בלקר המציא לעצמו בד"צ משלו, שלכאורה מפקח על הכשרות בבתי עסק, ונהג להגיע למסעדות בעיר ולספר לבעליהן שהוא מעניק תעודות כשרות זהות לאלו של המועצה הדתית. כך עשה לאליהו שרעבי, בעל מסעדה ברחוב הרצל בעיר, אשר שילם לרב במשך שנתיים אלפי שקלים, ולשמעון מזעקי, בעל מסעדה אחרת. אליו הגיע בלקר לאחר ששמע שהסתכסך עם הרבנות המקומית בנושא חידוש תעודת הכשרות והציע לו תעודה חלופית, חתומה בכתב ידו, אשר מאשרת שכל הציוד והפריטים במסעדה שלו כשרים והם תחת פיקוחו. בתמורה קיבל גם ממנו אלפי שקלים. שני בעלי מסעדות ומאפיות נוספים רכשו את התעודה של הרב בלקר תמורת אלפי שקלים, מבלי לדעת שהוא מוליך אותם שולל, ושלמעשה לתעודה שלו אין שום ערך מבחינת הלכתית.
הורשע בעבר בעבירה דומה
הפרשה נחשפה לגמרי במקרה, כאשר פקחים של המועצה הדתית בעיר גילו כי על קירות של כמה מסעדות ובתי מאפה בעיר תלויות תעודות כשרות של הרב בלקר. פקחי המועצה הדתית הגישו תלונה בתחנת המשטרה בעיר, בעקבות כך נפתחה נגד הרב חקירה פלילית והוגש כתב אישום לבית משפט השלום ברחובות בגין עבירות של סיוע להונאה בבתי אוכל. להגנתו, טען הרב כי הוא משמש גם כמשגיח כשרות, שיש לו ישיבה ושהוא לא רואה כל פסול במעשיו.
מנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית, יהושע ראוכברגר, טען בבית המשפט כי לא היתה כל סמכות לנאשם להנפיק תעודות כשרות על דעת עצמו וכי למעשה רק למועצה הדתית בעיר יש היתר חוקי לעשות זאת. לדבריו, רק הרב הראשי של העיר מוסמך לחתום על התעודות. עוד ציין בעדותו כי באחד המקרים הנאשם הנפיק תעודת כשרות לסטקייה שלא הוצאה לה תעודה מזה 12 שנה על ידי המועצה הדתית.
בלקר עצמו טען בבית המשפט כי לא ידע שאסור לו להנפיק תעודות כשרות, אבל לרוע מזלו התובעת חשפה בפניו כי לפני חמש שנים הורשע בעבירה דומה וטענה כי הוא ממשיך להטעות את הציבור.
השופטת לבנה צבר קבעה כי העובדה שהנאשם מכחיש את דבריו שלו מעידה כאלף עדים שהוא אינו מהימן. היא הרשיעה את בלקר בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ודחתה את דרישת סנגורו לזכות אותו. הסנגור נימק את דרישתו בטענה כי בעלי העסק שלמעשה החזיקו בתעודות, עשו זאת מתוך ידיעה שאינן חוקיות ולא הועמדו לדין.
גזר דינו של בלקר יינתן בקרוב.