>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בשישי הקרוב (9.11) בצהריים תוכלו לשמוע קצת על "התיאוריה הקווירית" באירוע הירושלמי המגניב 'איינשטיין בעזה", בו יתקיימו הרצאות מתחומים שונים ברחוב עזה בירושלים. האירוע הפתוח לציבור, מתקיים לכבוד פתיחת השנה האקדמית החדשה ובין תחומים כמו חברה, טכנולוגיה, כלכלה ופסיכולוגיה, תרצה על תיאורייה קווירית ד"ר מירב אמיר, חוקרת מגדר, תיאוריה קווירית ותרבות במרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר של האוניברסיטה העברית.
ותודה לתנועה הפמיניסטית
אז מה היא בעצם תיאורייה קווירית, למה צריכים אותה, איך היא קשורה לחיינו ומאיפה היא באה?. "קודם כל יש את ההקשר החברתי וההיסטורי", אומרת ד"ר אמיר. "סטונוול, גיי ליבריישן והשינוי שקרה בתנועה פמיניסטית מתוכה צמח הקול הפמיניסטי-לסבי. עד לאותה תקופה, הנושא היה קיים באקדמיה אבל בתחומים אחרים- פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, סקסולוגיה ורפואה. היו אנשים שחקרו זהויות מיניות ומגדריות אבל כפתולוגיה או כסטייה".
ד"ר אמיר מציינת שבין היתר, הייתה גם התעסקות בנושא בתחומי משפט וחברה, "כי הרי זאת הייתה עבירה שהיה עליה עונש עד לא כל כך מזמן".
כך שבעצם כניסתם של חלק גדול מהלהט"בים לאקדמיה אנו חבים לפמיניזם. ד"ר אמיר מסבירה: "לתיאוריה הקווירית שני מקורות גדולים: התנועה לזכויות האזרח (נגד מלחמה בויאטנם והתעוררות חברתית) והתנועה הפמיניסטית. הן היו נשים שפיתחו את הפמיניזם הלסבי גם כביקורת על התנועה הפמיניסטית וגם צמחו ממנה. הפמיניזם הפך למשאב גם ברמה תיאורטית (מחשבה ביקורתית על החברה) וגם פוליטית (איך מתארגנים כתנועה חברתית)".
אז איך זה שכשאנחנו שומעים על המקור של הרבה דברים שקשורים למאבק הקווירי, אנחנו בעיקר שומעים על גברים?
"פמיניסטיות, גם לסביות אבל לא רק, באו ממקום של סולידריות, אקטיביזם, ניסיון בפעולה חברתית ותיאוריות אקדמאיות. אבל תמיד רואים וזוכרים יותר את הגברים שהיו מעורבים במאבקים. זה סוג של עיוות בגלל יחסים מגדריים לא שיוויוניים בחברה".
מתוך התסיסה החברתית, יחד עם ההגות הפמיניסטית, התחיל להיווצר תחום מחשבה חדש ומהפכני, שחושב על הכל מחדש, וקשור באופן הדוק אל חיינו בהווה. "בתקופה הזאת החלה המחשבה על 'איך הידע מיוצר'. מדובר בכל הסוגים של 'ידע', שתמיד משמש כבסיס לשליטה באוכלוסיות".
מה זאת אומרת?
"ידע שצומח בלימודי פסיכיאטריה או עבודה סוציאלית לא נשאר רק באקדמיה, הוא לא עניין אינטלקטואלי טהור. מנגנונים שונים בחברה, כמו שירותי רווחה, נסמכים על האופן שבו הידע מעוצב בכל מיני מקומות שונים, שאחד מהם הוא האקדמיה".
אבל מעבר לשימוש של ידע אקדמאי בפרקטיקות היומיום המיידיות שלנו, התיאוריה הקווירית הולכת אפילו רחוק יותר. "נוצרה הכרה באופן שבו דימויים והיסטוריה נבנו בצורה מסויימת שבעצם מחקה את הקיום של תשוקה חד מגדרית. אפשר לראות במבט ביקורתי היסטורי איך אפילו הכלכלה נבנתה בהתאם. באותה תקופה הלכה וגדלה מודעות לאופן שבו צורות הקיום של הומואים, לסביות, טרנס וביסקסואלים נדחקו במהלך ההיסטוריה אל השוליים של הסוטה, החריג והלא חוקי ומוסרי ומה ההשלכות של זה. הדרך שבה התשוקה בין גברים הושתקה ונהפכה לטאבו עיצבה, למשל, את הדרך שנוצרו תחומים ענקיים כמו ספרות ופילוסופיה. שלא נדבר על תחומים שקשורים לנושא בצורה הרבה יותר ישירה- פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומדעי האדם".
התיאורטיקנים של אותה תקופה התחיל להבין שההדרה של הלהט"בים מתרבות המערב השפיעה בצורה אדירה ובלתי ניתנת לאומדן על עולמינו. "למשל, איב סדג'וויק, אחת החוקרות המוכרות בתחום ניתחה את האופן שבו אפשר למצוא בספרות מנגנונים של מחיקת התשוקה המינית בין גברים על ידי מנגנוני 'התקת התשוקה'.
אם יש סיפור על שני גברים חברים שמתחרים על אותה אישה שהם חושקים בה סדג'וויק טוענת בספר שלה 'In between men' שצריך לקרוא מחדש את המבנה הזה כצורה של העברת התשוקה המינית בין שני הגברים כנראטיב על תשוקה משותפת לאובייקט משותף" (ע"ע הזוגות ההומואירוטיים בטלוויזיה ובקולנוע).
יוצאת נגד כל מה ש"טבעי" ו"נורמלי"
"בעצם מה שקרה הוא ערעור על מה שאסור היה לדבר עליו, כי תשוקה בין גברים הייתה (וסוג של עדיין) טאבו. אם אנחנו עכשיו פתאום רואים את זה, אנחנו יכולים לקרוא מחדש יצירות ספרות. באותה צורה, כשמסתכלים על ההיסטוריה ואנחנו מודעים לכך שתשוקה חד מגדרית עברה השתקה, אפשר לראות צורות חיים שלגמרי נעלמו, למשל תשוקה בין נשים שנמחקה מההיסטוריה, מהאופי שבה אנחנו חושבים על נשים בימי הביניים או רנסאנס לדוגמא. היום יש הרבה חוקרים שמנסים ועוד עובדים על להוציא את המבנים האלה, לצאת נגד ההשתקות".
אבל זה היה רק השלב הראשון - חילוץ מהחשיבה ה'ישנה' וחשיבה מחדש על, בעצם, כל תחומי מחקר . "השלב השני, שהוא המעבר מלימודים הומולסביים ללימודים קווירים היא מחשבה חדשה על נורמטיביות של החברה ואיך נבנות זהויות, לאו דווקא להטב"קיות", מסבירה אמיר. "זאת מחשבה ביקורתית שמערערת את כל הנחות היסוד. התיאורייה הקווירית יצאה נגד התפיסה של המושג 'טבעי' ו'נורמלי', גם בנטייה מינית וגם בהבניית מושגים כמו גבריות ונשיות. התחילה המחשבה על מה 'טבעי' בזהויות שלנו ואיך הנורמטיביות מבנה את החברה. אם אתה חושב מחדש על האופן שבו נורמטיביות מבנה את החברה אתה יכול לחשוב מחדש גם על מוסר, מבני שלטון, מדעי האדם ורשת רחבה של תחומים שבה אתה מנסח סוג של ביקורת שלא נוגעת רק למינית".
למשל- כשחושבים על תחומי המשפט, נתקלים הרבה במושג 'דמות האדם הסביר' שהיה עושה דברים מסויימים, ועל פיו מכריעים הרבה פעמים בפסיקות. "חוקרים קוויריים במשפט הראו את הדרך שבה 'האדם הסביר' הזה כולל הנחות על הנורמטיביות שמכתיבה את החשיבה בתחום המשפט". כלומר, כמו שאתם מבינים, מדובר במהפכה מחשבתית של ממש- הולדת התיאוריה הקווירית.
ההתפרסות של התיאורייה הקווירית אחראית על שינויים חברתיים משמעותיים, אומרת אמיר. "האופן שבו אנחנו חושבים על כך ש'יש לי זהות מסוימת ולכן מה שאמור לעניין אותי חייב להיות קשור ישירות לזהות הזאת' היא תפיסה שהיום פחות חזקה. מאבק אחד בארצות הברית, למשל, ייצר קואליציות של תחומים שונים על האופן שבו נוצרים שירותים בקמפוס. פתאום קם שתוף פעולה של טרנסים, אמהות מניקות ונכים. זה קבוצות שמבחוץ לא ברור איך הן קשורות, אבל כשמבינים שהכל סביבינו, כמו המרחב, קשור לתפיסות של נורמטיביות, יש אינטרס משותף לקבוצות שונות".
לא רלוונטי אם זהות מינית היא מולדת או נרכשת
אבל למרות היציאה של התיאורייה הקווירית לתחומים שונים, היא בכל זאת רלוונטית בצורה מאוד ישירה לחווית החיים הגאה, בארץ ובעולם.
"כך נוצרה גם גמישות גדולה של מהי זהות מינית ואיך חושבים עליה. לדוגמה, תמיד יש מתח אם זהות מינית היא דבר מולד או נרכש. ארגונים קהילתיים אומרים הרבה פעמים שזה מולד כדי שלא ילחצו על אנשים לשנות את עצמם, להלחם בטיפולי המרה ובתחושות אשמה. התאורייה הקווירית תגיד שעצם השאלה מניחה שיש פה בעיה שצריך לטפל בה. אף אחד לא שואל אם הטרוסקסואליות זה מולד או נרכש. הבעיה היא בעצם השאלה, שמניחה מה 'טבעי' ומה 'לא טבעי'. צריך לחשוב עליה מחדש ולא רק לתת תשובה שנוחה בהקשר ספציפי. אם מסתכלים בהיסטוריה, החלוקה הומו-הטרו היא לגמרי מודרנית. אם היית שואל איש ימי ביניים, יוון העתיקה, או מחוץ לתרבות המערבית אם הוא הומו או הטרו הוא לא היה מבין. לא שלא היו פרקטיקות, אבל כל המושגים היו קיימים בצורה אחרת לגמרי. השאלה מה היא זהות מינית (גם הומוסקסואליות וגם הטרוסקסואליות) היא תוצר של חשיבה מסויימת של תקופה מסויימת, ולכן אנחנו חושבים על המיניות והתשוקות שלנו".
כאן עולה השאלה- אם, עבור התיאורייה הקווירית, הזהות המגדרית שלנו נוצרת בעקבות מבנים חברתיים, איך זה שהיא כל כך חד משמעית עבורינו, ועבור התרבות שלנו?. "זה שמשהו ,כמו זהות מינית, הוא תוצר חברתי והיסטורי, לא אומר שהוא לא קיים, אקטואלי וחזק מאוד בחיים שלנו", אומרת אמיר. "צריך להבין את האופן שבו צריך לשאול עליו שאלות אבל זה לא הופך אותו לפחות אמיתי. הוא אמיתי מאוד מאוד, פשוט בתוך הקשר חברתי-תרבותי-היסטורי מסויים. אי אפשר להגיד 'אם אנחנו מבינים שמשהו הוא מבנה חברתי אז בוא נבנה אותו אחרת'- מדובר בדרך שאנחנו בכלל חושבים על עצמינו ברמות מאוד עמוקות. אנחנו לא יכולים לחשוב על עצמינו בצורה אחרת לגמרי רק כי אנחנו רוצים לחשוב אחרת".
התיאורייה הקווירית גם נאבקת בתוך הקהילה הגאה על שיוויון, פתיחות, וחשיבה חדשה על מה שאנחנו, כלהט"בים, חושבים כנורמלי ולא נורמלי. "כל מאבק שמבוסס בזהות צרה משאיר בחוץ הרבה אנשים שלא יכולים להזדהות. ככה נוצרים גבולות, מי מתאים ומי לא. יש השלכות אם בשחרור של עצמך אתה מדיר אחרים. הרבה מאבקים של הומואים ולסביות זונחים את מאבקי הטראנסים למשל". כך, תוך ערעור כל מה שהחברה אמרה לנו שהוא 'טבעי', התיאורייה הקווירית חורטת על דגלה את המאבק בהדרה ונורמליציה.
רוצים לשמוע עוד? יש שאלות? לא רק שיש כמה ספרים ומאמרים מאוד מאוד מעניינים בנושא, אתם יכולים גם להגיע לרחוב עזה בירושלים ביום שישי, ה9.11, בצהריים ולשמוע הרצאה מאלפת. כל הפרטים כאן. בינתיים, בואו כולנו ננסה לשמור על הראש הכי פתוח שיש, ולהלחם בכל מי שחושב אחרת.