משה פרץ זמר נשמה, דניאל דרחי נערץ

אחד השבועות המעצבנים. אין מספיק כסף בחשבון, ענייני בירוקרטיה מהבוקר עד הערב ובנוסף גם התחלתי להיות חולה. זה הזמן ללכת להופעה של משה פרץ.

הגענו ואחרי סיבוב של בערך 25 דקות למצוא חנייה, מצאנו אחת בפוקס מול המועדון - ולהלן קבלת הפנים שקיבלנו: "מה מצאת עכשיו את החניה, יא זבל?!". מולנו עמדו שלוש נשים לא הכי צעירות, מחומצנות עד כאב ומאופרות כבד מדי, צורחות מתחתית ריאותיהן שלא יכול להיות שמצאנו עכשיו את החניה ושזה גועל נפש. לא הבנתי אם הן מסתלבטות או לא עד שקלטתי שזו הצורה שלהן להפגין חיבה. וואו.

"בכל פעם שמשה פרץ מחייך אני שומעת 'בלינג'. נשבעת"

אחרי עוד הקפצת לחץ דם קטנה, בה לא מצאתי את היחצנית ונרטבתי בגשם, שמעתי את השיר הראשון מתחיל וכמעט באתי ללכת. בשניה האחרונה מישהו הודיע משהו לקופאית ונכנסנו. ערב שהתחיל כל כך לא נכון, איך הוא יסתדר עכשיו?

בפנים הכל אחרת, חם, חשוך, נעים. משה החתיך (כל פעם שהוא מחייך, אני שומעת *בלינג*, נשבעת) עוטף את האולם עם קולו הערב, מסתובב ב360 מעלות ומפגין נצנוץ, נוכחות במה, כל הזמן תקשורת עם הקהל. רץ מפה לשם ומשם לפה. חשבתי שרק הקהל שהוא קופץ מולו מחזיר לו התלהבות עד שהרגשתי את הקומה רועדת. יותר חפלה מחפלה. שיר שלישי מתחיל ו"אין אין מי שאוהבת אותי כמוך", צורח הקהל.

"מבחינתי משה הוא זמר סול ונשמה לכל דבר"

גם הלהקה הסתובבה, זה קצת הגניב אותי. אחלה שטיק הקטע הזה. כולם נשמעו טוב, אפילו זמר הרקע. אבל הכי אהבתי את המתופף. עם זאת, ההרכב מעט פחות מהוקצע מהליווי של אייל (גולן) שראיתי שם לפני שבוע בדיוק, אבל לא יורד בהרבה. ומשה רץ מצד לצד להלהיט את הקהל, לפעמים נראה שאפילו יותר חשוב לו להקפיץ אותם מאשר לדייק בתווים.

ותכלס? מבחינתי משה הוא זמר סול ונשמה לכל דבר. זה שהוא עוסק במוזיקה ים תיכונית זה אחלה, אבל במקרה. האילתורים שלו לגמרי באים מהסול, בשירים ובעיבודים יש המון אלמנטים של פופ, מוזיקה לטינית וכל מיני מעברי ג'אז בקטנות. אולי הם חשבו שלא שמעתי - אבל אני שמעתי! אני לא יודעת אם זה מהרצון לחדש במזרחית, או כדי לקלוע לטעם הקהל הנרחב יותר. ככה או ככה זה יפה ומפותח מאוד מוזיקלית, אולי לא הכי נאמן למקור - אי אפשר לומר שהוא עושה "מזרחית של פעם", אבל זה משווק ומעובד בצורה נכונה לאזניי הקהל.

התאהבתי בדניאל דרחי

היה גם שלב קיטשי לערב, בו הוא אירח ילדים מבית ספר למוסיקה. עם ליבי פנקר את הלהיט "שתיים בלילה" ועם שי המבר אני "שגרה". אני נדלקתי על עדאל, ששרה איתו את "דרך ארוכה" באחד הביצועים המרגשים שנתקלתי בהם. שניהם נתנו את הנשמה ורואים שהם כבר עבדו ביחד וכיף להם. ודניאל, הילד הכי קטן בעולם עם הקול הכי מבוגר ששמעתי ששר עם משה את "אמא". איזה עומק. חוץ מהגנים הנפלאים, אני בטוחה שהוא כבר היה פה לפני באיזה גילגול אחר, לא יכול להיות ששומעים קול מלא בכל כך הרבה סבל ורגשות, מילד שהוא כל כך צעיר. דניאל הקטן אני מעריצה שלך. הקסמתם אותי.

חזרה לעולם המבוגרים הרוחש והגועש, מסיבה גדולה, מילפיות וגילפיות מתפזרות לכל עבר, מדי פעם אפשר לאתר בעלים מנומנמים בצידי האולם שמסתכלים כל עשר דקות על השעון. היי גברת כפרה, צריך לקום מוקדם מחר. גם אני האמת. מוכרחה להודות שלא נשארתי עד ההדרן, עוד קצת לפני זה כבר הגעתי לקצה גבול היכולת שלי. ולא בגלל משה, פשוט כי אין בילוי שאני מעדיפה יותר על להיות במיטה שלי ולישון. יאללה מחר שוב לבנק, לטלפון ולמשרד הפנים. לא ייתנו לי להנות.

>> ירון אילן נגד אביב גפן, שלגלג על יוסי גיספן, שתקף את גפן, שירד על המזרחית