>> חלק א'
>> חלק ב'
"כל האנשים נולדים עם מוגבלויות"
מי האיש: ניק ניואל.
מה עשה: הפך למתאגרף מקצוען למרות היותו גידם.
מה גרם להשראה: אמו שלא וויתרה לו, ומגיש היאנקיז ג'ים אבוט – לו חסרה יד ימנית.
ומה איתך: לוקח יום מחלה כשהזרת שלך נתקעת בפינה של השולחן.
בילדותו של ניק ניואל זרים הציעו לו מדי פעם עזרה בקשירת נעליו או סיוע בלשים על עצמו את הג'קט שלו. אמו של ניק, סטייסי, דחתה את כל בקשות העזרה הללו. "אף אחד לא יילך אחריך 20 שנה ויסייע לך לבצע פעולות פשוטות", אמרה לו. המחשבה הזאת, כפי שיתברר בהמשך, תביא אותו רחוק. למרות הערות שספג מסביבתו על מוגבלותו הפך ללוחם MMA, אמנויות לחימה, שצבר 53 נצחונות בתיכון ולאחר מכן ניצח את מרבית קרבותיו בליגה של הגדולים.
"כל האנשים נולדים עם מוגבלויות", אמר בהמשך. "המוגבלות שלי היא פשוט כזאת שאפשר לראות". נשיא ה-world series of fighting אמר עליו כי "עם המוטיבציה והמשמעת שדרושות כדי להיות לוחם, הבחור הזה מראה את הכוח האמיתי של הרוח האנושית".
ניואל כבר הפך להיות יותר מסתם עוד לוחם בזירה. הוא כיום מהווה השראה לילדים עם מוגבלויות בכל העולם, והוא מתנדב עם ילדים שנולדו כמוהו. המנטור שלו בצעירותו היה ג'ים אבוט, המגיש של היאנקיז, אשר הגיש ללא יד ימין. כיום ניואל הוא האבוט של בני דורו, ומהווה השראה לדור הצעיר שמתבונן בו כאתלט בעל הישגים למרות מוגבלותו.
"אתה יכול לומר שהחיים לא הוגנים ולהתלונן שהעולם חייב לך", אמר בראיון בעבר. "או שאתה יכול לספוג את זה ולעבוד קצת יותר קשה מכולם כדי להשיג את ההישגים שאתה רוצה להשיג".
העיוור שמצליח לראות
מי האיש: דניאל קיש.
מה עשה: המציא שיטות שבהן עיוורים לגמרי יכולים לתקשר טוב יותר עם הסביבה והקים ארגון בינלאומי שעוזר לעיוורים.
מה גרם להשראה: הניסיון לנצח את העיוורון שלו.
ומה איתך: במאבקך הצודק לצפייה בטלוויזיה בסוף היום.
דניאל קיש נולד עם סרטן אגרסיבי שתוקף את הרשתית בעין. כדי להציל את חייו, שתי עיניו הוסרו כשהיה בן 13 חודשים בלבד. מאז ילדותו (קיש כיום נושק לגיל 50) הוא לומד להסתגל לעיוורונו בדרכים שגרמו לאנשים לחשוב שהוא מסתלבט עליהם עם העיוורון. קיש, כך אומת בעבר, אכן עיוור, ולמרות זאת הוא מצליח כיום לרכב על אופניים לבדו, לזהות מבנים ממרחק ולבצע פעילויות רבות שמרבית העיוורים מתקשים לבצע. הרצון שלו להתנהל בעולם באופן חופשי, לו היה מצליח לראות, מוביל אותו לגלות שיטות שבעזרתן יוכל להתנועע באופן חופשי.
קיש לימד את עצמו לשמוע רעשים קלים ולזהות את משמעותם. הוא מצליח לזהות, במידה גבוהה למדי של זיהוי, עצמים גדולים אשר נמצאים בסביבתו. השיטה שפיתח מאפשרת לו לטייל ולעשות קמפינג לבדו, עמוק בתוך היער. הוא נוהג לגור מדי פעם מספר שבועות בבקתה קטנה שרחוקה קילומטרים מהכביש הראשי והוא נוהג לטייל מסביב לעולם. מעבר לכך הוא טבח מיומן, רקדן וגם שחיין. הוא מוכר בסביבתו בתור "העיוור שמצליח לראות".
"אני זוכר שהייתי בן שש, ביום הראשון בבית הספר", שחזר בראיון לעיתון מדעי. "הפעמון צלצל וכל החברים לכיתה רצו החוצה. אבל בניגוד אליהם לא יכלתי לראות. לפחות לא עם עיניי. הקשתי עם לשוני, והאזנתי לגלי האקו מהעיר לשמאלי. הלכתי לכיוון עם הידיים פרושות כדי שלא איתקל בכיסאות. שמעתי ילדים צוחקים וצועקים מהצד השני של הדלת, ועל ידי נקישה שמעתי את הקיום של הדלת לפניי. כך הלכתי למגרש המשחקים בפעם הראשונה".
והוא לא מסתפק בלעזור לעצמו. קיש מנסה לסייע לאחרים באמצעות ארגון בינלאומי שהקים, שבאמצעותו הוא מנסה לעורר מודעות לשיטה שפיתח ושלדבריו עוזרת לו מאוד. הוא אומר שנמאס לו שאיכות החיים של עיוורים מוגבלת. הוא מנסה לדבריו לחיות את החיים במלואם, גם אם זה אומר שקפיצה בטבע גרמה לו לשבור שן או שתיים.
קיש הוא לא הראשון שמשתמש בשיטה שלמד באופן אינטואיטיבי בצעירותו כדי לקדם את קהילת העיוורים, אבל הוא הראשון שמנסה ליישם ולתעד אותה באופן שיטתי. החלום שלו הוא לעזור לעיוורים נוספים לראות את העולם במלואו, בדיוק כפי שהוא רואה.
רופא בהסוואה
מי האיש: ד"ר ג'ים וויטרס.
מה עשה: התחפש להומלס ומרח על עצמו בוץ כדי שהומלסים ייתנו לו לטפל בהם, במשך 20 שנה.
מה גרם להשראה: עבודתו בבית חולים והיכרותו עם חסרי הבית.
ומה איתך: "הוא ייקח את חמשת השקלים האלה ויקנה איתם סמים".
מזה יותר מ-20 שנה, ד"ר ג'ים וויטרס מטפל בהומלסים ברחובות פיטסבורג, פנסילבניה, כאשר הוא מציע להם שירות רפואי חינמי ואיכותי. כדי לזכות באמונם, הוא נהג ללכת ברחוב לבוש כמו הומלס בעצמו, תוך כדי שמרח בוץ על הבגדים ולכלוך בשיערו. כך יכל לחפש את אלו הזקוקים לטיפול רפואי ולזכות באמונם.
היה לו חשוב לחפש את מי שזקוקים לטיפול רפואי והיה ברור לו שלא יחפשו אותו באופן אקטיבי. "הייתי בשוק כשראיתי כמה חולים היו האנשים שבהם נתקלתי ברחוב", אמר. "צעירים, זקנים, בעלי מחלות נפשיות, ילדים שברחו מהבית, נשים שברחו מאלימות ביתית, יוצאי מלחמות. לכל אחד מהם היה את הסיפור שלו". והוא רצה לעזור לכל אחד מאותם דרי רחוב שנזקקו לטיפול רפואי.
הפעילות של וויטרס הפכה לפעילות עירונית, כאשר מ-1992 אלפים כבר זכו לעזרה רפואית וחלקם אף לסיוע בדיור. הוא הקים גם את הארגון למתן סיוע רפואי ברחוב, ארגון ללא מטרות רווח שעוזר לקהילות מסביב לעולם ליישם תוכניות דומות בעצמן.