונס, בין ברצון, בין בשוגג, בין במזיד, בין בדיבור בין במעשה, ולא יענש שום אדם בסיבתי".

דרמטי משהו, אבל מכסה את כל האופציות, לא? לילה טוב.