ארגוני הפשע בישראל העתיקו בעשור האחרון את המבנה ההיררכי שלהם (פרמידה) מהמאפיות בסיציליה, נאפולי וארצות הברית. בניית ארגון פשע היא עסק די מורכב ולא פשוט. בדרך כלל ראש הארגון הוא עבריין בעל רזומה עשיר בתחום הפלילי, שבוחר את 'חייליו' בפינצטה כדי לבדוק את רמת הנאמנות שלהם וליצור לעצמו מבנה ממודר ואנשים שהוא יכול לסמוך עליהם בעיניים עצומות שלא יפלילו אותו. לעיתים החיילים, בעיקר הזוטרים, כלל לא יודעים מי עומד בראש הארגון – משהו בסגנון של סדרת הקאלט על עולם הפשע הישראלי, 'הבורר': 'תביא מישהו, שיביא מישהו, שיביא מישהו'. הכוונה היא למנוע מצב שחייל או בכיר בארגון 'יזמר' או יפתח את הפה בעת חקירה משטרה ויפליל את ראש הארגון.
"ראשי ארגוני הפשע בישראל למדו מברוני הפשע בארצות הברית איך להפעיל ארגון שיפעל כמו שעון שוויצרי עם אפס תקלות", טוען קצין משטרה בכיר במשטרת ישראל. "הארגונים החדשים יותר בונים על המודל האמריקאי, בו לכל חייל או בכיר בארגון יש תפקיד מוגדר וכל אחד יודע מה הוא צריך לעשות, החל מהחייל הפשוט וכלה בקצין המבצעים שאמון על קבלת ההחלטות ברמה הכי רגישה והכי גורלית. בשנות השבעים והשמונים היו כנופיות רחוב או כאלה חשבו שהם מאפיונרים אבל זה לא היה ברמה איכותית ומקצועית כמו היום. פעם היה קל יותר למשטרה לפצח מאפיות או כנופיות מקומיות, היום זה יותר מורכב, יותר מסובך ולפעמים גם עדי מדינה שאנחנו מגייסים או סוכנים משטרתיים לא מצליחים לחדור ולהביא ראיות שיפלילו את כל ראשי הארגונים. הארגונים משתדרגים כל הזמן".
בישראל פועלים כ-30 ארגוני פשיעה, כשליש מהם במגזר הערבי. הסכסוכים בין חלק גדול מהארגונים על השליטה במקורות ההכנסה והפרנסה מחייבים כל ארגון להכין תוכניות מגירה ל'יום הדין', כלומר רשימה שמית של המיועדים לחיסול שמאיימים על קיומו הארגון. אם עד לפני שבע שנים מרבית החיסולים בוצעו על ידי רוצחים שכירים שהעסיקו ארגוני הפשיעה, הרי שבשנתיים האחרונות חל מהפך והחיסולים מבוצעים באמצעות הפעלת מטענים משוכללים המוצמדים לדופן כלי הרכב של העבריינים המיועדים לחיסול ומופעלים בשלט רחוק או בטיימר של דודי שמש. בשלוש השנים האחרונות 'הייטק החיסולים' החדש גבה את חייהם של למעלה מ-30 עבריינים במרכז הארץ.
"להעסיק היום רוצח שכיר זה עסק די מסוכן ויקר, כי את ההוראה והפקודה להפעיל אותו נותן ראש ארגון הפשע והמשטרה עלולה להגיע אליו. אז היום רוכשים מטענים מוכנים ומשלמים למישהו שיצמיד אותם ויפוצץ בשלט רחוק, וזו העבודה הכי נקייה כי קשה לאתר את המפעיל", הסביר גורם במשטרה.
בשנים האחרונות צעירים רבים מצטרפים לארגוני פשיעה בארץ, בהם חיילים בשירות סדיר, חלקם ביחידות מובחרות וחיילים משוחררים שרוצים לעשות כסף וכמה שיותר כדי לממן בילויים, רכישת בגדי מותגים, מכוניות וטיולים לחו"ל.
"יש ביקוש בקרב צעירים, גם כאלה שבאים מבתים טובים לעבוד בארגוני פשיעה, הם חושבים שהם חיים בסרט פעולה", אומר לנו עבריין ותיק. "האקשן, הכסף הגדול הקל והמהיר עושה להם את זה. מפתה אותם. רובם לא לוקחים בחשבון את הסיכון שעלול לשלוח אותם במידה וייתפסו לכמה שנים טובות בכלא. לפעמים הם מוכנים לעשות כל תפקיד כדי להיכנס לעולם העברייני וחלק מהם משלם מחיר יקר מאוד".
אלה הם המקצועות הכי מבוקשים בעולם התחתון הישראלי, מהבכיר ועד הזוטר:
ראש ארגון פשע
התפקיד המבוקש והאחראי ביותר. לא כל אחד בנוי לתפקיד כזה וכדי להגיע אליו צריך ותק של כמה שנים בכלא, להיות מפולפל, ממולח מאוד, לצבור מעמד ושם בקרב עבריינים והכי חשוב להראות לארגונים היריבים שאתה לא פראייר, להפגין בטחון עצמי גבוה. ראש הארגון אחראי על האסטרטגיה של הארגון – עם אלו ארגונים לשתף פעולה ואת מי לסמן כאוייבים, כיצד להשיג מקורות הכנסה ואיך להשתלט על שטחי מחיה כדי להפעיל את המכונה המשומנת של הארגון ולממן את ההוצאות. ראש ארגון הפשע גם קובע את המשכורות שכל אחד יקבל והבונוסים בעקבות הכנסות גבוהות שנכנסות לקופה. הוא גם זה שממנה את הבכירים לצידו שמסייעים לו לשרוד.
קצין מבצעים
התפקיד הרגיש והחשוב ביותר להמשך קיומו של כל ארגון פשע. הקמב"ץ אחראי על איסוף המודיעין על העבריינים היריבים, אם צריך גם לשחד שוטרים או אנשי חוק כדי שלא יבצעו פשיטות או מהלכים שיפגעו בארגון. הקמב"ץ מעדכן מידי יום ביומו (לאורך כל שעות היממה) את ראש הארגון מבחינה מודיעינית, אם יש עריקות של חיילים לארגון מתחרה או כאלה שמשמשים סוכנים כפולים ועל איומים או ניסיונות לערער את השליטה של הארגון בשטח ולפגוע במקורות ההכנסה שלו. הוא אחראי על הפעלת תצפיתנים ואנשי המודיעין שמביאים לו את המידע. הקמב"ץ הוא זה שממליץ לראש הארגון איזה פעולה כדאי לבצע (חיסול, זריקת רימון רסס או הפעלת מטענים) עם רמת סיכון נמוכה להיתפס. בסמכותו לבצע 'ריגול תעשייתי' לארגון מתחרה שמנסה לנגוס בארגונו כדי לבלום אותו בעודו באיבו-בראשיתו.
הגזבר
הגזבר אחראי על מעבר הכספים לארגון ממקורות ההכנסה השונים (הימורים לא חוקיים בבתי קזינו, באתרי אינטרנט, גביית דמי חסות-פרוטקשן, גביית חובות, סחר בסמים ובאמצעי לחימה, ניכיון צ'קים והפעלת צ'ינייג'ים, חברות קש). הוא, בשיתוף עם ראש הארגון, אחראי על הלבנת הון, היכן להשקיע את הכספים שהארגון גרף מהכנסותיו וכיצד להלבין את הכסף בכל מיני עסקים לגיטימיים (מסעדות, בתי קפה, פיצוציות, עסקים בחופי רחצה, מכבסות שכונתיות, מאפיות, פיצריות, חברות לניקיון, כח אדם ותשתיות, הלוואות בשוק האפור ולנהגי מוניות ועוד) – כל זאת כדי למנוע מהמשטרה ורשות המיסים להתחקות אחר עקבות הכספים שהארגון משקיע.
מהנדס
הוא למעשה המוציא לפועל בכל הנוגע לאמצעי לחימה וחיסולים. תפקידו לגייס את הרוצח השכיר או מפעיל המטענים (לתאם עם יצרני מטעני החבלה האם לרכוש מטען צינור קטלני או מטען רגיל שיופעלו בשלט רחוק– ראו מסגרת בנפרד על יצרני המטענים), או לגייס רוצח שכיר לחיסול העבריין היריב. המהנדס במסגרת תפקידו אמור לדאוג שלא יהיו תקלות מבצעיות בעת פעולת החיסול או האזהרה. לתפקיד המהנדס מגוייס בדרך בכלל עבריין בעל רקע צבאי ביחידות כמו הנדסה קרבית או חי"ר, או ניסיון בהפעלת אמצעי לחימה שכבר הוכיח את עצמו. הוא למעשה המוח בביצוע המשימה ואחראי שהיא תהיה מושלמת בלי תקלות.
קופים (אנשי קש)
תפקיד די חשוב בארגון פשיעה, בלעדיהם ראש הארגון ובכיריו עלולים לשבת שנים רבות בכלא. הם למעשה הכיסוי לפעילות ארגון פשיעה ודואגים שראש הארגון בכל סיטואציה אפשרית יהיה מחוץ לתמונה בעת פשיטת המשטרה על העסקים שהם מנהלים. הם לוקחים עליהם את האחריות להפעלת העסקים. הם אנשי הקש של הארגון, מקבלים משכורות לעתים שמנות כדי להסתכן בכתבי אישום שיוגשו נגדם על הפעלת עסקים לא חוקיים ולא 'לזמר' ולחשוף של מי באמת העסקים. גם שהקופים מנהלים עסקים חוקיים הם עלולים למצוא את עצמם על ספסל הנאשמים בעבירה של חמורה של הלבנת הון. לכן, לארגון פשיעה חשוב מאוד ל'שמן' ולפטם את הקופים שישמרו על שתיקה רועמת בחדרי החקירות.
מנהל צ'יינג': (עסק להמרת כספים)
בשנים האחרונות הצ'יינג'ים הפכו לחמצן של אירגוני הפשיעה לצורך הלבנת הון. יש למעלה מאלף צ'יינג'ים ברחבי הארץ, רובם ממוקמים ביישובי השרון, ראשון לציון, פתח תקווה, חולון ותל אביב. הם מגלגלים כמה מיליארדי שקלים בשנה. הם אחד ממקורות ההכנסה והלבנת הון המובילים בקרב העבריינים. קרבות השליטה על הצ'יינג'ים בין אירגוני הפשיעה גבו בארבע השנים האחרונות את חייהם של כ-40 בני אדם. תפקידו של מנהל הצ'יינג' ליצור מאגר לקוחות גדול מאוד של אנשים שיגיעו אליו להמיר את כספם לצרכי נסיעה לחו"ל ולהעביר את הכספים לגזבר הארגון. כיום, ארגון פשיעה שמחזיק אצלו את כמות הצ'יינגי'ים הגדולה ביותר הוא זה שמצליח לשרוד היום. המשטרה מתקשה מאוד להוכיח את הקשר הישיר עסקי החלפנות לאירגוני הפשיעה. אחת הבעיות היא ששחקני כדורגל לשעבר ללא עבר פלילי מנהלים את הצ'יינג'ים עבור אירגוני הפשיעה מה שמקשה להוכח את הקשר בינם לבין העבריינים.
גובה דמי חסות וחובות
לכל ארגון פשע שמכבד את עצמו יש צוות מיוחד של גובי חובות. תפקידו של גובה החובות הוא לדאוג שבעלי עסקים ואזרחים שקיבלו הלוואות בשוק האפור יחזירו את הכסף בריבית גבוהה כפי הוסכם עימם והכי חשוב – בזמן. כל יום שעובר עלול לעלות לבעל החוב בכמה מאות עד אלפי שקלים. הגובים אמורים לקבל לידיהם רשימה של בעלי החוב, להגיע אליהם הביתה או לדבר איתם בטלפון ולהבהיר להם את משמעות אי תשלום החוב, כולל שיגור איומים מרומזים. הגובים, מגיעים גם לבעלי עסקים שמשלמים פרוטקשן על בסיס קבוע ומתקשים בתשלום החודשי ומבהירים להם שהשמירה תוסר ושבית העסק שלהם בסכנה ממשית ושאין להם אחריות על מה שיקרה לו. אם האיומים לא עוזרים, הגובה מעביר את המסר לקמב"ץ הארגון שדואג שלמקום ייזרק רימון רסס או להצית אותו כדי שבעל העסק יזדרז לשלם את חובו. הגובים מקבלים בונוסים של כמה אלפי שקלים במידה וגבו חובות רבים.
מבצעים ובלדרים
בדרך כלל מדובר על צוות של ארבעה עד חמישה עבריינים שהם המוציאים לפועל של הארגון. הם אחראים על זריקת רימוני רסס לעבר בתים ובעלי עסקים או עבריינים יריבים שחייבים כסף כדי להזהיר אותם שבפעם הבאה כנראה יקבלו כדור בראש. הם למעשה עושים את העבודה השחורה בארגון. כשצריך הם זורקים בקבוקי תבערה. הבלדרים לעומת זאת עוסקים בשליחויות של העברות כלי נשק, כספים וסמים.
חייל (נהג בוס)
חייל בארגון פשע זה אחד התפקידים הזוטרים ביותר. החייל הוא כלבויניק שעושה הכול –הוא משמש כנהג של ראש ארגון הפשע, נהג מילוט בעת מבצע חיסול או פגיעה בעסקי העבריינים היריבים, ומבצע את כל השליחויות מהבאת אוכל וכלה בהעברת מסרים בארבע עיניים מבכיר אחד בארגון לשני כדי למנוע מהמשטרה להאזין לשיחות הטלפון שלהם.
רוצח שכיר, מניח מטענים
התפקיד הכי קשה והכי מסוכן בעולם התחתון. לכל ארגון יש רוצח שכיר או לחילופין מניח מטענים מקצועי. לעיתים ארגוני פשיעה בישראל מחליפים ביניהם רוצחים שכירים (מניחי מטענים) כדי שיפעלו באזורים אחרים ולמנוע את הפללתם של ראשי הארגונים. רוצח שכיר תפקיד מקבל סכום של כ-150 אלף דולר עבור חיסול. כאמור, בשנים האחרונות יותר ויותר ארגונים עברו לשיטת החיסולים של יריביהם באמצעות הפעלת מטעני חבלה, קל יותר לביצוע וקשה להיתפס על ידי המשטרה. הארגון רוכש את המטען מיצרני המטענים (ראה בוקסה בנפרד), משלם עליו בין 12 ל-25 אלף שקל, תלוי בסוג ואיכות המטען ותשלום של כ-150 אלף שקל למניח המטען ולמפעיל. הסיכוי של המשטרה לתפוס את מניח המטען או הרוצח השכיר שואפים לאפס, אבל הסיכון להישלח למאסר עולם תמיד קיים.
יצרני מטענים: הכסף הכי טוב בעולם התחתון הישראלי
בשנים האחרונות תפקיד יצרני המטענים הפך למבוקש ורווחי מאוד בעולם הפשע בישראל. יצרן מטענים מקצועי יכול להרוויח בחודש טוב בין 100 אלף שקל לחצי מיליון שקל. יש כמה מאות בודדים בארץ, חלקם חיילים משוחררים וחלקם עדיין משרתים ביחידות שדה בסדיר שהקימו בתוך מחסנים או דירות בתוך בניינים מעבדות חבלה לייצור מטענים.
מידי חודש נמכרים בישראל כמה מאות מטענים מכל הסוגים: יש מטען שמופעל באמצעות טיימר של דוד שמש מחירו: כ-5,000 שקל. מטען צינור יעלה למזמין: 10-15 אלף שקל. מטען המוצמד לכלי רכב ומופעל בטלפון סלולרי יעלה בין 20 ל-30 אלף שקל. תלוי באיכות ובכמות חומר הנפץ. כדי להעלות את מחירי המטענים היצרנים מדביקים עליהם סמלים של יחידות צבאיות כמו 'גולני' כדי לעשות רושם על הקונים שמדובר במטען איכותי ויוקרתי והכי חשוב תקני ומוכן לפעולה.
בשנתיים האחרונות היחידה המרכזית במשטרת מרחב לכיש חשפה שתי מעבדות גדולות: אחת גדולה מאוד בבניין מגורים בעיר נתניה והשנייה קטנה יותר בעיר שדרות שהופעלה על ידי חיילים. החשד, שבשתי המעבדות נמכרו מאות מטענים לעבריינים והחמור מכל הן פעלו בתוך בניין מגורים דבר שיכול היה לגרום לאסון כבד במידה וחומרי נפץ היו מתפוצצים.
"יצרן מטענים הוא פרילאנס, עובד עם כל הארגונים", טוען מפקד ימ"ר לכיש, סנ"צ שמעון פורטל, "זה מקצוע משתלם ומכניס המון כסף לבעלי המעבדות. המטענים משמשים לחיסול בין ארגוני פשיעה יריבים".