"יום אחד הילד שלי חוזר הביתה ומספר שאסור לצלם בשבועות כי הרב אמר ולכן אסור לנו להשתמש במצלמה, ביום אחר אח שלו אומר לי שאסור לנסוע ביום כיפור ושצריכים לצום כי אחרת זו עבירה". האמירות האלו עוררו דאגה בקרב ג', חילונית, אם לארבעה, המתגוררת ברעות כבר חמש שנים. כאשר ג' ביררה עם אימהות נוספות היא הבינה שמי שהכניס לראש של ילדיה את המשפטים האלו הוא שליח חב"ד שמבקר בגני הילדים ומעביר תכנים ביהדות, שאינם הולמים את האופן שבו היא מחנכת את הילדים.

ג' ישבה עם ילדיה והסבירה להם שהם יכולים לצלם מתי שיירצו ושהם לא צריכים לפחד מהעבירות עליהם דיבר הר.  "מי הוא שיתערב בחינוך של הילדים שלי? אני אמנם לא נוסעת ביום כיפור כי זו הבחירה שלי, המסורת המשפחתית שלי, ואותה אני רוצה להעביר לילדים שלי. אבל למה הם מתערבים בזה? אני התערבתי בחינוך של הילדים שלהם? אין בעיה להביא קשת רחבה של דעות אבל להביא רק דעה אחת ואז להגיד שאסור לצלם בחגים ושבתות? בחינוך הממלכתי לא היו אומרים את זה. אפשר להגיד שרוב היהודים מאמינים, אבל לקבוע עובדות. אין מה לעשות, שליח חב"ד לא יהיה מאוזן, המטרה שלו היא לגרום להם ללכת במתווה היהודי שהוא מאמין בו", אומרת ג' בשיחה עם mako.

אבל לא רק ברעות החב"דניקים פועלים, גם ברמת פולג הם נכנסו למוסדות החינוך, "אנחנו גרים בשכונה חילונית לגמרי והפעילות של חב"ד ענפה, יש לנו שליח נחמד מאוד ויחד עם אשתו הם מייצרים הרבה פעילות. יש להם בית כנסת בתוך מתחם של גני ילדים חילוניים והם נכנסים לתוכם", מספרת דורית שטיין. "פעם אחת קיבלתי הודעה להביא את הילד עם כיפה ולבוש לבן כי הם הולכים לבית הכנסת. בפעם אחרת השליח צעק בכיתה, 'אתם אוהבים את התורה' וכולם ענו לו 'כן'. אנחנו לא בית שמאמין בדברים האלה בדרך הזאת. זה מפריע לנו מאוד ומעמיד אותנו בפני קונפליקטים שאנחנו לא רוצים להתמודד מולם כעת". שטיין אומרת שבכל חג מגיע איש חב"ד לבית הספר ולגנים ומדבר עם הילדים בשפה שלא מותאמת לחינוך אותו הם מקבלים בבית ובמינוחים לשוניים שמטרידים את ההורים. "הבעיה שלי עם חב"ד היא שהם תנועה אנטי ציונית, הרבי שלהם אפילו לא התגורר בישראל, מה להם ולגני הילדים הממלכתיים החילונים? אני לא נגד הדת ונגד אנשים, אבל ברגע שאנחנו מדברים נגדם, מיד יוצאים נגדנו אנשים באופן בוטה. נתנו הרבה למדינה וזה פוגע. אני שולחת ילדים לגן חילוני וזכותי למנוע מהם את החשיפה הזאת. אם יש תכנים חדשים הגננת צריכה להעביר אותם ולא מישהו לא מוסמך. אני רוצה שחב"ד יענו על השאלה, אם אני אמנה שליח חילוני שיספר להם על ציונות, על חיות וטרקטור, האם אתקבל באותה אהבת חינם?" 

פעילות חב"ד בערים (צילום: ישראל חופשית)
"כל חג הם מחלקים משהו בחינם" | צילום: ישראל חופשית

בחב"ד דואגים "לקיומו העתידי של עם ישראל"

באופן כללי, האידיאולוגיה החב"דית אותה התווה הרבי מילובאביטש, דוגלת בהעברת תכנים יהודיים מסורתיים ליהודים בכל רחבי העולם  מתוך תפיסה שעם ישראל ערב זה לזה ויש צורך להעביר תכנים לכל יהודי מתוך הדאגה "לקיומו העתידי של עם ישראל". לחסידות חב"ד יש 4,500 שליחים ב-90 מדינות ו-390 מהם פועלים כאן בארץ תחת השם "צעירי אגודת חב"ד".

חלק מפעילות החסידות היא בקרב הציבור החילוני ומקיפה את כלל שכבות הגיל. הפעילויות מתרחשות בבתי כנסת, בתי מדרש ובמבנים ציבוריים וכוללת קריאת פסוקים, שיחה על פרשת שבוע, הקניית מושגים ביהדות ועוד. בשנים האחרונות השליחים מגיעים גם לבתי הספר הממלכתיים סביב חגי ישראל, ומעבירים תכנים תורניים הקשורים לחגים. מי שמזמין את השיעורים הללו ומעניק את אישור הכניסה לגנים ולכיתות הם אנשי החינוך המקומיים במועצה ובמרכזי החינוך. 

לדברי הרב מוני אנדר, מנהל אגף הדוברות של צעירי חב"ד, הכניסה לגנים ולבתי ספר היא הכרחית לאור המחסור בידע הקיים על חגי ישראל והדת היהודית, "ראשית, ההזמנה לבתי הספר נעשית על ידי מורים ומנהלים ואם יש למישהו טענות הוא יכול לפנות למשרד החינוך בנושא. אבל גם הם יודעים שבהיעדר גוף גדול נוסף המתמחה בהעברת תכנים על היהדות באופן וולונטרי, אדיב ומחויך ובפריסה ארצית, הפניות אלינו רק הולכות וגוברות ככל שהזמן עובר, ומראות כמה חסידות חב"ד היא קונצנזוס בהעברת תכנים יהודיים, גם בחינוך הממלכתי".

מבחינת אנדר, חב"ד היא הכתובת להעברת תכנים יהודיים עבור הציבור החילוני, "אם מדברים על יהדות זה סופר לגיטימי שאנשי חב"ד יעבירו את התכנים בצורה הטובה ביותר לילדים. הרוב המוחץ של אוכלוסיית ישראל פשוט מאוהב בחב"דניקים. לעולם לא תשמע שליח חב"ד שאומר 'חובה לאכול רק מצות' או 'חובה להדליק נרות', הוא יגיד 'נהוג לאכול', הם יגידו 'נהוג להדליק נרות', ואני לא מאמין שיש שליח שחייב את התלמידים החילוניים לעשות משהו. אני חושב שכמו שבבתי הספר יביאו מומחה לבטיחות בדרכים לשיעורים רלוונטיים, או יועצים מקצועיים לכל תחום ספציפי, כך יביאו את חב"ד בכל הקשור ליהדות. מורים וגננות לא יודעים לרוב לתקוע בשופר או לאפות מצות וכאן ובמקרים רבים אחרים אנחנו נכנסים לתמונה ומשלימים את החסר". 

אתם הייתם מאפשרים למורים חילונים ללמד אצלכם תכנים משלהם. ציונות, למשל?
"בבתי הספר של חב"ד יש על כל שלושה אנשי צוות דתיים איש צוות חילוני, המלמד מקצועות רלוונטיים בהם הוא מתמחה. אם יש למישהו מידע שיכול להפוך את ילדינו לטובים יותר ולא יעמוד הפוך ממה שאנחנו מחנכים אותם, אז נשמח להכניס אותם למערכת החינוך באהבה רבה. הילדים שלנו לומדים על רבין, שרון וגם על ציונות. אז כמובן שלא נכניס שיעורים על הנצרות, אבל אנחנו קשובים. בכפר חב"ד למשל מסתובבים על בסיס יומי אנשים בלי כיפות, נשים בלבוש חילוני, חיילים וחיילות, וכל מי שרק רוצה. כולם מתקבלים באהבה ומעולם לא גירשנו אף אדם. חוץ מזה, הניסיון לייצר כאן תמונת מראה הוא פשוט מגוחך וציני. הרי בישראל לא ממש צריך להתאמץ כדי ללמוד על חילוניות, זה נמצא בכל מקום, דווקא היהדות נמצאת בפינה חשוכה. בוא נגיד שאם מישהו כאן צריך להיות חרד מהשפעות זרות במרחב הציבורי על ילדיו כנגד רצונו, זה אני, ובגדול".

"כל חג הם מחלקים משהו בחינם"

אחת הטענות המרכזיות היא על הדרכים שחב"ד פונה אל ילדים, חלק מהמתלוננים מתארים שיטות של פיתוי באמצעות צ'ופרים קטנים והופעות של אנשים מפרסמים (כגון יובל המבולבל) שמושכים ילדים להגיע לפעילויות, שלטענתם פוגעות בחינוך החילוני של ילדיהם ולפעמים נעשות על רקע של רצון להחזיר בתשובה. חלק מהפניות מבטיחות גלידה וספינרים לילדים תמורת השתתפות בשיעור, נניח, על עשרת הדיברות. 

גלידה תמורת עשרת הדיברות (צילום: ישראל חופשית)
רוצה גלידה? בוא לשמוע על עשרת הדברות | צילום: ישראל חופשית
אחת הזירות המרכזיות כיום היא זירת המאבק בגבעתיים, שם הוקמה קבוצת מחאה גדולה הנקראת "גבעתיים חופשית" אשר לדברי מארגניה מונה כ-850 מתושבי העיר הפועלים על מנת "לשמור על אופייה הפלורליסטי והשוויוני של גבעתיים". מאבקם גרם כבר לסגירתו של דוכן חב"ד בתוך הקניון בעיר, "בתקופה האחרונה אני עד לכל מיני תופעות הדתה של ילדים, זה מתחיל ב SMS-לילדים ואליי, עם תוכן שקורא לעשות פעולות דת שגרתיות. ממשיך בחלוקת עלונים שמבטיחים לילדים ספינרים, ממתקים וכל מיני צ'ופרים אחרים. הפלאיירים מחולקים או נתלים על לוחות מודעות מחוץ לבתי ספר וגנים חילוניים. הבן סיפר שנכנסו אליו לבית הספר ועשו לו מצגת על ענייני דת בבית הספר", אומר אפי הרשקוביץ, אגב לשניים, בן 45, המתגורר מזה 12 שנים בגבעתיים.

"הבן שלי בכיתה ה' וכל הזמן פונים אליו לגבי תפילין ועוד כל מיני דברים אחרים, שמעתי מהורים רבים שהילדים הקטנים שלהם מתחילים להעיר להם ולהעביר עליהם ביקורת על כך שהם לא שומרים כשרות ועל כך שהם לא חוגגים את שבועות, זה מעמיד אותנו כהורים בפני קונפליקטים שאנחנו לא רוצים לעמוד בפניהם. מה שמטריד הרבה מההורים שאני בקשר איתם הוא שיש חיכוך יום יומי ותחושה לא נעימה, כאילו מנסים למכור לילד שלך משהו כשאתה לא נוכח. כשאני איתם אף אחד לא יפנה אליהם, רק אליי, אבל כשהם לבד פונים אליהם. אני רוצה להשאיר את החינוך של הילדים שלי בידי ובידי מדינת ישראל, אלה הגורמים היחידים שיגעו בבן שלי. כשהוא יגיע לגיל 18 שיעשה מה שהוא רוצה. כל המנגנון של השירים הנחמדים והשכנועים שמים אותי בפינה שאני לא רוצה להגיע אליה ומעמידים אותי בקונפליקטים מול הילד".

מיקי גיצין (צילום: יחסי ציבור)
התנהלות שמחריפה ומקצינה בשנים האחרונות. מיקי גיצין | צילום: יחסי ציבור
מלבד עצם הפנייה, גם האופן בו היא נעשית מכעיסה את ההורים, "כל חג הם מחלקים משהו בחינם. בשבועות הם חילקו גלידות והילדים באים לשם כי הם אוהבים מתנות ומתוק. פעם אחרת חילקו 200 ספינרים תמורת הגעה לפעילויות שלהם שבהן הם מדברים על יהדות דרך תפיסת העולם שלהם. כשהתנהל ויכוח על הנושא בפייסבוק הייתי תחת התקפה". אומרת דורית מרמת פולג ולדבריה מצטרפת גם ג' מרעות, "הם חושבים שהם יהודים יותר טובים והם יודעים מה לעשות טוב יותר והדרך הזו מתנשאת ומביאה לאנטגוניזם".

מכעיס אותי מאוד שהם שולחיםSMS  לילדים ביישוב, וככה דרך הטלפונים פונים ישירות לילדים עם הצעות של גלידות וספינרים ועוקפים את ההורים". גם בשכונת התקווה בתל אביב סובלים ההורים מתופעה דומה. מדי שבת מתאספים ילדי השכונה בגן הילדים, שם עומדת אישה דתייה ומחלקת ממתקים לכל ילד שיקרא פסוק. "האישה צועקת לילדים לקרוא פסוקים והיא זורקת לכל מי שצועק חזק יותר, זה ממש כמו באילוף", מספרת שלומית, "אני חושבת שגם היא עצמה מרגישה לא בנוח כשאני מסתכלת עליה". 

"היהדות לא נמצאת בליין אפ של רבים מאיתנו"

בחב"ד לא רואים בעיה עם מדיניות הענקת מתנות לילדים שמגיעים לשיעורים, "יש כאן היתממות מרושעת של מיעוט קולני ורדיקלי שלא הפנים עד הסוף שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית ויהודית, ומנסה בכוח ליצור מצג שווא. מה בדיוק הבעיה? מה מטלטל אותם בזה שאנחנו מביאים אמנים אטרקטיביים או מחלקים מתנות בפעילויות שלנו? כשקניון רוצה למכור בגדים להורים הוא לא מביא הצגה לילדים? כשחברת בנייה רוצה למכור לך דירה היא לא תביא ארוחת בוקר בהפנינג יום פתוח? אפילו רופא שיניים מחלק בסוף צ'ופר קטן לילד שעבר בגבורה את הטיפול" אומר מוני אנדר, "רק היהדות אמורה בעיניי אותם מחנכים מטעם עצמם להישאר פאסיבית. אנחנו חיים בעידן של שיווק, ואם אתה לא נוכח ודוחף את המוצר שלך אף אחד לא ירצה אותו. היהדות לא נמצאת בליין אפ של רבים מאיתנו ביום יום ואנחנו כאן כדי להציף את הנושא ולתת הזדמנות לכל אחד לקבל אותו".

אז דת היא כמו כל עסק?
"ממש לא. אנשי חב"ד מממנים בעצמם את הפעילות שכוללת ערכים יהודיים וסיוע לנזקקים ומגיעה לסכומי עתק. רק אתמול עשינו בנתניה 35 בר מצוות למשפחות קשות יום שלא יכלו לממן את הבר מצווה וזה כלל את זה שהבאנו את הילדים לכותל, ארוחות וכו'".

גם הרב נח סוליש, מנהל אגף הפעילות של חב"ד בנתניה, שליח חב"ד בעיר במשך 16 שנים, מצטרף לדברים של אנדר, "הילדים של היום שונים מפעם, אתה חייב לתת אטרקציות כדי לדבר בשפתם ושיגיעו לפעילויות. כשאתה מציע גלידה בפעילות אתה אולי קורץ לילדים אבל הקטנים תמיד מגיעים עם ההורים שלהם, והם אלו שמחליטים עבורם".

יש הורים שטוענים שתפיסת היהדות שלכם מתנשאת, שאין לכם קשר לציונות
"חשוב לציין שלמשל האירוע שקיימנו לקראת חג השבועות ברמת פולג וזכה לפוסט בודד וביקורתי ובפייסבוק, קיבל מאות תגובות של אהדה ותמיכה. מי שמזמין אותנו לבתי הספר אלה מורות וגננות שיודעות שאנחנו כתובת בדיוק כמו שיש אנשי מקצוע שיוזמנו לבתי ספר להעניק תכנים אחרים. אגב, ביום העצמאות ויום ירושלים בדרך כלל פונים לרב ציוני, ובחגי ישראל יותר פונים אלינו".

בחב"ד טוענים שהודעות הטקסט לא נשלחות על ידם ולאחרונה אף עלתה בדף הרשמי של חב"ד הצהרה רשמית ובה נאמר כי אין לחסידות קשר לשליחת הודעות ה-SMS. להערכתם, מי שעומד מאחורי ההודעות הוא חסיד עצמאי, אבל הסבר זה והטענות האחרות של חב"ד לא עושות רושם על מיקי גיצין, מנכ"ל ישראל חופשית המרכזת את הפעילות בערים השונות, "אנחנו מקבלים בחודשים האחרונים פניות מהורים מודאגים בכל רחבי הארץ, שמציפים פניות ושידול של נציגי חב"ד לילדיהם ללא הסכמה, בשלל מקרים ובערים שונות". לדברי גיצין, "מדובר בהתנהלות שמחריפה ומקצינה בשנים האחרונות, והתחושה היא שמתוך התנהלות מכבדת יחסית במרחב הציבורי, בה פעלה חב"ד במשך שנים, פרקטיקות ההחזרה בתשובה והמיסיונריות של התנועה חצו כמה גבולות. יש פה כמה בעיות מרכזיות שלא היו מתקבלות בהבנה אם היו נעשות מצד שום גורם אחר במדינת ישראל - פנייה ישירה לאוכלוסיות מוחלשות,  כולל ילדים, נוער ואוכלוסיות בסיכון - ללא הסכמה וידיעת ההורים והצעת ממתקים ומתנות עבור העברת תכנים. העברת תכנים בגני ילדים ללא אישור משרד החינוך וללא פיקוח. ופעולות פרובוקטיביות של שידול בני נוער - דוגמת הצבת דוכני הנחת תפילין אל מול חטיבות ביניים במהלך שעות הלימודים בערים ובשכונות חילוניות לחלוטין".

כאמור, מה שבעיקר מפריע לגיצין היא הפניה לילדים, "כשחילונים פוגשים נציגי חב"ד בעולם, כאנשים בוגרים, ומחליטים להצטרף לפעילות התנועה בחגים, הם עושים זאת מרצונם החופשי, אבל כשזה מגיע לפנייה לילדים צריך למתוח קו חד וברור - העברת תכנים לילדים ונוער וקבוצות מוחלשות ללא התייעצות עם הוריהם או תוך ניצול של מצבם הנפשי לא מקובלת, והיא צריכה להיתקל באכיפה אפקטיבית ומשמעותית של רשויות החוק, המתעלמות מהמצב כיום לחלוטין. זאת, בדומה לכל פעילות שידול אחרת שנעשית כלפי ילדים ללא הסכמת הורים. כפי שלא יעלה על הדעת שחילונים יפנו לצעירים חרדים בשכונות חרדיות ויציעו להם גלידה על מנת לעודד אותם לחזור בשאלה, הציבור החילוני לא ימשיך ויקבל את הסיטואציה ההפוכה".

ממשרד החינוך נמסר: למנהלי בתי הספר יש סמכות לחשוף את התלמידים לתכניות העשרה מגוונות, והמשרד סומך על שיקול דעתם.

תגובת הרב צחי נוימן, שליח חב"ד במכבים-רעות, על הטענות הנוגעות לפעילות: "מעולם לא יזמתי כניסה ולא נכנסתי לבתי הספר במכבים רעות. לפני ראש השנה אני מוזמן על ידי חלק מהגנים ביישוב להדגים לילדים תקיעת שופר. לא ביקרתי באף אחד מהגנים לפני חג השבועות ויום כיפור והדברים המיוחסים אלי בכתבה מעולם לא יצאו מפי בפני הילדים בגנים ובבתי הספר.

"אירועי חב"ד מתקיימים כבר קרוב ל-20 שנה ברעות. בכל הפרסומים מופיע בצורה בולטת הלוגו של בית חב"ד וההורים (שהם בוגרים ואינטליגנטים מספיק) בוחרים לבוא יחד עם הילדים שלהם למופע של אמן ילדים ולפעילות ערכית. אין שום נסיון 'להעברת מסרים סמויה' וכמובן שאין שום כפיה או ניסיון 'לשחד את הילדים', אלא תכנית אומנותית שמטרתה להנעים להם את הזמן ולעמוד ברמת ההשקעה שילדים מורגלים אליה היום. הורים שלא מזדהים עם הערכים של מארגני האירוע מדירים את רגליהם מהאירוע, וההורים שכן באים מזדהים ונהנים מהחוויה וההעשרה של הילדים. הכל גלוי, פתוח ושום דבר לא במסתרים. הציבור מצביע ברגליים, ומאות שמחו לקחת חלק באירוע."

>>  סקר: האם יש כפייה דתית בישראל 2017?