מוקשים, טנקים ושאננות: גבול סוריה-ישראל, תמונת מצב
שדות מוקשים? אמצעים לפיזור הפגנות? חיילים על הגדר? מעקב מודיעיני אחרי עמודי פייסבוק סוריים? מה בדיוק קורה בגבול הסורי, והאם ההפגנה האלימה במג'דל שמס יכולה לחזור על עצמה? מומחים צבאיים על ההשלכות וההיערכות הצבאית והמודיעינית באחד הגבולות השקטים במדינה
ההמון הזועם
"יש קושי אובייקטיבי להתמודד עם המונים לא חמושים", לדבריו של תא"ל (במיל') שלמה ברום, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "הם לא השתמשו באלימות במובן של שימוש בנשק. אירועי השבוע התפרשו אצלם כהצלחה משום שהם גרמו לכך שאנחנו הרגנו מפגינים לא חמושים, ותהיה לזה השפעה לא טובה על תדמיתנו בעולם. זה יעודד ניסיונות נוספים".
ברום מאמין כי ההפגנות השבוע עשויות להיות רק הספתח. "כמו שפרשת המשט עודדה יוזמות שונות, אותו הדבר במקרה הזה", הוא אומר. "הרעיון של מצעד המונים אל מול הגבול הישראלי יכול להיראות כרעיון שייקלט בצד השני".
אם אכן חששו של ברום יתממש, נשאלת השאלה המרכזית: כיצד מתמודדים בצה"ל ובמערכת הביטחון עם הנושא? יותר מכך, יש לתהות האם גם ההפגנה הבאה תדווח בפייסבוק? אם לא, אז בחייאת שמישהו יודיע לנו מראש.
גדר מערכת ומיקוש
בתקרית הירי השבוע חצו מאות מפגינים את גדר המערכת לכיוון מג'דל שמס ושם הניפו דגלים וחגגו בכיכר העיר.
"החצייה של הגבול היא בלתי נסבלת", לדבריו של פרופסור אייל זיסר, מומחה לסוריה ודיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. "מומחים צבאיים יאלצו לומר האם הייתה כאן בעיה במוכנות. יש גדר, אני מניח שהיא חשמלית, אולם אני לא בטוח שהגבול באזור מג'דל שמס ממוקש. היכולת למקש היא מוגבלת. על מאה אנשים שהולכים בצורה גלויה אף אחד לא חשב".
חיילים על הגבול
על גדר המערכת, בעיקר בגלל הסכמי הפרדת הכוחות, מוצבים כוחות מדוללים של חיילים ישראלים. אם על גבול לבנון יש כמות נכבדה של יחידות חי"ר, מודיעין, ארטילריה ושריון, נדמה כי בגבול סוריה המצב מעט שונה. ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות ולטרור במכללה הבינתחומית בהרצליה, מודאג מהמצב. "הייתה הערכת מצב מוטעית. בהיבט הטקטי אני קצת מופתע שהגיעו לשם עשרות אוטובוסים. הופתעתי שהמשטרה לא הגיעה לשם בכוחות גדולים יותר ברגע שזיהו את האוטובוסים בתצפיות", לדבריו.
כוחות המשטרה, אשר אמונים על פיזור הפגנות בתוך שטחי ישראל, כלל לא היו באזור. בתקרית שמתגלגלת באופן דומה לתוך שטחי ישראל עולה השאלה האם האחריות עודנה של הצבא, או שמא של המשטרה. בכל מקרה, כרמון בטוח בדבר אחד: "הכוחות על הגבול לא היו ערוכים. הם לא רגילים לעבוד מול מסה כזו של אנשים. הייתה בעיה של תיאום בין הצבא והמשטרה".
אמצעים לפיזור הפגנות
"בתחום הטקטי, כדי למנוע דברים כאלו בעתיד, אפשר להצטייד ביותר אמצעים לפיזור הפגנות, שיימצאו בגזרות שהם בדרך כלל לא נמצאים בהם", לדבריו של תא"ל (במיל') ברום. "העובדה היא שהכוחות שם בדרך כלל לא מצוידים בכאלו אמצעים. לקחים כאלו ייושמו בעתיד, ומהבחינה הזו תהיה מוכנות טובה יותר".
איסוף מודיעין
מודיעין בצה"ל נאסף במספר דרכים. ולא, אנחנו לא הולכים לספר לכם איך. על רוב המודיעין בצה"ל אחראי אגף המודיעין ויחידות האיסוף, ותפקידן להפיץ לכל יחידות השטח את כל ההתראות. בגבול הסורי המודיעין נאסף, בין היתר, באמצעות יחידות השדה שנמצאות בשטח, באמצעות לוויינים, תצפיות מקומיות ואמצעים אחרים. המודיעין מעבר לרמת השטח נאסף כבר בבונקרים ממוגנים הרחק מעיני הציבור. בימים הקרובים ודאי ייאלץ אלוף אביב כוכבי, ראש אמ"ן, לענות על כמה שאלות קשות בנוגע להיערכות של המודיעין.
"הייתה הערכת מצב מוטעית", אומר ד"ר כרמון. "בפן המודיעיני הייתה בעיה. אם הבנתי נכון, אז היו רמזים לגבי אפשרות שכזו. מצד שני, ייתכן שהייתה כאן התארגנות מהירה מאוד של המשטר הסורי". רגע, המשטר הסורי? אכן כן. המומחים ששוחחנו עמם מעריכים, בין אם בגלוי ובין אם ברמזים דקים, כי המשטר בדמשק הוא זה שאחראי במידה כזו או אחרת למהומות.
האחריות מוטלת על אסד
גורמים ישראלים מעריכים כי האירועים בוצעו תחת כנפי המשטר הסורי, על מנת להפנות את המהומות הפנימיות אל עבר הסכסוך הישראלי פלסטיני. אם משהו לא עובד, לימד אסד האב את בנו, תאשים את ישראל. בזה אף פעם אי אפשר לטעות. "אין לי ספק שזו תוצאה של תיאום הדוק מאוד בין סוריה, החיזבאללה והחמאס", לדבריו של ד"ר כרמון. "לסורים יש עניין להפנות את אור הזרקורים לכאן. חמאס הוא חלק מהציר הזה, הרי יש לו מפקדה בדמשק. החדירה האלימה לתוך מג'דל שמס זו לדעתי הערכת מצב לא נכונה".
אין מנוס מפעולה מדינית
בדומה למחאות האחרונות בעולם הערבי, גם המחאה הזו החלה דרך קבוצה בפייסבוק. האינתיפאדה השלישית, כך מגדירים אותה ברשתות החברתיות. השאלה המרכזית תהיה האם, בדומה להערכות, ינסו גורמים פלסטינים להמשיך וללבות את היצרים. "עצם העובדה שהם הצליחו לחדור לשטח הישראלי מעוררת את התיאבון", לדבריו של ד"ר כרמון. "אנשים שברו את מחסום הפחד". בינתיים, בפייסבוק עשו לייק.
"הקיפאון המוחלט בתחום המדיני גורם להרבה תסכול בצד הפלסטיני", לדבריו של תא"ל (במיל') ברום. "מהבחינה המדינית בהחלט ניתן לדבר על מחדל. התשובה הטובה ביותר תהיה רק בתחום המדיני".
במהלך ההפגנות חדרו לישראל כמאה פעילים פלסטינים, כך לפי ההערכות. הצלב האדום היה זה שתיאם את חזרתם צפונה. אם כולם שבו לסוריה, או שמא חלק ניצלו את המהומות כדי לחדור לישראל (על אחד אנחנו כבר יודעים), רק הזמן יגיד.







חדשות



= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















