יש בני נוער שהעדיפו לנצל את חופש חנוכה לבילויים ופעילויות חברתיות כאלה ואחרות, ויש כאלה שהרחיקו לנגב כדי לרוץ על החולות במזג אוויר סוער במשך שלושה ימים. 3,000 כאלה ליתר דיוק.
למסע הלא שגרתי הזה אחראית קבוצת "אחריי!", המכשירה נוער מדי שנה לצה"ל. בסדרת השטח האחרונה של הקבוצה השתתפו כאמור אלפי נערים ונערות חדורי מוטיבציה שבאו להתמודד עם אתגרים פיזיים וקשיים מנטליים; במשך שלושה ימים ושני לילות הם ניווטו, רצו, סחבו אלונקות ודילגו מעל מכשולים – והם עדיין לא בצבא בכלל. בסוף המסע עמדו הנערים בגאווה לא מוסתרת מול אלוף פיקוד דרום, טל רוסו, שבירך אותם על המחויבות ועל הרצון להגיע כמה שיותר רחוק בצה"ל.
נתנאל עזר, טל בן דוד, מידן שר, גיל בן נעים, ג'סיקה ואדווה, כולם תלמידי י"א וי"ב, היו חלק מאלפי המלש"בים שרצו על הגבעות וסחבו אלונקות בגשם. אחרי שסיימו את המסע הם התייצבו לספר לפז"ם על החוויה הלא שגרתית.
היום הראשון: ניווט ומסע אלונקות
ניווט ראשון שלנו בשטחי גבעות גורל. 5 נ.צ (נקודות ציון). התכוננו לקראת הניווטים באימונים לפני היציאה לשטח, למדנו כיצד להעלות נקודות על המפה בצורה מדויקת עם מד הקורדינאטות ("מדקו"). המזג האוויר הקר והגשם לא הקלו עלינו - אבל הצלחנו למצוא את כל הנקודות ולרשום בפנקס קטן את הסימן שחיכה בכל נקודה. לאחר מכן ישבנו עם המדריך לתחקיר שאחרי ניווט וניתחנו את הדרך שעשינו כדי ללמוד להמשך.
לאחר מכן יצאנו למסע אלונקות מחוזי של כל מרחב צפון שערך 3 שעות. התחלקנו לזוגות לפי גובה (כדי שסחיבת האלונקה תהיה קלה יותר והאלונקה תהיה מאוזנת) עלינו הרים, טיפסנו גבעות והחלפנו כתפיים כדי שלא כל העומס יהיה על כתף אחת. שיא המסע הגיע לקראת הסוף כאשר הקצב הלך והתגבר כל הזמן, עד שממש רצנו עם האלונקה עד לסיום המסע. לאחר מכן התקיים טקס חלוקת חולצות ושיחה קבוצתית לסיום המסע.
היום נגמר עם טקס הדלקת נרות בהשתתפות מפקד סיירת צנחנים אשר בירך את בני הנוער ונאם: "בני הנוער אשר בחרו לבלות את חופשת החנוכה בשטח בנגב - הם מחזיקי הלפיד. אתם המכבים של ימינו".
היום השני: בוחן מסלול, פאנל לוחמים
ביקור בבסיס קציעות של חטיבת גבעתי. לאחר הסבר של המדריכים על הבוחן הנהוג בצה"ל, אותו עוברים בטירונות, התנסינו בתחנות הבוחן - מעבר קיר, טיפוס על חבל, הליכה על עמוד, זחילה ועוד. לבסוף עשינו את הבוחן במלואו תוך מדידת זמן. אם כל תחנה בנפרד לא הייתה קלה - תארו לכם איך זה לעשות את כל המסלול תוך ריצת ספרינט בין התחנות. היה לא פשוט אבל חוויה מטורפת! לאחר מדידה אחת ביצענו שוב את הבוחן - כדי לנסות לשפר את התוצאה.
אחר כך השתתפנו בפאנל לוחמים ולוחמות - פגשנו לוחמים ולוחמות משלל תפקידים וחילות שסיפרו לנו על השירות שלהם, איך מתקבלים, מסלול ההכשרה, האתגרים שבדרך ועוד.
היום השלישי: מסע אלונקות מסכם
לאחר מעט מאוד שעות שינה ולילה קפוא, השכמנו מוקדם כדי להתכונן למסע האלונקות המסיים. לאחר חימום טוב והכנות - יצאנו למסע ארצי בהשתתפות 3,000 חניכי "אחריי!", בנים ובנות מכל רחבי הארץ. המסע הארוך (15 ק"מ) היה מאתגר וקשה. מתנדבים רבים מבנק לאומי הגיעו לתמוך בנו במהלך המסע, חילקו שוקולדים ברגעים הקשים ולפני עליות קשות. אין לכם מושג כמה שוקולד עוזר אחרי 15 ק"מ עם האלונקה.
כל שלושת הימים, המחסור בשינה והקור הורגשו היטב בריצת הסיום עם האלונקה, אותה סיימנו בהצלחה. לאחר הרמת האלונקה באוויר, השמחה והשירים, ערכנו מתיחות טובות כדי שלא ייתפסו השרירים ושנוכל להגיע מוכנים לאימון בשבוע הבא.
בסיום המסע התקיים טקס מרגש בקבר בן גוריון בשדה בוקר, בהשתתפות אלוף פיקוד דרום טל רוסו, וחברי הוועד המנהל של "אחריי!", עומר בר לב (מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר ואל"מ יורם (ייה) יאיר.
סדרת השטח הייתה מאתגרת מאוד- גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית. התגבשנו מאוד והתמודדנו עם תנאי שטח קשים- שינה בשק"שים, טמפרטורה נמוכה, אוכל בסיסי (לחם עם חומוס בעיקר). זו הייתה חוויה אדירה עבורנו בתהליך השנתי ולקראת השירות בצה"ל.
עוד תמונות בעמוד הפייסבוק של פז"ם
פרטים נוספים על קבוצת "אחריי!" בכתובת www.aharai.org.il