מערכת החינוך בישראל אינה שוויונית כפי שהיינו רוצים שתהיה. נקודה. גם הציבור בישראל כבר אינו אדיש לעובדה שלצד מערכת החינוך הממלכתית הולכת וצומחת לה מערכת חינוך פרטית, חלקה "לעשירים בלבד" – הורים שידם משגת לשלם אלפי שקלים בכל חודש על מנת ילדיהם יוכלו לרכוש את החינוך הטוב ביותר. הדעות הן לכאן ולכן, ואני כמנהל תיכון להזדמנות אמיתית יכול להעיד שלצערי מערכת החינוך הציבורית מחלישה את מי שבאמת זקוק לה.

ביום חמישי הקרוב יתקיים אירוע "רגע אחד בחינוך" בבניין עיריית תל אביב - יפו – שיהפוך ליום אחד לחלל פתוח לציבור בו יתקיימו דיונים, מיצגים, הופעות – והכל בנושאים השונים של חינוך ודמוקרטיה. בלשכת ראש העיר תתקיים סדנא הנקראת ״שוחטים פרות קדושות במערכת החינוך״. והנה פרה אחת שחשוב לדבר עליה: ״חינוך שוויוני״, ואיך מערכת החינוך הציבורית מחלישה את מי שבאמת צריך אותה.

כמנהל של תיכון שנותן הזדמנות אמיתית לבני נוער שלא הצליחו בתיכונים הגדולים של העיר, אני מלווה תלמידים רבים ומתחקה אחרי הסיבות שהביאו דווקא אותם לבית הספר שלנו. מהיכרותי רבת השנים עם הנוער שלא מצא את מקומו והגיע אלינו אני יכול להגיד שאין מדובר בתלמידים חכמים ומוכשרים פחות – להיפך, נתינה של הזדמנות אמתית, ראיה של כל תלמיד ותלמיד, והתאמה בדרכי הלמידה הופכים תלמידים שהמערכת ויתרה עליהם לתלמידים מצטיינים. צירוף של לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז וקשיים חברתיים ורגשיים, מעניקים לתלמידים נקודת פתיחה חלשה במערכת החינוך, אבל התלמידים הללו הגיעו אלינו בגלל מבנה המערכת שלמעשה מחליש את החלקים המוחלשים, בעיקר כלכלית. 

איך זה קורה? 

1. שעות פרטניות: בתי הספר נותנים שעות שילוב פרטניות עד כיתה ט' לתלמידים הנדרשים ללמידה מותאמת. אבל הקצאת השעות הללו מתבססת פעמים רבות על קיומו של אבחון שהוא שירות פרטי בעלות של מעל 2,000 שקל שנגיש רק למי שהפרוטה בכיסו. כך השעות היקרות הללו ניתנים למעשה לאוכלוסייה חזקה. 

2. כיתות עמוסות. מבנה מערכת חינוכית הבנוי על כיתות של 41 תלמידים מכתיב למעשה שתלמידים עם לקויות או קשיים לא ייזכו להתייחסות ונראות. תשומת הלב של המחנכת והמנהלת היא לכן פעמים רבות תלויה ביכולת של הורים להפעיל לחץ על בית הספר. נחשו לאיזה אוכלוסיות אין את הפנאי והנגישות להפעיל לחץ זה?

3. מורים פרטיים. חינוך ציבורי מוחלש מביא את הצורך במורים פרטיים שישלימו את הפערים של מה שלא נתנה המערכת הציבורית. רבים מאד מתלמידי חט״ב מלווים במורים פרטיים שלא עומדים לרשותם של... כן, הבנתם! 

4. תוכניות חינוכיות רבות שמוצעות לבתי הספר, להעשרה והשלמת פערים, ניתנות, גם על ידי משרד החינוך, רק בתנאי שבית ספר או הרשות ייתנו מאצ׳ינג (השלמה תקציבית מקבילה). ברור לאילו בתי ספר ולאיזה רשויות יהיו את המשאבים להסדר זה?  באחרונה לא הצלחנו לקבל מלגה ממשרד החינוך לנסיעת תלמיד חינוך מיוחד שגר בדימונה לפולין, בשל כך שעיריית דימונה סירבה לתת את חלקה במאצ׳ינג. כך פועלת המערכת. 

5. משאבים. ואם לאחר כל הדברים חלק מהתלמידים באמת נדרשים לבית ספר מותאם. הפלא ופלא, מערכת החינוך מאפשרת ריבוד התלמידים בתיכון לשני מסלולים שונים: בתי ספר חצי פרטיים כמו: "בית אקשטיין", "הבית של תמר", "רום- פרט", "מרום" ובקצה גם "רועי קריב". כאלה המקבלים את הכספים של המערכת הציבורית ואז מוסיפים כספי הורים, של מי שיש לו כמובן. מערכת המאפשרת לבתי ספר פרטיים לקבל משאבים מהקופה הציבורית ולהוסיף כספי הורים נוצרה בארץ כתוצאה מ"חוק נהרי" של המפלגות החרדיות אבל הוא יצר את האנומאליה המרבדת הקיימת. 

תלמידה ומורה פרטית (צילום: Shutterstock)
שירות פרטי בעלות של מעל 2,000 שקל שנגיש רק למי שהפרוטה בכיסו | צילום: Shutterstock

6. תכנים. ועוד משהו, שקשור להון חברתי ותרבותי. הצלחה לימודית קשורה גם בחיבור של חומרי הלימוד והתכנים החברתיים לעולמם של התלמידים. רבים מהתלמידים בבית הספר שלנו באים מאוכלוסיות שעולמם התרבותי לא מקבל כמעט ביטוי בתכני הלימוד (אוכלוסייה של עולים, אתיופים, מזרחיים, ערבים). לא פלא אפוא שתלמידים מאוכלוסיות אלה מתקשים להתחבר לתכנים שלא מחוברים כלל לעולמם ולהון התרבותי שלהם.

בית החינוך שלנו נותן מענה מקצועי לתלמידים מקהילות שונות. הוא עושה זאת על ידי מתן כבוד לתלמידים ותרבותם, פיתוח פדגוגיות מותאמות לתלמידים, והעצמתם בעזרת יחס אישי של צוות מחנכים מלאי שליחות ונשמה. אני גאה שבית החינוך שלנו מנסה לתקן בתוך החינוך הציבורי ולצמצם פערים, שרבים מהם, לצערי, נוצרו דווקא במערכת עצמה שבמקום להקטין פערים דווקא העמיקה אותם. 

*הכותב הוא מנהל בית החינוך הקהילתי אורט גאולה תל אביב - תיכון להזדמנות אמיתית. 

אירוע "רגע אחד חינוך" (https://www.facebook.com/events/161032604429314/) של עיריית ת"א-יפו לפריצת מגבלות השיח הפוליטי במערכת החינוך יתקיים ב-18 במאי 2017, בשעה 19:30 בבניין עיריית תל אביב יפו (אבן גבירול 69 ת"א-יפו), הכניסה ללא עלות וחופשית.