אבא, סיפור

 

דוויזיל זאפה כועס. קשה לראות את זה על פניו המחייכות בנימוס אמריקני חביב, אבל זאפה כועס. הוא כועס על העורכים המוזיקליים ("אין סיכוי שתשמעו אותי ברדיו, אני לא ביונסה"), כועס על חברות התקליטים ("למה לא מייצרים מוזיקה קוואדרופונית?"), כועס על הבוטלגרים ("הם גונבים מוזיקה") ואפילו כועס על המעריצים ("אני מניח שרובם לא יזהו את כל השירים בהופעה").

שלא תעיזו להשוות אותו לשאר להקות המחווה

רגע לפני שהוא חוגג 41 (ונראה מצויין, אגב), דוויזיל זאפה, בנו של הגאון המוזיקלי פרנק זאפה אללה ירחמו, מגיע להופעה אחת וחד פעמית בישראל עם ההרכב שלו "זאפה מנגן זאפה". ושלא תעיזו להשוות אותו לשאר להקות המחווה שקמו לפרנק במהלך השנים, נראה שאין דבר שמעצבן את "הבן של" יותר מהלהקות האלה, "שלא רק גונבות מוזיקה, אלא גם עושות את זה בצורה מחורבנת".

לא תראו את זאפה מסגיר את הכעס שלו, קשה להאמין שאפשר באמת לעצבן בעזרת מילים מישהו שלמד על ברכיו של אביו ש"אין אף מילה בשפה האנגלית שיכולה לשלוח אותך לעזאזל". איך אפשר לצפות מבנאדם שגדל עם השם הבלתי אפשרי "דוויזיל" (על שם הבוהן של אמו) שיתעצבן על משהו בכלל?

"עומק היצירה של פרנק ראוי להיות מונצח בצורה הראויה ביותר"

אמש, במה שהרגיש כמו מסיבת עיתונאים פתוחה לקהל (בתשלום) באוזן בר בתל-אביב, ענה דוויזיל זאפה לשאלות הקהל הישראלי בנימוס, למרות החום הכבד והעובדה שהוא נחת בעיר רק שעתיים לפני מועד פתיחת הדלתות.

לעומת שון לנון שהגיע לישראל אחרי הוצאת אלבום מוצלח, ההופעה של זאפה ג'וניור הערב בהאנגר 11 תתבסס אך ורק על שיריו של האבא. "החלטתי להופיע עם החומר של אבא שלי כי מעט השירים, שעוד במקרה אנשים מתחת לגיל 40 שמכירים את השירים של פרנק, הם רק מהחומרים ההיתוליים כמו 'אל תאכל את השלג הצהוב', 'שוטה הריקודים' או 'ואלי גירל'. עומק היצירה של פרנק ראוי להיות מונצח בצורה הראויה ביותר".

אם להתבסס על הקטעים מההופעה שפזורים ברחבי הרשת, אפשר להתרשם שזאפה הצעיר עושה את זה בצורה הטובה ביותר שהוא יכול, ובטוח בצורה הכי מעוררת כבוד שאפשר. "אפילו כשגיבור הגיטרה סטיבי ואי בא לנגן איתנו, הוא הבין שהוא לא יכול לנגן שירים של פרנק יותר טוב ממני", אמר זאפה הצעיר לקהל המעריצים התל-אביבי.

הדבר הכי קרוב שיש לדבר האמיתי

"Smoke on the Water", להיטם הגדול של להקת "דיפ פרפל", מספר על אחת מההופעות המפורסמות של פרנק זאפה בקזינו של מונטרה בשוויץ, במהלכה ירה מעריץ באקדח זיקוקים ושרף את הקזינו. ההופעה הזו תועדה באחד ממאות אם לא אלפי בוטלגים של פרנק זאפה. הסיבה ברורה, כל הופעה של זאפה הייתה שונה מקודמתה, והמעריצים ניסו לחוות את ההופעות בעזרת אלבומי ההופעה הפיראטיים.

קשה להאמין שההופעה הערב בנמל ת"א תזכיר למעריציו של זאפה את אחת מההופעות המדהימות של הנפיל המוזיקלי שתועדו באלבום "הלהקה הכי טובה שלא שמעתם בחייכם" או באחד מהאלבומים מסדרת "אי אפשר לעשות את זה על הבמה יותר". מצד שני, ככל הנראה זה הדבר הכי קרוב שיש לדבר האמיתי. ובימים של שממון מוזיקלי בישראל, הופעת מחווה לפרנק זאפה היא ככל הנראה ההצגה הכי טובה בעיר.