"אנחנו לא עושים מוזיקה בשביל הכבוד"

החורף הגיע ולהקת משינה ממשיכה בהופעות, ושוב בוחרת לגוון. אחרי שבקיץ יצאו לסיבוב מיוחד שכלל אירוחים של דמויות מהרוק המקומי, חוזרים משינה לפורמט המופע האקוסטי בסיבוב ההופעות החדש "הערב משינה UNPLUGGED", ומצרפים אליהם את פיטר רוט מ"מוניקה סקס" ויעל דקלבאום כאורחים קבועים בכל ההופעות. ההופעה הראשונה תתקיים במועדון הזאפה תל אביב ב-15 בדצמבר.

גולת הכותרת של הסיבוב הזה תהיה ההופעה במועדון "בארבי" בתל אביב ב-7 בינואר. משינה מתכננים להופיע במרכז הבארבי, כאשר הקהל יושב מסביבם, כולל על במת המועדון, מקיף אותם ב-360 מעלות ויוצר איתם אווירה אינטימית של מעין קומזיץ. השילוב בין פורמט אקוסטי עם קהל במעגל לבין השירים של משינה שנחשבת ללהקה הישראלית עם הכי הרבה "להיטי מדורות", צפוי להיות אינטימי מצד אחד ומאוד ישראלי-משינאי מצד שני.

שלומי ברכה: "הולכים על חווייה אחרת"

המופע החדש יוצא לדרך במקביל להוצאתו לשוק של מארז אנפלאגד כפול הכולל דיסק אודיו ו-DVD, שהקליטו וצילמו משינה במופע האנפלאגד הקודם שלהם לפני שנתיים. מתוך המארז יצאו כבר הסינגל "אז למה לי פוליטיקה עכשיו", והקליפ ל"פולארויד".

שלומי ברכה, הגיטריסט של משינה, שכבר ראה הכל ב-26 שנות קיומה של הלהקה, מקפיד לשמור על איפוק לקראת המופע החדש, אבל גם הוא סקרן לראות איך יתפתחו הדברים. "הרעיון בא ממקום של לעשות משהו אחר טיפה, יותר מיוחד, במקום כנו בארבי ולהפוך אותו למשהו אחר. אין הרבה מקומות טובים לאנפלאגד שנותן לך גם אלכוהול וגם רוקנ'רול. אנשים שרגילים לבוא לבארבי רגילים לחוויה אחרת, ומי שבא להופעות שלנו אבל לא מכיר את המקום עכשיו יכיר אותו".

-מה מתוכנן מבחינת רפרטואר השירים במופע?
"זה עוד בהתהוות. אנחנו בחזרות והאינטראקציה עם פיטר רוט ויעל דקלבאום מולידה דברים מיוחדים. יהיו שירים שהם 'בי סיידס' מהרפרטואר של משינה שלא עשינו במופעים הרגילים זה נותן לנו להגיע לעוד מקומות. יהיו גם דברים מהתקליט האחרון ועוד כל מיני שלא יצא לנו לנגן בסיבוב החשמלי שלנו. אני קולט שמתחילים לקרות דברים, אולי יהיו גם קאברים, יש אנרגיה מגניבה והכל עוד פתוח, אני לא יכול להגיד בדיוק מה יהיה".

"המטרה זה התקרבות לקהל וגם הטקסטים יוצאים החוצה, הם לא תחת מסך הגיטרות וכל מה שיש במופע החשמלי. גם חשוב לקדם את הדיוידי הזה שיוצא. הקלטנו אותו לפני שנתיים וחיכינו להזדמנות, אחרי שנגמר הסיבוב החשמלי של האוסף והספר".

-בסיבוב האחרון התחלתם עם אירוחים של אמנים אחרים, עכשיו צרפתם שניים לסיבוב שלם.
"זה קטע שבאמת לא היינו נוהגים לעשות כמעט שיתופי פעולה. היינו חבורה סגורה. הקיץ היה כיף לארח ונוצרה אינטראקציה עם גבע אלון, אסף אמדורסקי וערן צור. הכי מעניין זה החזרות, המפגשים עצמם, כשאתה מכין חומרים לפני שאתה מגיע לקהל. כל אחד פותח רזומה וידע והאינטראקציה מעניינת. כלהקה אנחנו בשלים לזה עכשיו, לפתוח דלתות, לקבל בכיף אמנים נוספים".

"פיטר מכיר הון ניואנסים בשירים ומעלה דברים באוב"

-מוניקה סקס אמרו שהם התכוננו להופעה אתכם מגיל עשר.
"עם פיטר זה באמת התחיל בהופעה באמפי שוני שבה אירחנו את מוניקה סקס. פיטר מכיר את משינה יותר טוב ממשינה. הוא מזכיר לנו דברים מהעבר ששכחנו ומחזיר אותנו אחורה במידה מסוימת. הוא מכיר המון ניואנסים בשירים שכבר מזמן שכחנו ומעלה דברים באוב ותוך שניה הוא מנגן אותם. בקטע הזה אין בעיה איתו בכלל והוא מוזיקאי מוכשר וטוב".

-איך הנוכחות שלו ושל יעל משפיעה על הלהקה?
"כשנכנס בן אדם, אפילו לא מוזיקאי, אנשים מתנהגים אחרת, הקללות טיפה יותר מעודנות, אחר כך זה מחמיר. אנחנו מרגישים יותר נוח כשיש נוכחות של מוזיקאי טוב אחר, היא מוציאה ממך עוד דברים. אנחנו זה אנחנו, בכל מקרה כבר קבוצה מגובשת כל כך שבדרך כלל מצטרפים אלינו וזה הופך שיר אחר להיות משינה פתאום כשאנחנו מנגנים אותו".

"ראיתי שהורים וילדים באים לרולינג סטונז וזה הזכיר לי אותנו"

-לפי החזרות שכבר עשיתם מה הכיוון? יהיו למשל שירים של פיטר ויעל בהופעה?
"מוקדם לומר. לפי מה שמסתמן זה הולך לכיוון אחר, שונה, וזה מה שחיפשנו. אנחנו זורמים עם מה שמתפתח, לא נעצור את הצמיחה הטבעית של זה. התכנון כרגע הוא שמונה הופעות לחורף, שזה נעים וזה כיף, ולך תדע אולי נמשיך עם זה הלאה. המופע יהיה בראש קצת אחר, חשוב כל פעם קצת לשנות כי אז קורה משהו מעניין גם לקהל וגם לנו כלהקה וכמוזיקאים".

-אחרי כל השנים, אתה מרגיש שיש קהל צעיר שמגלה את משינה?
"לבארבי מגיע קהל צעיר. לקיסריה הגיעו הורים וילדים. הייתי בהופעה של הרולינג סטונז וראיתי בני 16 והורים היפים בני 40, 50, 60, שותים יחד בירות לשוכרה וזה די הזכיר לי את האיחוד שעשינו. לפני כמה שנים. הנוער מגלה אותנו כל הזמן. אני לא גדלתי בדור של הסיקסטיז אבל למדתי להכיר את הביטלס והסטונז והנדריקס ולד זפלין, ואותו דבר קורה איתנו".

"יש בתקשורת כאלה שמעריכים אותנו ויש כאלה ששומעים רק מוזיקה מבחוץ"

-ואתם מקבלים את הכבוד שמגיע לכם?
"אנחנו עושים מוזיקה לשם המוזיקה, לא בשביל הכבוד. עניין הכבוד זה משהו שאתה יכול לקבל או לא. מה שאתה מקבל בעיקר זה את הכבוד של המציאות של להיות מוזיקאי ולעשות מוזיקה פה, שזה לא פשוט כי זו ארץ קשה. הקהל תמיד מכבד אותנו ואתה רואה את זה בעיניים הנוצצות של האנשים. יש כאלה שעברו איתנו תקופה, שגדלו איתנו. מי שבא להופעה מחפש אותנו ובאים אנשים להופעות. אם אתה שואל על תקשורת אז יש ויש. יש כאלה שיודעים להעריך תופעה כמונו של להקה ששורדת כל כך הרבה שנים במקום שהוא לא קל, ויש כאלה ששומעים מוזיקה רק מבחוץ".

"הסצנה בישראל היא עדיין בהתהוות. התרבות פה נבנית והיא מבוססת על דברים אחרים, על מה שבא מבחוץ. אין לנו תרבות מסורתית של מאות שנים. אנחנו חלק מהבניה הזו. ההישרדות שלנו מגיעה מהאהבה אחד לשני והיא ההישג, של להיות יחד, זה קשה חמישה אגואים להיות יחד וקשה לעשות מוזיקה יחד. המתח קיים בינינו, אנחנו אנשים ייצרים. לכן בדברים חדשים אנחנו לוקחים את הזמן, בשביל הסקרנות והחיפוש שעדיין קיימים. כשזה ייגמר נסגור את הבאסטה. וגם מתאפשר לאחרים במסגרת הלהקה לעשות פרויקטים אישיים. איגי מוציא אלבום. מייקל ואבנר הקימו הרכב ("לימוזינה") ושמה מוציאים את מה שמצטבר יצירתית ואין לו מקום בתוך הלהקה".

-גם את עובד על אלבום סולו שני? "צ'פלין צ'ארלי" היה מאוד מיוחד.
"אני עובד לאט לאט על אלבום שלי נוסף. אין לי מושג מתי זה ייגמר, כי כל החברות רוצות להשקיע בי כסף ואני עסוק בהדיפה שלהן אז אין לי זמן להקלטות. לכן זה קורה לאט".