ירמי קפלן ספג בשבוע האחרון ביקורת חוזרות ונשנות ממנהיגי מחאת האוהלים ובראשם שיר נוסצקי, אשר תקפה אותו על כך שלא הגיע להופיע בעצרת ההזדהות בשבת. נוסצקי הגדילה לעשות ועשתה את קפלן ללעג ולקלס בטור אישי שפרסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ובדף הפייסבוק שלה. נוסצקי חזרה ארבע פעמים לפחות על כך שקפלן נקרא על ידה להופיע ובכל פעם ניסה להתחמק לכאורה. בשיחה עם mako אמר קפלן כי הוא היחידי כנראה שענה בנימוס לכל שיחות הטלפון של נוסצקי ולכן הצטייר שהוא חוזר ו"ממציא תירוצים".
כך או אחרת, אמש הגיע ירמי קפלן סמוך לשעה אחת בלילה למאהל המחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב וערך הופעה ספונטנית ממיטב שיריו לעשרות הדיירים הנלהבים של המאהל. את הופעתו סיים בלהיט "משהו חייב להשתנות" וסחף אחריו את הקהל לקריאות ושירה קצובות, חוזות ונשנות: "משהו חייב להשתנות!!!".
ירמי קפלן: "שירי מחאה זה הפלסטיק"
"המנוני מחאה זה פאסה. לכתוב שירי מחאה זה הפלסטיק, זה קורה אם זה יוצא. הדג נחש, לדוגמה, יש להם כמה וכמה שירי מחאה, אבל את לא תעמדי פה ותעשי ראפ עכשיו מול כולם, זה קצת מסובך... המוזיקה זה רק חלק מהאווירה ומהעניין. מוזיקה זה חלק מהדבק שיכול להדביק אנשים ביחד ואנשים ביחד - זה מחאה, אנשים ביחד זה כוח".המוזיקה עצמה זה הדבק המעולה".
המחאה הכי מוזיקלית שהיתה כאן
מה שרים? ביטלס, משינה, U2, אתניקס ועוד ועוד. מנגנים ושרים. לא חשוב מה, לא חשוב למה, לא חשוב עכשיו שירי מחאה, העיקר שמנגנים. "הנגינה כאן היא איזשהו פורקן של עצבים שמצטברים, איזושהי דרך להתבטא חוץ ממילים ומשיחות", מספר נועם כהן לוי, נגן דיג' בן 18 מתל אביב שישן כבר חמישה ימים באוהלו שבמתחם. "אני הגעתי לכאן ממקום אידיאולוגי, הרגשתי שהממשלה שלי לא משרתת את האזרחים ובמקום אנחנו האזרחים משרתים את הממשלה. זה מה שהוציא אותי לרחוב, אבל על הדרך - ממשיכים כאן גם את החיים, נהנים ומנגנים".
בינתיים, המחאה עדיין כאן, נשמעת בסראונד מכל פינה, מוסיפה להתרחב ולהפתיע, מזכירה שתכלס, עוד מוקדם להגדיר את מורשתה המוזיקלית, ומבקשת שבינתיים - רק נוסיף להקשיב. ירמי קפלן, למקרה שתהיתם, יחזור להופיע כבר מחר (שישי).
צילומים: רותם מורגנשטרן







חדשות



= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















