למה מותר לקיים יחסי מין לפני החתונה
"אדם העושה את זה טרם הנישואין יכול לפספס את הזיווג האמיתי שלו", אומרים רבנים כשנשאלים על האיסור לקיים יחסי מין לפני החתונה. נועם ליפמן קרא, הזדעזע ומיהר להגיב: "מה שהיה פעם מוסרי הפך היום לבלתי הגיוני. האיסור הזה הוא גזירה שאף אדם לא צריך להתמודד איתה"
לא יכולתי לקרוא את דבריו של הרב ולהישאר שקט.
האיסור ההלכתי לגבי יחסי מין לפני החתונה נובע מההיגיון, שחיבור שכזה עם אישה שלא בטוח תהיה אשתך הוא הרה אסון. "הגמרא אומרת שאין האישה כורתת ברית, אלא עם הגבר הראשון שהייתה איתו. גם אם היא תתחתן בסופו של דבר עם העשירי, יהיה לה עדיין יחס מיוחד כלפי הראשון. לכן מדובר בפספוס שגורם למחשבות ומשקעים בהמשך החיים", כך הרב גבאי.
ובכן, כבוד הרב, הרשה לי לחלוק עליך. אם אישה תכרות ברית רק עם הגבר הראשון שהיתה איתו, הרי שמצבנו הוא רע ומר. מי זה הראשון הזה, ששמור לו כבוד כה גדול? איך אותה אישה אמורה לדעת שאותו ראשון הוא אכן הגבר איתו תרצה לבלות את שארית חייה? אולי, אם היתה מתייחדת עם גברים נוספים לפני שגזר הדין נחרץ, היו יכולות להיות לה תובנות אחרות, ואז ואותו ראשון היה מתגלה כגבר משעמם שאינו מושך אותה – קל וחומר כגבר שאיתו היא לא תרצה להתחתן.
ומה אם אותו זיווג מושלם לא יגיע לעולם?
האיסור לקיים יחסי מין לפני החתונה הוא איסור שמתאים, לכל היותר, לגילאים צעירים, בהם הדחף המיני עדיין לא מקבל מקום מכובד בראש סדר העדיפויות. מדובר על איסור שהיה רלוונטי לתקופה של לפני עשרים או שלושים שנה, אז בני המגזר הדתי היו נישאים עוד לפני גיל עשרים – מהסיבה הפשוטה שהדחף לקיים יחסי מין לא השאיר להם הרבה ברירות. אותם חרדים היו מתחתנים בגיל מוקדם כדי שיוכלו, בין היתר, לקיים את אותה מצווה. מבחינתם האיסור הזה היה נראה מוסרי לחלוטין, אז הם עשו מה שיכלו כדי לא להפר אותו.
גילוי נאות: אני לא אדם דתי. אבל התברכתי בלא מעט חברים חובשי כיפה ולאחר שיחות נפש עם אותם ידידים דתיים גיליתי עד כמה עמוק התסכול הנובע מהאיסורים הנכפים עליהם. כי גם בין כל אלה שהחליטו לדבוק באיסור, לא חסרים גברים שהופכים להיות מתוסכלים מינית ונאלצים לאונן באופן קבוע. ומכיוון שהדת מתייחסת לאוננות כאל "שפיכת הזרע לשווא" – איסור נוסף אותו ההלכה לא מקבלת בהבנה – החיים של אותם גברים הופכים להיות אומללים עוד יותר. ובצדק; אחרי הכול, מה נשאר להם?
לבחור אישה זה כמו לבחור רכב?
הרב יפתח סופר מנסה להסביר את האיסור בדרך המשל – ומשווה את תהליך בחירת בן ובת הזוג לתהליך קניית רכב: "כל אדם נורמלי שמציעים לו רכב חדש שאף אחד לא נסע עליו, או יד שנייה, יעדיף לקבל את החדש. וזה בדבר דומם, קל וחומר בדבר חי. אדם שמתכונן להקים בית, ברור שירצה אישה שאף פעם לא הייתה לה תשוקה למישהו אחר. כנ"ל לגבי האישה - גם לה זה יפריע שבעלה ואבי ילדיה לעתיד היה עם עשרות נשים לפניה. גם אבא נורמלי לא רוצה לראות את הבת שלו מסתובבת כל יום עם חבר אחר".
|
ואולי בכלל לא כדאי להתחתן?
אז תקשיב לזה, הרב סופר: אדם שמתכונן להקים בית ירצה להקים אותו עם אישה שאותה הוא אוהב – בלי קשר לתשוקות שהיו או לא היו לה בחייה. מי יודע מי תהיה האישה הזאת? אולי בתולה שומרת מצוות, אבל אולי אישה שהתנסתה במערכות יחסים עם גברים אחרים וכבר יודעת איזה גבר היא מחפשת בחייה. תשאל קצת מסביב (מחוץ לעולם שלך), ותראה שלפעמים דווקא ההפך הוא הנכון – גברים מעדיפים אישה בעלת ניסיון חיים, בדיוק כמו שאישה רוצה שהגבר שלה יהיה בעל ניסיון.
ברמה הכי בסיסית שיש, האיסור הבלתי הגיוני הזה מצליח למרר את חייה של קבוצה ענקית של אנשים, שצריכים להיאבק יום יום בשאלה אם להפר את האיסור ולחטוא – או לסבול סבל שאף אדם לא נועד לסבלו. זו גזירה שאף אחד לא יכול לעמוד בה, ולא משנה עד כמה אמונתו חזקה.







חדשות



= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון














