אלקטרה זוהרים בשלישית
להקת "אלקטרה" מוציאה בימים אלה את אלבומה החדש. האזינו מתוכו לארבעה שירים: "Radio On", "Our Last Drink", "Leaving Graceland" ו-"Drug for my Soul". חברי הלהקה צרפו אליהם מילים אישיות
זהו אלבום מלא ראשון ל"אלקטרה" אחרי שני אי.פי'ז - "Come Inside" ו"Come Inside Remixed", שיצאו בשנת 2004 ובעקבותיהם הוחתמה הלהקה בחברת הפבלישינג של EMI.
Radio On
זה בטח הפייבוריט בהופעות שלנו – גם שלנו, כשאנחנו על הבמה, וגם של הקהל. שיר רוק-אאוט תובעני שכייף לנו נגן, לצרוח ולהזיע בו. עם בתים משוחררים, ונפילה לתוך פיזמון כוחני. יש בו עוד משהו מיוחד בשבילנו: למרות שיש בשיר בערך ארבעה אקורדים, ניצן עדיין לא מצליח לזכור את הסדר הנכון שלהם, גם אחרי שנים ש"רדיו און" מבוצע בהופעות!
Our Last Drink
השיר הזה עבר גלגולים די מוזרים. הוא נולד בתור בלדת- קאנטרי על גיטרה קלאסית, שניצן הלחין באיזה לילה, כשישב בחדר החזרות שלנו יחד עם ישיב כהן- חבר טוב של הלהקה, שכתב את השלד לטקסט (כמו גם טקסטים נוספים באלבום. זו הזדמנות להריע לישיב!). כשהתחלנו להופיע עם השיר הזה, הוא קיבל עיבוד מהיר וכוחני, אופייני לאיך שאנחנו מנגנים בהופעות. וככה גם הקלטנו אותו לאלבום.
(בועז וולף, ניצן חורש ודורון פרחי)
"Leaving Graceland"
"יש משהו בשיר הזה שמבדיל אותו משאר השירים באלבום. משהו בטקסטורה ובסאונד הפסיכדלי גורמים לי לחשוב שאולי הוא נגזר מאלבום שלנו מהסיקסטיז שלא יצא מעולם.. הבס שמהדהד מקצה החדר (שזורק אותי לאלבומים היפים של סרג’ גינסבורג), התופים שמפוזרים בחלל, הגיטרות שמגיעות אליך מכל מיני כיוונים או חטיבת הקלידים שמתפוצצת בפזמון. כל אלה חוברים לרצועה היותר משוחררת ומפתיעה באלבום שלנו". (בועז וולף).
"Drug for my Soul"
"נכון לשנייה הזאת, זה השיר האהוב עלי באלבום. אולי כי הוא עדיין מרגיש לי מאוד טרי. 'דראג פור מיי סול' הוא דוקא שיר שהולך איתנו הרבה זמן, והקהל שהיה בהופעות שלנו מכיר טוב, בעיבוד עמוס בגיטרות. אבל ביום שנכנסנו להקליט אותו באולפן, אמרתי לברוך (בן יצחק, המפיק שלנו), שהעיבוד שלו משעמם אותו.
אלקטרה תופיע הערב בגן הפסלים ברחבת מוזיאון תל אביב במסיבה של "טיים אאוט" במסגרת ה"לילה הלבן", וב-21 ביולי ב"אוגנדה" בירושלים.







חדשות





= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון














