אירוויזיון 2015: שוודיה היא המנצחת הגדולה, ישראל במקום התשיעי

אם להסתכל על הצדדים החיוביים של האירוע, ההופעה של ישראל היתה אחת מאלה שהשאירו רושם על הצופים. 25 מדינות נתנו לישראל ניקוד. אמנם לא גבוה, רק איטליה נתנה לנו 8  נקודות, שזה מקום שלישי, אבל בכל זאת היה ברור שהשיר הזה תפס את הצופים והיה לאחד מהשירים הבולטים בתחרות.

בדיקה מדוקדקת יותר של ההצבעות, ובעיקר של תוצאות ההצבעה בחצי הגמר, מראות שיתכן ששירו של דורון מדלי היה מעט מתוחכם או לחילופין קלברי מדי עבור חלק מהצופים היותר עממיים, כמו גם שבגמר שיחקה הפוליטיקה מקום מעט יותר מרכזי. חצאי הגמר הן תוכניות הרבה פחות ניצפות, והקהל שרואה אותן הוא יותר ממוקד ומכיל יותר אנשים שבאמת מבינים בתחרות ואוהבים אותה.

בחצי הגמר, שתוצאותיו המלאות התפרסמו רק עם סיום הגמר, השיר הישראלי הגיע למקום השלישי (!), כולל 12 נקודות מבריטניה ואיטליה, ועשר נקודות מקפריסין, מלטה, פולניה, פורטוגל ושוודיה. אפילו אירלנד ונורווגיה, שהן שתי המדינות שבהן דעת הקהל היא הכי אנטי ישראלית באירופה, קיבל השיר 8 נקודות, כלומר מקום שלישי. מה קרה אם כן שבגמר עצמו ישראל לא קיבלה אפילו נקודה אחת ממדינות כמו אירלנד וגם מדנמרק, צרפת ובלגיה?

נדב גדג' והנבחרת הישראלית (צילום: סיון יאנג,  יחסי ציבור )
לנדב גדג' לא היה שיר מספיק קונצנזואלי כדי לשבור את חומות ההתנגדות | צילום: סיון יאנג, יחסי ציבור

אני מעריך שזה המקום שבו נכנס גם הסכסוך הישראלי פלסטיני לתמונה. אין לי ספק שהכותרות שעשו השבוע אוטובוסי האפרטהייד בגדה והדברים של סגנית השר הבלתי כשירה כנראה, ציפי חוטובלי, עשו עבודה מסוימת. העניין עם הפוליטיקה הוא שכדי לשבור אותה לגמרי צריך שיר ממש מנצח. רוסיה, שהיא המדינה הכי שנואה על הומואים בעולם כרגע, זכתה במקום הראשון בחצי הגמר הראשון, ובמקום השני בתחרות. כנראה שההופעה המוצלחת של הנציגה הרוסית שברה את כל ההתנגדויות שהיו. לנדב גדג' לא היה שיר מספיק קונצנזואלי כדי לשבור את חומות ההתנגדות.

אם משכללים את התוצאות, מבינים שבסך הכל הגמר וחצי הגמר היו די דומים. המדינה היחידה שעברה את ישראל בדרוג בערב הגמר היא נורווגיה שהגיעה בחצי הגמר למקום הרביעי ובגמר למקום השמיני, בהפרש קטן מישראל. אסטוניה שהייתה במקום השלישי בחצי הגמר האחר, הגיעה למקום השביעי. כלומר עקפה אותנו.

הניצחון היה בידיים של השוודים 

אבל די עם הפרטים הקטנים. בסך הכל היה אתמול ערב מאוד מוצלח. רוב המשתתפים נתנו הופעות הרבה יותר משוחררות מאשר בחצי הגמר, והיה נחמד לראות שבחלק מהמקומות הראשונים התמקמו שירים איכותיים ממש. כך למשל השיר הבלגי, שהיה השיר המעניין והקולי ביותר בתחרות שהגיע למקום הרביעי, והשיר המתוחכם והעדכני ביותר בתחרות, של הזמרת הלטבית שמזכירה קצת את FKAtwigs הגיע למקום השישי.

היה ברור מראש שרק נס או אסון ימנע מהשיר השוודי להגיע למקום הראשון. השיר שנשמע כמו משהו שרקחו במשרדים של אוויצ'י היה בדיוק שיר מושלם לתחרות, כולל הצטיינות יתרה בתחום עבודת הווידאו ארט. זו פעם שנייה בחמש שנים ששוודיה מביאה שיר עם פוטנציאל של להיט כלל אירופאי ענק וסוחפת את התחרות. הפעם הקודמת היתה עם "אופוריה" של לורין ב-2012.  נראה ששוודיה הפכה למדינה שלוקחת את התחרות הזאת הכי ברצינות בעולם, ויש בה תעשייה רצינית שרואה באירוויזיון פלטפורמה אמיתית לדחוף שיר טוב ולעשות עליו בוחטות.

ההפקה האוסטרית היתה בסך הכל מאוד מרשימה. הפתיח היה ארוך מידי, הסרטונים בין השירים היו כרגיל מנג'סים עד אין קץ. אבל בסך הכל היה שם מצב רוח מאוד טוב, שהביאו קונצ'יטה ושלוש המנחות הסימפטיות. מעניין שדווקא השיר האוסטרי, שכביכול אמור היה לקבל רוח גבית מהקהל בגלל האירוח, הגיע למקום האחרון. אבל זה היה באמת ראוי, כי זה שיר גרוע שנשמע בהתחלה כמו שיר ישן של סופרטרמפ ואז הפך לשיר שגנוב אחד לאחד מקולדפליי.

למעשה ארבעת השירים במקומות האחרונים, שכללו גם את צרפת, גרמניה ואנגליה, היו שירי נוסחה מחורבנים באמת, ונטולי כל חן. אם כי אי אפשר להתחמק מהעובדה שההצבעות האיזוריות הן אלה שהעלו למקומות פחות מביכים שירים מחרידים כמו השיר האלבני, והמחזמר בלהה הארמני, ולמקומות די גבוהים שירים מגוכחים כמו השיר הסרבי והשיר של איציק זוהר ממונטנגרו. הנחמה היחידה היא שמופעי הביזאר האמיתיים, נותרו כולם על רצפות חצי הגמר.

אירוויזיון 2015 ממשיך את המסורת של השנים האחרונות עם לא מעט שירים טובים ועדכניים, בתחרות שהיא באמת יצור משונה, שאין כמותו בעולם. זר לא יבין זאת. אני כמובן הכי נהניתי.