היהדות, בין פיתוח לשימור

סמוך לישוב מגוריי, במזרח חבל לכיש, מתחוללת בשנים האחרונות דרמה ירוקה. האזור כולו הוכרז בשנות השמונים כמרחב ביוספרי – החלטה שמשמעה מחויבות לפיתוח בר-קיימא, המתייחס לצורכי האדם והטבע כאחד, פיתוח הלוקח בחשבון בניה, חקלאות, שמירת הנוף, התיישבות, בעלי חיים וצמחיה טבעית. בימים אלו הולכים ונבנים באזור זה שלושה ישובים חדשים, והרחבה של ישובים נוספים, כך שקיומה של אידיאולוגיה סביבתית זו עומד למבחן מעשי.

גישות ירוקות של קיימות ושמירת הסביבה נשמעות כמו המצאה מודרנית. אך האמת היא שהתרבות היהודית עסקה בהן כבר לפני זמן רב, ממש בתחילת כל ההתחלות – בסיפורי בריאת העולם בספר בראשית. בסיפור הראשון, בפרק א', נברא האדם בכדי למשול בעולם ביד חזקה, לכבוש אותו ולהשתמש בו לצרכיו: "... וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל- חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ". בסיפור הבריאה השני, זה המופיע בפרק ב', מהות האדם שונה מאוד. הוא נברא בכדי לעבוד את אדמתו ולשמור אותה: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ".

ההבדל בין שני בני אדם אלה איננו ברמת חשיבותם – שניהם נזר הבריאה. ההבדל הוא ביחסם אל העולם שנברא עבורם. הרודן שבסיפור הראשון מבטא את אנושיותו על ידי כיבוש וניצול הטבע לטובת עצמו, אך איננו שומר על הסביבה. הגנן מהסיפור השני שואף לאכול מפירות גנו, ולכן הוא נותן לגן את המיטב.

הרודן והגנן

שתי מהויות אלו של האדם - הרודן והגנן – אינן סותרות זו את זו, אלא משלימות. בכל אחד מאתנו ובכולנו יחד קיים הרצון לחיות חיים נוחים מגובים בטכנולוגיה ובצרכנות, ליהנות מפיתוח ומניצול משאבים. יחד עם זאת, כולנו נהנים מדשא ירוק, מנוף פתוח ואוויר נקי, מחוף ים ומיער שופע. לכולנו חשוב שגם ילדינו ונכדינו ייהנו מכך, ולכן החכמה היא לשמור על איזון בין שתי הגישות.

במאה וחמישים השנים האחרונות הופר האיזון באופן קיצוני, אל עבר אנושות רודנית ומנצלת, והגיע למצב מסוכן וכמעט בלתי הפיך. רק בשני העשורים האחרונים מחלחלת לתודעה הציבורית ההכרה בצורך לשנות גישה ולשמור על קיימות. אבל גם הקצנה בשמירת הטבע והסביבה איננה בריאה. היא עלולה להוביל לעצירה מוחלטת של הפיתוח ולניוון המדע והטכנולוגיה. המסר של התורה הוא מורכב: יש לכבוש את העולם תוך שימוש מושכל ונבון במשאבי הטבע, ולשמור על הסביבה תוך כדי פיתוח. יש לאמץ מחשבה ופעולה "ביוספרית".

במרוץ ההכרחי למציאת פתרונות דיור, ובשאיפה המוצדקת לריבוי מקורות פרנסה, חשוב לא לפגוע בנוף הנהדר של אזור ייחודי, בין הרי חברון ובין בקעת באר-שבע.

"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשיי, כמה נאים ומשובחים הן; וכל מה שבראתי - בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך." (מדרש קהלת רבה, פרק ז)

גבי ברזילי הוא חבר בית מדרש 'עתיד במדבר' השייך לרשת בתי המדרש בישראל, שמקיים את לימוד נגב בירוחם ביום חמישי הקרוב, 22.12.

>> ומה היהדות אומרת על האוכל שלנו?
>> הדרת נשים מתחילה מבן גוריון