דיכאון אחר לידה היא תופעה מאוד מבלבלת: מצד אחד חווית עכשיו את החוויה המרגשת, אולי המרגשת ביותר בחייך, אבל הצטרפותו של תינוק הוא מאורע מטלטל לכל המשפחה ולא תמיד מביא איתו שמחה גדולה. "ילדתי את הילד הראשון בגיל 24, אחרי 3 שנים של ניסיונות ומאוד חיכיתי לתינוק הזה שיבוא. ההריון עבר יחסית בסדר עם המון התרגשות. ברגע שהתינוק יצא לעולם, אחרי לידה לא פשוטה, הסתכלתי עליו וביקשתי שייקחו אותו ממני", כך הכול התחיל עבור טל אייזנברג, אמא ל-2 ועוד אחד בדרך. "זה היה כאילו שד השתלט עליי".
חלפו שבועיים והקשר עדיין לא נוצר, ממשיכה לשחזר טל את המסע שעברה בתוכנית הבוקר של קשת, לליאון רוזנברג וימית סול. "המשפחה רצתה שאניק. חשבו שזו תהיה הדרך לקרב בינינו. מאוד כעסתי ונפגעתי מזה. היום, במבט לאחור, אני חושבת שזו הייתה הדרך של בעלי להתמודד. לאט לאט הפסקתי לתפקד. לא רציתי לצאת ולבלות ולהתלבש. רק להיות בבית. בשלב מסויים הקשר עם התינוק התהפך: מלא לרצות להיות איתו, זה הפך לקשר אובססיבי שאני רוצה אותו כל הזמן איתי. באיזשהו שלב מישהי הצליחה לראות אותי, חברה שהיא בעצמה סבלה מדיכאון אחר לידה, ושם התחילה היציאה שלי מהמקום הזה".
ד"ר שרון בן רפאל, פסיכולוגית קלינית, מסבירה שיש שלבים של דיכאון. "אם לוקחים את כל הטווח הרחב - מאישה שמדוכדכת אך מתפקדת עד אישה שלא מצליחה לתפקד כלל - אז מדובר ב-1 מתוך 5 נשים שסובלות מהתופעה. מחקרים מראים שטיפול פסיכולוגי ותרופתי זהים בהצלחה שלהם אלא אם כן מדובר בדיכאון מאוד מאוד כבד. לכן, אין צורך למהר לתרופות אם אתם לא שם".
אז מה כן לעשות? "הכי חשוב זה לצאת מהבית, להכריח את עצמך, לדבר עם אחרות, עם קבוצות תמיכה או עם חברה טובה", אומרת אייזנברג.
>> איך נראה יום בחייה של אישה שסובלת מדיכאון אחרי לידה