ייגרמייסטר (צילום: עודד קרני)
לפי סקר שנערך במשרדי mako, הייגר גורם ל-90% מפגשי מין מזדמן שמאוד נהנים ממנו | צילום: עודד קרני

ישנם כמה גורמים שאנחנו בתור גברים יודעים שהם חלק בלתי נפרד מקיום יחסי המין שלנו לאורך ההיסטוריה המודרנית: יין זול, כדורים של אקסטה, סרטי פורנו באיכות זבל מפיצוציה והמתג הזה בחדר שעושה חושך. אבל כנראה ששום מוצר לא אחראי בעשור האחרון לכל-כך הרבה התחברויות זימה לא רצויות בשירותים חשוכים ולטעויות שמצטערים עליהם בבוקר, כמו הנוזל השחור הזה עם הטעם של הסירופ חתולים, הייגרמייסטר.

הייגרמייסטר חוגג עשר שנים מאז הזדחל לו לשוק האלכוהול המקומי וחולל מהפכה שלמה של שכרות קשה ומין זמין בכל קרן רחוב. ההשלכות הסוציולוגיות של חדירת המשקה הגרמני הזה לשוק הסרוח שלנו הן ארוכות ומורכבות, אבל בקצרה רק נטפטף שתרבות השתייה שכולנו מתפנקים עלייה היום, והמגוון הרחב של הדרינקים שיש בכל בר שכונתי, חייבים הרבה לייגר.

על הקשר ההדוק בין ייגמייסטר ומנחם בגין

בוא נתעכב רגע על איך הכול התחיל. רגע לפני המילניום, כל אלכוהוליסט בפוטנציה נאלץ להסתפק בבירות מקומיות, קוניאק מחטא פצעים ובקבוקים עם שמות מסובכים וניחוח נפטלין מהארון המשקאות של אבא. גם תרבות הצ'ייסרים הייתה אז בחיתוליה, צעירים וצעירות שרצו להתפגר לפני שמגיע חצות ולאבד את הבתולין טרם הגיוס לצה"ל נאלצו להקפיץ שוטים של טקילה מזויפת. בסטנדרטים של היום מדובר היה בבצורת של ממש, אבל אז הגיע לה החברה מגרמניה ששיגרה לפה את הייגרמייסטר והחיים של כולנו השתנו. רבבות צעירים וסתם כאלו שרוצים לברוח מעצמם או לעשות סקס עם האישה שלהם גילו פתאום שאפשר להשתכר תוך עשרים דקות ועוד ליהנות מזה. צ'ייסרים של ייגר הפכו להיות לחלק מהשיטה ופתחו את הסכר בבעיטה לוודקות, לקוקטיילים ואפילו גרמו לתחייה מחדש של העראק. אפשר לומר שהיגר הוא הבגין של האלכוהול בארץ; היה לו חזון, הוא חולל מהפכה ובסוף כולם שכחו אותו.

על הקשר ההדוק בין ייגרמייסטר וישראלים שיכורים

ומכיוון שהייגר חוגג עשר שנים, הגיעו לתל אביב שגרירים מאימפריית הייגר שבגרמניה לחגיגה של תחרות קוקטיילים על טהרת המשקה. מועדון זמן אמיתי ביפו נבחר לארח את האירוע, הבר הראשי התקשט כולו, והליין הצביע אל עבר תחרות קוקטילים שמבוססים על הייגר, בה ייבחר הקוקטיל של 2010 או משהו כזה. לא ממש מעניין כשאתה הפוך מיותר מדי ייגר חינם עוד לפני שהתחילה התחרות, אבל זמן טוב ליפול על השגריר הגרמני של המשקה בזמן שהוא יוצא לעשן סגריה בחוץ וקודח עם איזה בלונדה ישראלית על הבלקוני.

אני ועוד הרבה ישראלים נואשים חייבים הרבה מאוד מחיי המין שלנו למשקה שלכם. מה הפך אותו לכל כך מצליח פה בישראל?
"לא רק פה בישראל אלא בכל העולם," פול או סטפן או משהו כזה היה חייב לפרגן לעצמו. "בכל מדינה אנשים נורא אוהבים את המשקה הזה וגם ישראל היא לא יוצאת מן הכלל".

כן, כן אבל עזוב אותך מהמנטרות, פה בישראל מדובר במשקה ששינה לגמרי את איך שאנחנו מסתכלים על אלכוהול; איך אתה מסביר את זה?
"את זה באמת לא ידעתי. ידענו שהוא נורא חזק בישראל אבל לא ברמה שהוא שינה פה את חוקי המשחק. הייגר משדר משהו שהוא הרבה יותר מאלכוהול כנראה ובגלל זה הוא משתלב היטב עם התרבות של ישראל ועם האהבה הגדולה שלכם לכיף ולהנאה מהחיים. אני יכול לספר לך שלכל מדינה יש את סיפור הייגרמייסטר שלה. לא מזמן לקחנו מונית בניו יורק וסיפרנו לנהג שאנחנו מחברת ייגר והוא סיפר לנו כמה המשקה הזה הוא האהוב עליו ועושה אותו שמח. במדינה אחרת מישהו סיפר לנו שהוא הכיר את אישתו בזכות היגר ועוד ועוד סיפורים".

לי יש חבר שכמעט וזיין ליידי בוי בתאילנד בגלל היגר. אבל זה לא קשור. איפה אתה ממקם את היגר היום על מפת האלכוהול העולמית ובייחוד בעיר צורכת אלכוהול כמו תל אביב?
"היגר היה ונשאר אחד המשקאות הכי פופלרים ונפוצים ברחבי העולם וגם פה בישראל לפי הנתונים. אנשים אוהבים לשתות אותו וזוכרים לו גם חסד נעורים, וזה לא צפוי להשתנות בקרוב לדעתי".

אני בעיקר אוהב את היגר דבש שלכם, לפחות אותו אפשר לבלוע מבלי לפנטז על שקית הקאה.
"כן, רק חבל שהמשקה הזה לא שייך לחברת ייגרמייסטר האוריגינלית והוא חיקוי של חברה אחרת".

אה. טוב, בוא נכנס לתחרות קוקטילים.

במסגרת התחרות ערך לו כל ברמן פרזנטציה חביבה ודפק משקאות מסובכים בדקורציה הורסת ושמות שאי אפשר לזכור, כאשר המכנה המשותף הוא שבכולם יש ייגרמייסטר, הרבה אחוזי אלכוהול ומטריה בקצה. המטרה של השופטים – הזמינו אותי להיות אחד מהם – היתה לדרג כל דרינק כזה לפי קטגוריות ולתת ציונים מחמש עד עשר, אבל אחרי הקוקטיל השני הייתי כבר כל כך הפוך שפשוט שיחקתי איקס מיקס על טבלת הציונים ודפקתי חיוכים מפגרים לשגרירת ייגרמייסטר כוסית, שלא הועילו במיוחד.

כל הסאגה נמשכה שעה ובמהלכה הפציצו הברמנים קוקטילים מפוארים שגילו לעולם שיגר יכול להיות אפילו טעים אם מערבבים אותו עם הרבה מאוד דברים אחרים. בסופו של דבר נבחר הקוקטיל המנצח אבל אני כבר הייתי גזור מדי בשביל לזכור משהו.

אחרי התחרות עוד הספקתי ללכת עם השגירים לקרוע את העיר ולהרים עוד כוסית של ייגר לכבוד עשור של פעילות – ולעוד שנים רבות של שגשוג למשקה עם טעם דוחה, אבל עם הרבה מניות לתרבות שלמה של סקס של שיכורים והאנגאוברים אכזריים שתמיד נדע להעריך.

>>אנחנו לא רק אנשים של ייגר. אנחנו גם אנשים של ויסקי, אבסינת, עראק, אוזו, גולדסטאר וקוקטיילים.