"אין עצוב מלאבד אמא. זה נוק אאוט"

בחודש אפריל האחרון איבד  צביקה פיק במפתיע את אמו, פאולינה פיק, שהלכה לעולמה בגיל 80 ובמשך עשרות שנים היתה אשת סודו, האישה שידעה עליו הכל, שמעה ראשונה את שיריו והיתה מעורבת בכל צעד שעשה בקריירה. בצירוף זמנים כמעט הזוי יצא באותו יום השיר "כל כך הרבה אור", סינגל ראשון של פיק מאלבום חדש.

אחריו יצא סינגל שני, "רוקדים הלילה", והבוקר מודיע פיק על מופע פסנתר ומופע ביג בנד חדש עליהם הוא עובד בימים אלה, במקביל לנסיונות שלו להלחין מוזיקה לסרט גדול בחו"ל. אבל כל אלה מחכים רגע בצד כשפיק, אדם מאופק בדרך כלל, נזכר באמו.

"אמא היתה היחידה שידעה עלי הכל"

"שמע, היא היתה... תראה, לאבד אמא, אין עצוב מזה, בכלל, כל אמא. במקרה שלה היא היתה שותפה שלי בכל מה שעשיתי, שותפה מלאה לכל הפעילות שלי מגיל 16-15 כשהתחלתי לנגן ולשיר עד עכשיו. היא היתה האוזן הקשבת שלי, היועצת הכי קרובה אלי, שהכירה את כל מי שעבדתי איתו מהיום הראשון בתיכון. היתה בהכל, ראתה את הכל, היחידה שידעה עלי הכל, הראשונה שידעה עלי הכל, כל הדברים הטובים והרעים. אלה לא היו יחסים רגילים של בן ואמא, בשבילי היא היתה שותף מלא. היא באה כל בוקר מגבעתיים לרמת השרון לבית שלי, היתה יושבת פה ימים שלמים ועוזרת בהכל, שומעת שירים, מייעצת.

"היא היתה בת 80 אבל תפקדה כאישה שצעירה בכמה עשורים מכפי גילה. היא עוד באה לפעמים להופעות, טובאה לפרמיירה של 'תמיד אותו חלום'. היו בינינו יחסים מאוד מיוחדים של הערכה הדדית גדולה מאוד, וזה נוק אאוט. זה לא שהפסקתי לעשות דברים, כי זה מה שהיא היתה רוצה, וזה מה שאני עושה במילא. אבל זה כמו לאכול את אותו אוכל בלי תבלינים, הטעם לא אותו דבר. הייתי רגיל אחרי הופעות להתקשר אליה ולספר מה היה ואיך היה ואחרי שהייתי בטלוויזיה הטלפון הראשון זה היא. כל אחד מדבר עם אמא שלו הרבה, אבל אצלי היא היתה ממש מעורבת. זה מאוד קשה. עשרות רבות של שנים ופתאום זה איננו.

"הקטע הכי נוראי, כשאני חושב על זה בקול רם הוא שאני לא אראה אותה יותר. זה העניין האישי, והשיר ההוא יצא בדיוק ביום שהיא נפטרה. היא היתה בדרך הביתה מבית החולים לבית. היא לא היתה חולה, היתה בדרך להשתחרר מבית החולים, וכבר יצאנו לשבת לקצת זמן בבתי קפה, זה היה פתאומי ולא צפוי".

"ב-2011 אלחין מוזיקה לסרט גדול בחו"ל, משהו כמו 'טיטאניק'"

ואתה ממשיך, עם הפנים גם לחו"ל.
"אני מנסה לכתוב מוזיקה לסרטים גדולים בדרג הגבוה ביותר בחו"ל. הקלטתי יצירה בשם "הכבוד של מריה" עם התזמורת הסימפונית בירושלים, 80 נגנים, שתי מקהלות, עם אלדד שרים כמנצח. חוץ מחור של שמונה חודשים באמצע, בגלל המחלה והמוות של אמא שלי אני בדרכים. פוגש המון אנשים בחו"ל שמתעסקים בסרטים או במאים או מפיקים או בלי קשר גם זמרים מהשורה הראשונה, שאני רוצה לכתוב להם".

-והצלחת כבר לסגור משהו?
"עדיין לא הצלחתי. התחלתי לפני שנה והפסקתי ואני ממשיך הלאה. הייתי עכשיו בלונדון, בקרוב אני נוסע למוסקבה ואחר כך ללוס אנג'לס לעשרה ימים ועוצר בניו יורק, פוגש אנשים מהשורה הראשונה, מהרמה הגבוהה ביותר. אנחנו מדברים, מכירים, אני נותן להם עותק מהמוזיקה ומקבל תגובות מצוינות. הם מאוד אוהבים את המלודיות במוזיקה שלי, גם כשהיא נוטה לכיוון קלאסי, שזה לא מכירים פה בארץ. אני מקווה ומניח שב-2011 זה יקרה. על פי הפגישות שאני עושה וההתעניינות והתגובות שאין למעלה מזה. זה משהו שעוד לא עשיתי וזה נורא מענין. בארץ כבר עשיתי מוזיקה לסרטים כמו 'שלאגר', 'בדרנית בחצות' שבו שיחקתי ואת 'לגור איתו' ו'מסיבת יום שישי' ב'דיזינגוף 99'. עכשיו אני מנסה שם".

"אנשים אוהבים אותי רק עם פסנתר, אני פחות אוהב"

-סרט אחד יסדר אותך.
"אחרי הסרט הגדול הראשון, מוזיקה ראשונה לסרט עם שיר נושא בביצוע זמר מהשורה הראשונה, משהו כמו טיטאניק של סלין דיון, אני מניח שזה עשוי לקרות. בכלל מאז 'דיווה' יותר קל לי בעולם, ואתה מראה הכל לאנשים דרך האינטרנט בלחיצת כפתור, רואים ושומעים הכל. מתרשמים מ'הכבוד של מריה', אני נותן להם לשמוע את 'תמיד אותו חלום' שיש בדי.וי.די וביוגרפיה לא רעה ונראה לי שאני בכיוון הנכון".

-ספר על מופעי הפסנתר.
"אנשים אוהבים שאני יושב ומנגן את השירים רק אני עם פסנתר כמו שכתבתי אותם במקור, וכבר יצא לי לשיר את 'הלב (לילה סתוי)' עם פסנתר ואת 'נאסף תשרי (מת אב ומת אלול)' בפס-קול העשור עם גל אוחובסקי בערוץ 24 ועם יהורם גאון בתוכנית שלו את 'אלף נשיקות'.

"אני פחות אוהב את זה, ועד היום סירבתי לכל ההצעות שהגיעו מפיקים ופסטיבלים לעשות מופע כזה. אני אוהב במה גדולה עם להקה, זמרות ליווי ורקדניות, שזה מופע שאני ממשיך לרוץ איתו. ובמופע הגדול לפעמים אני מנגן לבד על הפסנתר את הפתיחה ל'מרי לו' והקהל ממש אוהב את זה. אני לא רואה בזה ביג דיל ואני גם לא הפסנתרן הכי טוב בעולם. אבל אני הולך לעשות כמה מופעים כאלה, אולי עם עוד פסנתרן, אולי רק אני לבד, אולי עם הזמרות, זה יהיה מופע פסנתר כנף".

"זה יהיה מופע בסטייל לאס וגאס"

"במקביל אני עובד על הפקה הכי גדולה שאני עדיתי, אולי שמישהו בארץ עשה - מופע שיתחיל לרוץ במשך כמה שנים בכל הארץ 'צביקה פיק והביג באנד של אלדד שרים'. עם הנגנים שלי, ארבעה כינורות, 5 כלי נשיפה, 3 זמרות, מופע גדול של 21 אנשים בסגנון לאס וגאס, עם תווים וטוקסידו. זה נולד כשראיתי את רובי וויליאמס באלברט-הול בלונדון שר שירים עם ביג באנד וזה מאוד מצא חן בעיני, אין כמו תזמורת גדולה. בשירים כמו 'הרקדן האוטומטי' ו'בין האצבעות' יש כלי נשיפה ומיתרים, אבל רק בהקלטות, לא על הבמה. עכשיו יהיו. נרוץ גם בהופעות מכורות וגם בקופה פתוחה, וגם בחו"ל לקהילות יהודיות".

-והאלבום החדש?
"אני מסיים תקליט בסוף ינואר, שממנו יצאו כבר 'כל כך הרבה אור' ו'רוקדים הלילה'. נוציא את האלבום בהמשך".

>> אלטון ג'ון פורש מכתיבת שירים