הפאדיחות של השנה במוזיקה הישראלית

הפאדיחה הקולוסאלית: פרשת מרגול

את פרשת מרגול ניתן להגדיר בפשטות כ"יום כיפור של המוזיקה הישראלית". על פי כתב האישום שהוגש, חברה מרגלית צנעני, זמרת מובילה בתחומה וכוכבת טלוויזיה, לגורמים עברייניים, כדי לקבל בעזרתם כספים שלדבריה מגיעים לה על פי דין מידיו של השותף שלה, אסף אטדגי, שהוא גם האמרגן שלה וגם הרוויח ביחד איתה מניהולו של עומר אדם, הזמר הצעיר המצליח בארץ, שהשתתף בתוכנית "כוכב נולד", בה שפטה מרגול.

המדינה רועשת, התקשורת משפריצה. החקירות, ההדלפות, הארכות המעצר, כל מי שאי פעם אמר שלום למרגול מתראיין, ששי גז נכנס לתמונה, הימים באבו כביר, הלילות בנווה תרצה, מרגול לא מדברת, אטדגי אומר שהכל בסדר ושלא מאיימים עליו, עומר אדם לא יודע מכלום, הבורר ברח, עליהום תקשורתי נגד מרגול, נגד "טדי הפקות", שמכנסים מסיבת עיתונאים, ערב הזדהות הזוי לחלוטין, ולקינוח הגרוש מורדי צנעני מכה צלם בשרשרת בכניסה למעצר בית.

על זמרים ועבריינים

אבל זה כמובן רק קצה השליכטה בלב. משום שהפרסומים סביב הפרשה חושפים את הקשרים ההדוקים שבין עולם המוזיקה המזרחית לבין עולם הפשע. מתברר שיש כוכבים שיש להם עבריינים ששומרים להם על הגב, ומוציאים בשבילם כספים ממי שלא רוצה לשלם. המזרח הפרוע זה כאן. בתמורה הכוכבים מופיעים באירועים פרטיים של עבריינים, לעיתים במחירים נמוכים, שמוכתבים על ידי המזמינים.

עוד בטרם נפתח משפטה של מרגול כבר ברור שהמשטרה מנסה להגיע דרך הפרשה הזו להוכחת קשרים נוספים בין זמרים לעבריינים. האם מי שיפיל את המוזיקה המזרחית מגדולתה והצלחתה תהיה דווקא משטרת ישראל, אחרי שמספר אמנים כבר נחקרו בהקשרים אחרים לגמרי על ידי רשות המיסים? האם הממסד רודף אותם? מעניין מה שגיב טיירי היה אומר על זה.

 

פאדיחת האגו: פרשת "מחכים למשיח"

אחרי ששלמה ארצי שיחק אותה בגדול בעצרת ה-300 אלף, אחרי שעשרות אמנים נתנו כתף התנדבותית למחאה החברתית, ואחרי ששתק במשך חודש וחצי, ציפו כולם משלום חנוך להגיע ל"צעדת המיליון" ולשיר את שיר המחאה הגדול שלו "מחכים למשיח". אלא ששלום חנוך לא היה סגור עד הרגע האחרון אם הוא מגיע או לא. לדבריו הוא היה עסוק באותו זמן, או קצת לפני, ובגלל בעיות בלוח הזמנים שהכתיבה המשטרה יש לו בעיה להופיע.

אלא שבעיות בלוחות הזמנים לא הפריעו לאייל גולן לסיים ב-22:00 הופעה ביבנה, לטוס לתל אביב, לעבור בנתיב שהמשטרה פילסה לו, לעלות על במת העצרת בשעה 23:15 ולנעול אותה ב-23:30. מה מנע משלום חנוך להופיע לפניו? לא ברור.

במקומות אחרים פורסם כי מלחמת אגו בין חנוך לגולן בשאלה מי יחתום את עצרת המחאה ההמונית בכיכר המדינה בתל אביב, היא זו שמנעה את הופעתו של חנוך והביאה לביטול. בצד של חנוך הכחישו מכל וכל. הרי לא יעלה על הדעת שאמן ערכי ומוסרי כמו שלום חנוך, שמאמין בחברה צודקת, תומך בכל ליבו במחאה החברתית וכמהה כל כולו לצדק חברתי בישראל יבטל הופעה כל כך חשובה רק בגלל שאייל גולן נועל את האירוע ולא הוא. זה באמת לא יעלה על הדעת.

 

פאדיחת הכוכב: הביברמניה

אירוע בסדר גודל של ג'סטין ביבר בישראל - שבוע של בילויים והופעה בפארק הירקון - חייב לייצר כמה וכמה שערוריות, וכך אכן היה. זה התחיל באמהות חד הוריות ששברו תוכניות חיסכון כדי לממן לילדות שלהן כרטיסים.

עם נחיתתו של ביבר הגיעה הודעה של לשכת ראש הממשלה נתניהו לפיה ביבי צפוי להיפגש עם ביבר. אלא שבמחנה ביבר לא שמעו על פגישת ביבר-ביבי, שבוטלה, כנראה עוד לפני שנסגרה סופית, בתירוץ שביבר מסרב להיפגש עם בני נוער מהדרום כדי לא להיתפס כפוליטי, למרות ההודעה שהוציאו יחסי הציבור הישראלים של ביבר ולפיה ג'סטין ביבר הזמין ילדים מאזור שדרות להיות אורחים שלו בהופעה בישראל.

והיה כמובן את הסכסוך עם צלמי הפפראצי המקומיים, שצילמו את ביבר ללא הרף. ביבר איים לעזוב את ישראל, וטען ש"לצלמי הפפראצי אין כבוד למקומות הקדושים". בכניסה להופעה עצמה המשטרה שפחדה מפדופילים, עיכבה גברים והחרימה כרטיסים כדי לשמור על הילדות. ובסיום התעורר זעמם של הורים לילדים נכים על אופי הטיפול בהם בזמן המופע.

 

הפאדיחה הממלכתית: קרן פלס מחליקה ביום העצמאות

איפה יגאל שילון כשצריך אותו? למה הוא פרש מ"פספוסים". האמת שהפעם הסתדרנו בלעדיו, קרן פלס קצת פחות. זה קרה בערב יום העצמאות, בלבו של הטקס הממלכתי בהר הרצל. אם יש מקום וזמן שבו נסיכת המיינסטרים הישראלי צריכה להחליק בו - זה שם, בין הדלקת המשואות לשפם של הרס"ר מתרגילי הסדר.

פלס, כזכור, ביצעה את השיר הרשמי של החג - "מחר יגיע בחצות" עם הזמר אמיר דדון, והיתה צריכה לצעוד ולשיר בו זמנית - שתי פעולות שכנראה קשה לה לבצע יחד (או שפשוט הרצפה היתה לחה). היא ירדה בירידה ולפתע מעדה ונפלה ארצה לעיני המצלמות. למרות התקלה הקלה, מיהרה פלס להתרומם על רגליה ולהמשיך כאילו לא קרה דבר, והבמאי חתך לאמיר דדון, שדפק את החיוך הכי רחב שנראה בטלוויזיה מאז ימי דניאלה ברקו.

ובמקום יגאל שילון יש את נוי אלוש, שיצר קליפ בו נדמה שהנפילה של פלס היתה מתואמת עם השיר שהיא שרה.

 

הפאדיחה הממלכתית 2: ישי לוי טועה במילות ההמנון

גמר גביע המדינה בכדורגל הוא בדרך כלל מעמד חגיגי שאליו מגיע נשיא המדינה. הטלוויזיה משדרת, דידי הררי כורז, האיצטדיון מלא, הקהל ביציעים, ולפני שריקת הפתיחה כולם עומדים ושרים את ההמנון. זהות המבצע משתנה, מדובר בדרך כלל בבחירה של כבוד. השנה בחרו בישי לוי, מגדולי הזמר הים תיכוני, שמה לעשות, טעה במילים של ההמנון הלאומי "התקווה" ושר "עין לציון הומיה". כשהוא ניסה לתקן המשיך ונתקל בקשיים. בסוף זה עבר איכשהו.

וכולם שאלו "איך זה קרה לו" וניסו להבין למה.האם זה יכול לקרות לכל אחד? האם מדובר במעמד כה מלחיץ? הוא בכלל הבין מה הוא שר או שר מהזיכרון שהפעם בגד בו? כשהיינו בבית ספר המורה לימדה שצריך לשים לב במיוחד ולא להתבלבל בין "עין לציון צופיה" ל"נפש יהודי הומיה", וכדי שנפתלי הרץ אימבר לא יתבאס, השתדלנו שלא לטעות. אני לא יודע כמה שעות בבית ספר ישי לוי החסיר, את הפאדיחה שלו הוא עשה.

 

הפאדיחה הבינלאומית: דנה אינטרנשיונל באירוויזיון

משום מה, ואחרי כל הגלגולים שעברה המוזיקה הישראלית, נשאר האירוויזיון ארוע תמוה, כזה שאין לא ערך אמנותי כלשהו, אבל מרכז אליו באופן מסורתי התעניינות רבה וגאווה לאומית, תרתי משמע. השנה היינו בטוחים שהאירוויזיון שלנו, כי שלחנו את דנה. אינטרנשיונל. ההיא עם שמלת הנוצות של ז'ן פול גוטייה שהראתה לאירופה איך עושה "דיווה". תגידו מה שאתם רוצים, הקדם אירוויזיון (פאדיחה בפני עצמה, ראו בהמשך) היה לפרוטוקול בלבד. הכרטיס לדיסלדורף היה של דנה בטאבו.

אז דנה נסעה, עם השיר "דינג דונג" ("סיי נו מור"), שבהתחלה כולם אמרו שהוא סבבה ורק בדיעבד התחילו לכסח אותו, וכל המדינה היתה באופוריה, שהנה עוד שניה זה קורה והפרנק נפים למיניהם קונים כרטיסים לנתב"ג לשנה הבאה, רק צריך לעבור בקלילות את חצי הגמר ובגמר לתת הופעה כמו שרק דנה יודעת ולהביס את האנטישמים.

חצי הגמר הגיע, ודנה עפה, רק שמלת הנוצות מ-98' היתה חסרה כדי לסייע לה באווירונאוטיקה. הפרשנים אמרו שההופעה היתה שמרנית מדי והשיר בינוני. אחרי הגמר נשמעו טענות מכיוון המשלחת הישראלית על יתר "פוליטיזציה" בהצבעה, וגרוע מכך - שהפרשן הגרמני קרא לשיר הישראלי "זבל" בשידור חי. הנאצים האלה, לך תנצח אירוויזיון אצלם בבית.

 

הפאדיחה הבינלאומית 2: דודו אהרון חי בלה לה לנד

לא ברור מה דודו אהרון חיפש ב"חי בלה לה לנד" חוץ מכסף. אחרי שמילא את היכל התרבות, קיסריה ונוקיה (פעמיים) מה היה דחוף לו לנסוע לאמריקה ולהתחרות בג'ולייטה הבלונדה, אביהו שבת החתיך ואלון דה לוקו הראפר. מה יש לדודו אהרון למכור בהוליווד שלהם אין? אשכרה הוא חי בלה לה לנד.

מסתבר שמדובר בהחלטה שנויה במחלוקת. מצד אחד "לה לה לנד" שימרה את אהרון בכותרות משך כמה חודשים מבלי להתאמץ, מצד שני היא הורידה ממנו מסיכה או שתיים, ויכולנו לראות איך הדודו יוצא מאהרון. מפונק, מרוכז בעצמו, גאוותן וילדותי - ככה נראה בטלוויזיה זמר השנה הנערץ.

 

הפאדיחה הטלוויזיונית: הקדם אירוויזיון

רחמנות על אקי אבני, שירי מימון, איתי שגב וכל מי שעבד בקדם אירוויזיון והוא לא מערוץ 1. השם ירחם. הייתם שותפים למשדר הטלוויזיה (המוזיקלי, ובכלל) הגרוע בתולדות המדינה. כל מה שהיה בקדם האירוויזיון היה רע, אפילו רע מאוד. תקלות טכניות מלוא החופן (במקומות אחרים נטען שהן היו מכוונות), נקודות שיפוט הזויות שהביאו את שגיב פרידמן מענטז כששרל'ה שרון לא מפסיקה לשיר, הפקה הזולה וחסרת הארגון בישראל ועד לפנינה רוזנבלום אחת יותר מידי.

אקי אבני המסכן נראה כאילו הגיע לשם בטעות, לא הבין לאן הוא נכנס והפגין התלהבות מוגזמת מידי, לעומת שירי מימון שהחזיקה את השידור. לוסי האריש ב"גרין רום" הוכיחה כי היא המגישה הכי מעצבנת שהופיעה בטלוויזיה אי פעם, כשהניסיונות שלה להיות שנונה ומצחיקה עלו בתוהו שוב ושוב. המשדר הזה עלה כמיליון וחצי שקל (על פי מקורות זרים). והנה סיכום התקלות המדהימות שהופיעו בו על המסך בשידור חי:

 

הפאדיחה הרדיופונית: לא משמיעים את עומר אדם

זה יהיה פאדיחה מצדנו לכתוב שעומר אדם הוא זמר מקופח, אבל העובדות בשטח, או יותר נכון - ברדיו - מוכיחות שזה נכון. לפני כמה ימים התפרסם הדו"ח השנתי של חברת "מדיה פורסט" שמנתרת וסופרת את השמעות השירים ברדיו הישראלי בעשרות תחנות. הדו"ח כלל בין היתר את רשימת 50 השירים הכי מושמעים השנה בכלל תחנות הרדיו.

מי שנעדר מהרשימה הזו הוא הזמר עומר אדם, אחד המצליחים בארץ בשנה האחרונה, שאף להיט שלו, כולל הלהיט הגדול "בניתי עלייך", שצבר למעלה מ-5 מליון צפיות ברשת, לא נמצא בין 50 השירים הכי מושמעים השנה ברדיו, לא כל שכן בין עשרת הזמרים הכי מודמעים השנה.

ההיעדרות הזו של עומר אדם מהרדיו צועקת לשמיים, כאשר מדובר בזמר שמילא השנה פעמיים את אמפי קיסריה, נתן הופעת ענק בירושלים וכבש בהתמדה את גזרת ההופעות במועדוני הלילה, את ההורדות בסלולר ואת הפייסבוק והיו טיוב, עד כדי ששימש נושא להרצאה בכנס ארצי של אנשי שיווק. האם הר'דיו נמנע מלשדר לקהל את מה שהקהל אוהב? לא יכול להיות.

 

הפאדיחה בהופעה: בוב דילן באיצטדיון רמת-גן

יש שמועה שבוב דילן הופיע השנה בישראל. יש אפילו כמה ברי מזל שישבו קרוב לבמה באיצטדיון רמת גן והצליחו לשמוע ולראות אותו. חלקם גם כתבו ביקורות מהללות על 15 השירים (בלבד) שדילן בחר לבצע ושינה אותם ללא הכר, והיו גם כאלה שישבו מספיק קרוב כדי לדווח בדיוק מה קרה שם.

חבל שמרבית רוכשי הכרטיסים ישבו רחוק, בקושי שמעו משהו, ולא ראו כלום על המסכים הקטנים שהקרינו תמונה מטושטשת. חבל שמחירי הכרטיסים היו גבוהים מדי. חבל שממשיכים לקיים הופעות במתקן הנורא המכונה איצטדיון רמת גן. חבל שהשירותים באיצטדיון היו מזוהמים, רטובים, ללא נייר, ללא סבון. מזל שבהופעה של פול סיימון חלק מהתקלות תוקנו. עדיין אנחנו ממליצים להחרים את איצטדיון רמת גן.

>> סכסוכי השנה במוזיקה הישראלית