ההורים האבלים שמרו על גופת בנם בפריזר במשך שש שנים

הסיפור המוזר הזה קורע לב כמעט כמו שהוא מטריד. טיאן שואמינג איבד את שני ילדיו תוך פחות מעשור והחליט לשמור על הגופה של בנו בתיבת קרח בביתו במשך שש שנים. הסיבה: הוא רצה לראות אותו ולדבר איתו בכל פעם שהוא הרגיש שהאבל קשה מנשוא.

טיאן הנגר בן ה-60 מהכפר הואנגלינג שבמחוז צ'ונגצ'ינג בסין התחתן בשנת 1979 ועבר לגור עם אישתו בבקתת בוץ צנועה. הם חיו עם שישה קרובי משפחה אחרים וטיאן החליט לצאת לעבוד בעיר כדי לספק למשפחתו תנאים טובים יותר. בזכות כישוריו ומוסר העבודה שלו, הוא הצליח בהדרגה להעלות את רמת המחייה של משפחתו ובשנת 1982 הם הביאו את בתם הקטנה לעולם.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

חמש שנים לאחר מכן אישתו יאנג הונגיינג ילדה בן וכדי לבלות יותר זמן עם משפחתו, טיאן עזב את העיר ושב לביתו בכפר. הוא הצליח לבנות בית בן שלוש קומות - המפואר ביותר בכל הכפר - ובמבט לאחור הוא מתאר את התקופה הזו כיפה ביותר בכל חייו. אבל האושר לא נמשך לאורך זמן.

כשבתם יינגיינג הייתה בת 15 היא הלכה לעיירה הסמוכה לקנות ירקות, וכשהיא חזרה חצי שעה באיחור הוא נראתה חיוורת וחלשה. זה היה יום חם מאוד אבל היא התעקשה שאין סיבה לדאגה. שעה לאחר מכן הוריה מצאו אותה שוכבת בגינה כשהיא בקושי נושמת.

עד שהרופא הגיע כבר היה מאוחר מדי עבור הנערה ועד היום טיאן מאשים את עצמו שהוא לא טיפל בה מספיק טוב. אך בדיוק כשהפצעים החלו להגליד, תשע שנים לאחר מכן, אסון נוסף פקד את המשפחה כשהבן קיניואן אובחן כחולה בלוקימיה (סרטן הדם) בשלב מתקדם מאוד.

הוא בדיוק התקבל אז לאוניברסיטה, בשנת 2005, וטיאן נזכר כיצד עשה הכול כדי לממן לו את שכר הלימוד כדי שיצליח בחיים. בחודש מרץ 2006 קיבל טיאן שיחת טלפון והקול בצד השני סיפר לו שבנו סובל מחום גבוה כבר כמעט חודש. הוא לא הבין את חומרת המצב בתחילה אך במהרה הוא ואישתו ניצבו לצד מיטתו בבית החולים והתפללו לנס שיציל את חייו.

הבן הלך לעולמו בגיל 18 בחודש יולי של אותה שנה ועולמו של טיאן חרב עליו בפעם השנייה. הוא ואישתו לא ידעו כיצד להתמודד עם הכאב: "אמרתי לאישתי שאסור לנו לקבור אותו ושאנחנו צריכים לשמור אותו סביבנו - והיא הסכימה", סיפר טיאן לתקשורת הסינית.

באותו הלילה הם פינו את הפריזר בביתם, הלבישו את גופת בנם והניחו אותו בפנים בלי שאף אחד חוץ מבני הזוג יידע. במשך שש שנים הם היו מציבים כיסאות סביב המקפיא ובכל פעם שהם היו רוצים לדבר איתו, הם פשוט הרימו את המכסה והתיישבו ליד המקפיא.

טיאן יודע שזה לא הדבר הכי נורמלי לעשות אבל לדבריו, זו הדרך היחידה שלהם להתמודד עם הכאב. "אני יודע שטעיתי כשלא קברתי אותו וההחלטה שלי השפיעה בצורה שלילית על השכנים שלי אבל איבדתי את שני ילדיי ואף אחד לעולם לא יוכל להבין את הסבל שלי", הוא סיכם בצער.

(מקור)