מלונדון ועד ברייטון: עושים שופינג לבית החדש

את הביקור הראשון שלי בלונדון לא רציתי לעבור כתיירת קלאסית שמסתכלת על העיר מהצד. כבר בתחילת החופשה המשותפת עם בן זוגי, עידן, הבהרתי לו שהביג בן, הלונדון איי ושאר אטרקציות תיירותיות הן מחוץ לתחום (שלי) בביקור הנוכחי. את הפעם הראשונה שלי בלונדון אני רוצה לחוות כלונדונאית אמיתית, שמבלה סוף שבוע מפנק ונעים ברחבי העיר. יותר מאוחר נגיע גם לברייטון, לטובת מסע רכישות ממוקד לבית החדש.

טיול ראשון בשכונה

באמצעות אתר airbnb איתרנו לנו עליית גג ויקטוריאנית נחמדת בקמדאן רוד, במרחק של פסיעה מתחנת הטיוב הקרובה. את הטיול הראשון שלנו עשינו בשכונה - אזור סטודנטיאלי מגניב עם המון חנויות, מסעדות אסייתיות וסצנת יד שנייה עם נגיעות הלוואיניות בכל פינה.

את היום הראשון העברנו באזור קמדאן, התארגנות על כרטיסי Sim מקומיים, קצת שופינג (מצאתי מעיל שווה בחנות יד שנייה) צהריים במסעדה וייטנאמית מעולה, חזרה לעליית הגג שלנו לשלאף שטונדה נפלא ויציאה לדינר שווה במסעדה יוקרתית עם ליעונה ורואי, זוג לונדוני ותיק (שלושה חודשים בבירה).

לאחר שלושה ימים מרגשים בלונדון, בהם טעמנו, חווינו ובעיקר הסנפנו את לונדון, הגיעה השעה לעלות על הרכבת לברייטון ולהגשים את מטרת הטיול המוצהרת, שלשמה ולכבודה נערך כל הטיול הזה.

יומן חוף ברייטון

ברייטון חיכתה לנו צבעונית, עליזה וזוהרת, ממש כמו שזכרתי אותה מהשנה שעברה. קשת חגיגית וכפולה בשמים ואנחנו בעננים. מונית מהרכבת לדירה שלנו בברייטון, שמתגלה כדירה חלומית בבית ויקטוריאני עם חצר אחורית וגינה מלבלבת. בית אמיתי של בחורה מקסימה בשם שרה, שהשכירה לנו אותו תמורת פחות מ-100 דולר ללילה. אהבנו מאוד, מומלץ.

מזג אוויר אנגלי מצוין התאים לנו כמו כפפה ליד. ממוצע של ארבע עד תשע מעלות וכמעט ללא טפטופים. יצאנו לחרוש את ברייטון, יציאה ברגל, חזרה במונית.

הסוף דווקא היה יותר אופטימי ממני ברגעים אלו. הצלחנו למצוא את הברנש החביב ולהעמיס על משאיתו כמה רהיטים שווים במיוחד. מיטות צרפתיות קלועות לילדות (חכו שתראו את המייקאובר שאני מתכננת להן), מראות, מנורות ועוד רהיטים וחפצים שווים. אני לא הולכת להקדים את המאוחר, ודאי תפגשו אותם בבלוג החדש שלי "העמק הוא חלום" , שיעלה לאוויר לאחר שניכנס אל ביתנו החדש, בקרוב אמן!

טיפים לשופוהוליקים המתחילים

1. הכינו רשימת קניות פרקטית. ברשימה שלי הופיעו: מיטות ברזל ישנות חלודות, מנורות תעשיתיות, ידיות, פרזולים, מראות וינטאג' ללא מסגרות, צמד מיטות לחדר השינה של הבנות, בובות לבית בובות ויקטוריאני, אלמנטים מקושטים בציורי פלמינגו, כלי אמייל ישנים ועוד... מדהים, אבל גם כשטיילתי ביריד העתיקות הענק בארדינגליי, בין אלפי מוצרים ועם מגבלות זמן נוקשות, הדברים שחיפשתי פשוט צפו מתוך הרשימה שלי ויכולתי לממש את רשימת הקניות שלי בזריזות וביעילות.

2. ארזו שירטוט של הבית המכיל מידות מדוייקות של כל פינה ופינה. אל תשכחו לקחת גם מטר קומפקטי, כדי למדוד במקום ולראות לאן נכנס כל חפץ ורהיט.

3. התחברו למקורות מידע מקומיים. למשל, בעלת חנות עם טעם טוב, ספרית שיקית, או אפילו מלצרית מגניבה, פתחו איתה שיחה ולמדו היכן היא מוצאת את הקניות השוות שלה. זה תופס גם לגבי מסעדות, אירועים, או מכירות ששווה להגיע אליהן במיוחד.

4. תאמו מראש ערוצי הובלה ושינוע, כדי שתוכלו לשלח במכולה גם רהיטים וחפצים גדולים. מחירי ההובלה נעים בסביבות ה-1500 שקלים לקוב, המוצרים נמדדים לפי שטח ולא משקל. אני תפסתי טרמפ על מכולה של חבר, אבל אם מחליטים לרהט בית שלם, מומלץ גם לשלוח מכולה שלמה. המחיר בהחלט משתלם מכיוון שניתן למצוא רהיטי וינטאג' משגעים במחירים זולים עד זולים מאוד.

5. אל תתלבטו, זה מעכב. אני מאמינה בכלל ש"אם יש ספק – אין ספק". אם לא מצאתם משהו שאתם רוצים בוודאות ובמחיר טוב, המשיכו לדפדף. הזמן מועט ויקר, יש עוד מיליון מוצרים אחרים ואין שום סיבה להתפשר.

6. כל מה שנכנס למזוודה - תעמיסו. אם עברתם את מכסת המשקל המותרת, קנו ארגז משאות באחד השווקים, מלאו אותו בכל טוב וצרפו אל יתר המזוודות כחלק מכבודת המטוס. מומלץ להיכנס לאתר של חברת התעופה יום קודם לטיסה ולשלם על מזוודה נוספת, לרוב 50 דולרים יכסו את התענוג.

7. אם יש לך מעט זמן רצוי לנוע לבד. אם לבעלך או אפילו לחברה עם טעם טוב יש קצב אחר, הם עשויים להיות גורם מעכב בדרך לחנות הבאה. מצד שני זכורה לי חנות שבה העמסתי שני שקי קניות ענקיים ולא יכולתי לזוז מהמקום. מבלי להתבלבל הרמתי טלפון זריז לבעלי שיבוא לחלץ אותי. הוא אמנם הגיע, אבל במקום לשמור לי על הקניות ולפנות אותי להמשך "העמסת שקים" (דבר שאני בהחלט מצטיינת בו) הוא התעקש להגיע דווקא אל הקופה ולסיים את הקניה. כל רטינות, מענות ושאר מחאות מצדי העלו חרס. בהצלחה!

בבלוג הקודם: בקתת בוץ בנויה באהבה
לכל הכתבות במדור של קרן שביט

אם לא בלונדון, אפשר לטוס לשופינג בסין

לפוסטים נוספים בבלוג של קרן שביט