"18 הרצאות, 6 מדינות, 3 שבועות וחוויה אחת שלא אשכח", כתב גדי עזרא כשחזר מסבב של הרצאות בחו"ל, שם תיאר את המורכבות שישראל מתמודדת איתה בלחימה בעידן המודרני.
מגזין "פורבס" הכתיר לאחרונה את עזרא, ילד קריית גת, כאחד מ-30 הצעירים המבטיחים בישראל. והוא ללא ספק אחד המעניינים שבהם: מצד אחד, בוגר יחידה מובחרת. מצד שני, עורך דין מומחה בזכויות אדם ובדיני לחימה שעבד במשרד ראש הממשלה והיה יועץ משפטי במשרד החוץ. הניסיון שלו כלוחם וכמשפטן, לרבות במגרש הדיפלומטי, הופך אותו למרצה מבוקש עם זווית ראיה ייחודית על השכונה המשוגעת שלנו.
עזרא, יוצא סיירת צנחנים ובעל שני תארים במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר נוסף במשפטים מ-NYU, מסביר את ישראל בלי לעגל פינות. "מהשדה המשפטי לשדה הקרב", נקראת סדרת ההרצאות שלו. "אני קורא לזה הזווית הכפולה שלי על המלחמה", אומר לנו עזרא עם שובו מסיבוב הסברה בינלאומי. "הזווית הזאת מגלמת את ההבנה שלי בנוגע לכללים של התופעה הנוראה הזו שנקראת מלחמה והתרגום שלהם בשטח, הלכה למעשה. הרי גם מי שמבין את הכללים לא חווה בדרך כלל את ההשלכות שלהם על בשרו".
צוות המילואים של עזרא היה מהראשונים שנכסו לעזה במבצע "עופרת יצוקה". "ממש חתכנו את הגדר", הוא אומר ומדבר על הלחימה בעומק השטח הבנוי, חוויה שעולה שוב ושוב בהרצאות שלו. "זה התרחיש הכי מורכב ובלתי צפוי שאתה יכול למצוא בו את עצמך. בהרצאות אני משתף את המאזינים בכמה תרחישים שחוויתי על בשרי, כמו סיכול ממוקד או חשש לירי מכוחותינו, ומסביר שני דברים: איך המשפט רואה את הסיטואציות האלה, ואיך זה נראה בשטח כשאתה מדבר עם הכוחות שאמורים להוציא את זה לפועל ולקבל החלטה של חיים ומוות".
הפעם ההיא שקיפלתי כביסה בעזה
אחת מהדילמות שמציג עזרא בהרצאות נוצרה כשהכוח שלו ניהל משימה מתוך בית בעזה. "ביקשו מאתנו לפנות את המקום בגלל שינוי במשימה, ומפקד הכוח התעקש שנשאיר את הבית כמו שקיבלנו אותו. להפתעתנו זה כלל גם לסדר את הכביסה שהייתה בסלון והתערבבה בבית, כשנכנסנו פנימה. במילים אחרות, מצאתי את עצמי בגיל 22 מקפל כביסה באמצע עזה. זה לא היה הקיפול הכי מקצועי, אבל העיקרון שהפעולה הזו גילמה - עצם הקדשת הזמן - הוא המיוחד כאן בעיניי. הפעולה הזו סימלה עבורי את ההבנה שגם בזמן לחימה אנחנו נמצאים במרחב של בני אדם, אזרחים חפים מפשע. לצד השאיפה לעמוד במשימה וביעדים הצבאיים, אנחנו מנסים למזער את הנזק שנגרם להם. הסטנדרטים שאנחנו מפעילים בהקשר הזה גבוהים לא פחות מהסטנדרטים המשפטיים, ואת זה אני יכול לומר כמשפטן".
עזרא אומר שהקהל בהרצאות שלו נחלק למספר קבוצות מובהקות: כאלה שמברכים אותו על המורכבות שהוא מציג ("הם מרגישים שהם לא שמעו הרצאה קלאסית, כזו שאומרת שישראל מושלמת וחפה מטעויות"), אלה שיודעים על ישראל רק את מה שנאמר בתקשורת ובאים לשמוע את הדברים ממקור ראשון, וציניקנים שמבחינתם ישראל היא תמיד הבריון האזורי.
"אני גורם לקהל להבין שלפעמים אין הכרעה של נכון או לא נכון. שהמציאות הרבה יותר אפורה ממה שנדמה", מסביר עזרא את הגישה שלו. "אני מדגיש שמלחמה היא עסק מלוכלך ואי אפשר שלא לעשות טעויות. השאלה היא היכן, כיצד וכמה מאמצים אתה עושה כדי להימנע מהטעויות האלה. מעבר לכך, לאור הניסיון המבצעי והמשפטי שלי, אני יכול להעיד שבכל פעם שקיימת פגיעה בחפים מפשע, הדבר לא נעשה במכוון, אלא בהתאם לכללים. ואם זה לא נעשה במסגרת הכללים - הדברים נחקרים. זה להבדיל מהאויב שלנו, שמכוון לאזרחים כעניין של מדיניות".
עזה, עיראק, אפגניסטן
מה קורה כשעו"ד עזרא, מומחה לזכויות אדם, מסתכל על גדי עזרא, לוחם בסיירת צנחנים? "מי שאימן ושלח אותי למבצעים שם דגש משמעותי כדי למזער פגיעה בחפים מפשע. אני מתרשם שיש כבוד והתחשבות אמיתיים בזכויות אדם, בדיני לחימה ובמשפט הבינלאומי. רוב החיילים בשטח אמנם לא מכירים את העקרונות שאני מדבר עליהם בשמם המקצועי, אבל הם מעוגנים באימונים ובמסמכים שונים כמו הקוד האתי של צה"ל".
אחת הקבוצות שהרצה להן לאחרונה הייתה של חיילים לשעבר מארה"ב שנלחמו בעיראק ואפגניסטן. "זה היה מאוד מרגשת. בדרך כלל אני מעביר הרצאה של כ-35 דקות ואחרי זה מגיע חלק של שאלות ותשובות, ושם החלק הזה הוקדש לזווית שלהם. כל אחד בתורו סיפר איך הכללים והחוויות שתיארתי פגשו אותו בעיראק או באפגניסטן. היה מדהים לראות כמה החוויות דומות, ויותר מזה, לשמוע את ההערכה שלהם למאמצים שלנו לשמור על מוסריות וצלם אנוש בתרחיש הנורא הזה שנקרא מלחמה".