מעקב מחשמל

ל-ג' היתה סיבה טובה לחשוד שאשתו בוגדת בו: היא פשוט שמה עליו פס. אבל ג' הוא בחור טוב, תמים. הוא אהב אותה, לא רצה לאבד אותה, אז הוא העלים עין ואמר לעצמו שזאת סתם תקופה גרועה ושזה יעבור. כשהיא הבינה שהישועה לא תבוא ממנו, היא לקחה את העניינים צעד אחד קדימה ואמרה לו שהיא רוצה להתגרש. נו, במצב כזה כבר לא נשאר לו יותר מדי מה לעשות, חוץ מדבר אחד: הוא רצה לדעת. מה זה רצה, בער לו לדעת עם מי אשתו מתעסקת מאחורי הגב שלו. מבין אותו.

אז לקחתי את התיק, ויחד עם אחת המתמחות שלי יצאנו למעקב אחרי הגברת. לא היינו צריכים לחכות הרבה. עוד בערב הראשון למעקב היא יצאה מהמושב בו גרה עם ל' והגיעה לעיר. עקבנו אחריה עד שחנתה ליד בניין בן שבע קומות, נכנסה ונעלמה בפנים.

בזמן ששקלתי את האופציות העומדות בפניי, הגברת יצאה מהבניין מלווה בגבר מבוגר ומזוקן. תגידו שלום למאהב. השניים עלו על המכונית שלו, נסעו (עקבנו אחריהם, כמובן, אבל הם כולה הלכו לאכול במסעדה, שום דבר מעניין מדי) וחזרו בלילה לדירה. ערב מבוזבז, חוץ מדבר אחד: מספר הרכב של הבחור הספיק לי כדי להיכנס למאגרים שלי (אל תשאלו איזה; אתם לא רוצים להסתבך) וללמוד איך קוראים לו. בהצצה בתיבות הדואר ליד האינטרקום, למדתי שהוא גר בקומה החמישית.

מארב בחדר המדרגות

יום למחרת התייצבתי ליד הבניין ובחנתי אותו יותר לעומק, מחפש דרכי כניסה אפשריות. בקומה שניה היה שלט למכירה – הזדמנות מושלמת. התקשרתי למספר על השלט, ושאלתי את בעל הדירה אם אפשר לבוא לראות, כי אני במקרה למטה. הוא אישר. הודעתי למתמחה שלי שמעכשיו היא אשתי, ועלינו להביט בדירת חלומותינו.

אחרי שסיימנו עם הדירה (תכלס, לא היתה משהו), הודיתי לבעל הדירה אבל במקום לצאת מהבניין נכנסנו לחדר המדרגות ועלינו לקומה החמישית. שלפתי מהתיק מצלמת "נחש" – מצלמה המורכבת מכבל ארוך וגמיש, עם עדשה זעירה בקצה – וכיוונתי אותה כך שתצלם את הדלת הנכונה. חיכינו. לא חששתי שנתגלה, כי אף אחד, אלא אם כן הוא חובב כושר מטורף, לא יעלה חמש קומות במדרגות כשיש מעלית פעילה בבניין.

אחרי כמה שעות המעלית עצרה בקומה החמישית, ופלטה החוצה את האישה הבוגדנית שהלכה ישר לדירה של המאהב שלה. היא דופקת, הוא פותח את הדלת, אני מצלם. היא נכנסת, הוא מחזיק לה את הדלת, אני מצלם. זהו. הבטתי במתמחה, והיא החזירה לי מבט של "אני יודעת, אנחנו הולכים לחכות פה עוד שעות ארוכות". הנהנתי.

בסופו של דבר חיכינו בחדר המדרגות החשוך ההוא לא יותר משעתיים – זה הספיק לאשתו של ל' לעשות כל מה שרצתה עם מר מאהב. הדלת נפתחה, צילום. הדלת נסגרה, צילום. לעזאזל. יש לנו הוכחה שהיא נכנסה ויצאה מהדירה אבל לא תפסנו אותם מתנשקים אפילו פעם אחת. תיארתי לעצמי שהלקוח לא יהיה מבסוט מהתוצאות, וצדקתי. הוא רצה משהו עסיסי יותר.

סקס בחושך מצטלם טוב

הגיע הזמן לאלתר. חישבתי את הנתונים שעמדו לרשותי:
• יש לי גישה חופשית יחסית לבניין (אני יכול תמיד להתקשר לבעל הדירה מהקומה השניה ולבקש לראות את הדירה שוב).
• אני יודע באיזה שעות האישה נמצאת שם.
• זה אמצע אוגוסט, חום אימים.
• יש לדירה שלו מרפסת.
• יש ממול לבניין מגדל מים גבוה שאפשר לצלם ממנו.
• יש לי חבר חשמלאי שחייב לי טובה.

נו, הפתרון היה ממש בהישג יד. הכנסתי את החבר החשמלאי לבניין בשעות שהאישה והמאהב הלכו לבלות. הוא ניגש לארון החשמל שמחוץ לדירה, שיחק איתו קצת, החליף את הפקקים, ואמר שאנחנו מסודרים. מה זאת אומרת מסודרים? זאת אומרת שהמאהב והבוגדת הולכים לגלות כמה הפתעות לא נעימות כשיחזרו הביתה.

יצאתי מהבניין, עליתי על מגדל המים, התמקמתי וחיכיתי. כעבור שעה קלה הזוג המאושר הגיע לדירה. האור נדלק – ומיד נכבה. החבר שלי יודע מה הוא עושה. האור שוב נדלק – ושוב נכבה. דמיינתי את המאהב יוצא מהדירה, הולך ללוח החשמל, מנסה לסדר את הבעיה. כעבור דקה האור נדלק – ונכבה שוב. הפעם הם נשארו בחושך. ובלי מזגן, כמובן, אלא אם כן החבר שלי פישל. והוא לא. זה גם הזמן להזכיר שוב שמדובר באמצע אוגוסט.

סוף דבר

תוך חמש דקות על השעון התריס של המרפסת נפתח, ושניהם יצאו החוצה להתאוורר. פתחו שולחן, הדליקו נרות, הביאו בקבוק יין. ממש כמו לפי הזמנה. התחלתי לצלם במצב לילה – ולא הפסקתי, כי דקה אחרי השלוק הראשון הם החליטו כנראה שזה דווקא די מגניב אותם להתמזמז על המרפסת לאור נרות, כשהרוח מקררת להם את הזיעה והכוכבים מנצנצים מעליהם. רצית הוכחה, ג'? בבקשה. בסופו של דבר הם נכנסו לבית החשוך, כנראה מחליטים שיש דברים שעושים רק בחדר שינה, מזגן או לא מזגן. לי זה הספיק. וכשהצגתי את התמונות בפני ג', זה הספיק גם לו.

תיק סגור.
שעות עבודה: 15
קילומטראז' מעקב: 65
הוצאות נלוות: אין
מה למדנו מזה: שאם הזמנת את המאהבת ואתה לא מצליח להדליק את האור, עדיף שתישאר בחושך.