סיפור היפרדותם של הצמד הנוצץ בראנג'לינה לא יורד מהכותרות וגם הקונספירציות לא מפסיקות לעניין. במרכזן, פיט הוא הבאד גאי - בגידות, סמים, אלימות, רבים פשוט קשרו את העניין הזה למשבר גיל ה-50. שלו כמובן. למה זה כל כך מתבקש שגבר בגיל 50 או 40 עובר משבר? למה זה ברור שדווקא בן הזוג יעבור אותו - איפה האישה בתמונה? ומהם הצמתים בחיינו שגורמים לנו לחוש כזה משבר עמוק?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
"אחד המשברים העמוקים בחיינו באמת קורה סביבות גיל 40, 50", אומר נדב האריס, פסיכולוג קליני. "זה גם גיל בו גברים טיפה מתחילים להרגיש קצת את הקמילה, שינויים גופניים, הם מתחילים להיות פגיעים לנושאים בריאותיים מוקדם מנשים. בנוסף, מדובר בגיל בו הקריירה מתייצבת, ואנשים חושבים על שינוי. זם גם גיל בו פתאום יש לאנשים יותר זמן לעצמם, הם פוגשים אנשים ועולות תהיות לגבי הקשר הזוגי וקונפליקטים סמויים או רדומים שהיו בקשר במשך שנים – פתאום הכל עולה על פני השטח".
פרופ' גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט ויועץ אקדמי בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה, מסכים: "אריק אריקסון היה הפסיכולוג הראשון שהתייחס למה שקורה לאחר גיל ההתבגרות והוא רואה את השלב שבין הגילאים 35-50 כתקופת הבגרות האמצעית, שבה האדם אמור להשקיע במשפחה שבנה ובמקום עבודתו. כשהאדם עובר את התקופה הזו בהצלחה הוא אמור לחוש תחושה של יצירה, פוריות והגשמה עצמית וכשהוא לא מצליח לעשות זאת עלולה להיווצר תחושה של קיפאון, שמזוהה עם המושג "משבר אמצע החיים". מבחינה גופנית מופיעים סימנים המאותתים על הזדקנות והיחלשות, בין אם בצורת מחלות ובין אם בצורת תהליכים טבעיים של התקרחות, ירידה בראייה ובשמיעה, הופעת קמטים ואצל נשים הפסקה של המחזור החודשי".
בגיל 50 כל התופעות המתחילות בגיל 40 מחמירות: "קיימת ירידה נוספת בכשרים הפיזיים, הילדים גדלו בעשור, חלקם כבר עוזבים את הבית ולכן בני הזוג חייבים יותר לעמוד זה מול זו כזוג ולא רק כחלק מהמשפחה שהקימו. מצד שני, גם בפעילות הורמוני המין, ובייחוד הטסטוסטרון אצל הגבר, חלה ירידה ולכן אולי יש לצפות להתמתנות המזג יחד עם ירידה באנרגיה, במיוחד אם לא מקפידים לשמור על כושר גופני ואורח חיים בריא. בגיל זה הסיכון לפתח דיכאון עולה ואצל גברים הוא מתבטא בצורה אחרת מאשר אצל נשים. יותר אופייניות התפרצויות זעם, במיוחד אם יש נטייה מוקדמת לכך והתנאים הסביבתיים תומכים בכך", מסביר פרופ' רובינשטיין.
ויש עד משהו שמתחיל לקרות בגיל הזה. רבים מאתנו מקבלים על עצמם את נטל הוריהם הקשישים, וזה משבר זהותי ותפעולי עמוק לא פחות.
איך המשברים משפיעים על הזוגיות?
גילאי ה-50, 40 פלוס מאופיינים בשינויים רבים, המשפיעים על הקשר הזוגי, מהילדים שמתבגרים ועד לשינויים פיזיים ורגשיים. "כשמדברים על מבנה משפחתי מסורתי, הילדים שהם המרכז של מפעל החיים המשותף נמצאים כבר בגיל שבו הם יכולים לדאוג לעצמם באופן חלקי לפחות. מעבר לכך, שני בני הזוג נראים שונה מהמראה שלהם כשהכירו והמשיכה הגופנית מקבלת משמעות אחרת. ייתכנו הזנחה והשמנה וכן התרגלות ושחיקה בחיי המין. למעשה, ירידה במשיכה המינית אל בני הזוג מתחילה עוד קודם, אך היא עשויה להידחק הצדה עקב ההשקעה הרבה בילדים. לכן, חשוב קיומה של שפה משותפת, תחומי התעניינות ועולם ערכים משותף מלכתחילה, אך נושא זה לא תמיד מקבל את ההתייחסות הראויה בתחילת הקשר", מסביר פרופ' רובינשטיין.
בנוסף, משהו משתנה ביחסי הכוחות בבית. בישראל, בגלל תקרות זכוכית למיניהן, שוק העבודה והנורמות, מקובל שהאם הצעירה יותר בבית ויותר עוסקת בטיפול בילדים ואבות יותר בעניין פיתוח הקריירה. וכך קורה שבאמצע החיים, מתחוללים שינויים בתפקידים אלה. כיצד הם משפיעים על הזוגיות? "אישה נהגה לעבוד בחצי משרה והלכה על תפקידים מתונים ופתאום היא לוקחת תפקידים בכירים וניהוליים יותר, המצריכים יותר עבודה, שמשפיעה על המארג המשפחתי; אמא חוזרת מאוחר יותר הביתה – זה יוצר קונפליקט", אומר האריס.
עוד ב-mako בריאות:
>> הדבר הכי מפתיע שגלולות יכולות לעשות לכן
>> מה זה אומר שתנוך האוזן מחובר?
>> המאכלים שעושים לכם שיניים צהובות
בסופו של דבר, שינויים אלה גורמים לאנשים החווים משבר אמצע החיים לבחון מחדש את מערכת היחסים שלהם עם בני זוגם. הסדקים במערכת היחסים מתגלים ומובילים לתוצאות שונות אצל אנשים שונים. "יש הצפה על פני השטח של דברים שהיו סמויים יותר, מורדמים. ביטוי אחד זה בגידות, ביטוי שני נוכחות מועטה רגשית או פיזית בבית כי עובדים קשה, ביטוי נוסף זה יצירת קואליציות בתוך המשפחה. וכמובן, יש גם אנשים הבוחרים לסיים את הקשר הזוגי ולהתגרש", אומר האריס.
"השיעור הגדל והולך של גירושין בישראל נותן יותר לגיטימציה לאופציה זו, בניגוד לתקופות קודמות, לא רחוקות מאוד", אומר פרופ' רובינשטיין. "מסקר מכון "דחף", שנערך עוד לפני 11 שנים, עולה ש-74 אחוז מכלל האוכלוסייה ממליצים להתגרש במקרה של "זוגיות בעייתית", 20 אחוז מאמינים שצריך להישאר בה ולסבול ורק אחוז אחד - מורכב מנשים בלבד - סבר שיש להילחם על הקשר ולפנות לייעוץ זוגי. כיום אופציית סיום הקשר היא דבר מקובל, שאינו טומן בחובו סנקציות חברתיות שהיו קיימות בעבר. בעצם, זה גיל המהווה מעין "תחנת יציאה" מתכנית חיסכון".
אגב בגידות, חיפוש ריגושים הוא תכונה אישיותית שמתבטאת גם בצורך בגיוון ביחסי מין והיא יותר אופיינית לגברים מאשר לנשים. אך זה לא בהכרח נכון. "הניסוח הזהיר המקובל במחקרים בתחום הוא שגברים "מודים" בבגידות יותר מאשר נשים. אין פירושו של דבר שהן מקיימות פחות יחסי מין מחוץ לנישואין. מן הסתם, מדובר בתופעה פחות לגיטימית שאין עליה סטטיסטיקות רשמיות ואפילו במחקרים המבטיחים אנונימיות קיימת נטייה להסתיר זאת", אומר פרופ' רובינשטיין.
מפת המשברים
אז איך אפשר למפות את שלל המשברים בחיינו? האריס מציין כי גיל ההתבגרות מתאפיין בדילמה של עצמאות מול השתייכות; אמצע ה-20 אל תוך גילאי ה-30 המשבר הוא סביב זהות ודימוי עצמי, כאשר הקמת משפחה עשויה להוביל למשבר של נפרדות מול השתייכות אל משפחת המקור. גילאי ה-60 מתבטא בהתכוננות לגיל השלישי.
"קשר זוגי בבגרות המוקדמת מהווה אבן פינה בהתפתחות ובהמשך הבאת ילדים לעולם ונטילת אחריות עליהם. לידות, ובעיקר הלידה הראשונה, מהוות צמתים הטומנים בחובם גם פוטנציאל לצמיחה במצב תקין או דיכאון לאחר לידה, כשקיימת נטייה מוקדמת לכך. אמצע החיים מחייב ויתור על הנעורים והזקנה, שהולכת ומתארכת בימינו. התמודדות מוצלחת עם כל שלב קודם מנבאת התמודדות מוצלחת בעתיד ולהפך, שבריריות ופגיעות בשלבים הקודמים מבשרות התמודדות פחות טובה עם השלבים הבאים", מוסיף פרופ' רובינשטיין.
אולי זה יפתיע אתכם, אבל אין הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים. "באופן גס נהוג לומר שנשים יותר מדברות על רגשות וגברים יותר מתנהגים את הרגשות. אבל מדובר בחלוקה כללית. אצל כל אדם יש גם מזה וגם מזה. עדיין נוכל לראות מגמות מסוימות אבל אין דיכוטומיה חד משמעית", מסביר האריס. ההבדל העיקרי שעשוי להיות בין גבר לאישה בגילאי ה-40 וה-50, מצוי במנופאוזה. "באזור גיל ה-40 לא מעט נשים מדווחות על שינוי משמעותי באיכות חיים, שינה, גלי חום, ירידה במצב רוח, בעוררות, לכיוון של כעס ודכדוך", אומר האריס. לעתים, עקב שינויים הורמונליים, גברים עשויים לחוות דברים קצת אחרת, מסביר פרופ' רובינשטיין, "אצל הגבר הירידה בטסטוסטרון בשנות ה-50 עלולה לגרום דיכאון גברי המתבטא בהתפרצויות זעם ולעיתים בנטייה לצרוך יותר אלכוהול, בסביבה תרבותית התומכת בכך. הרבה פחות מדובר על משבר גיל המעבר של הגבר מאשר על זה של האישה, הואיל וגברים מדחיקים יותר ומדברים פחות על רגשות, ובעיקר על חולשות, אך הוא בהחלט קיים".
איך מתגברים?
פרופ' רובינשטיין טוען כי ניתן במידה רבה למנוע את משבר האמצע החיים, אך חשוב לעשות זאת בשלב מוקדם. "ככל שנחיה פחות את הרגע בנעורים ובבגרות המוקדמת ונשקיע יותר בהשכלה וברכישת מקצוע שיהיה מבוקש בטווח הארוך, נהייה חשופים פחות למשברי גיל. עיקר הטיפול הוא קבלה והשלמה עם הגיל הביולוגי במקום מלחמה בו. בהחלט כדאי לתכנן קריירה שנייה, כשמדובר באנשי היי-טק או באנשי צבא קבע". טיפול פסיכולוגי יכול לעזור, אך אם אף פעם לא ישבתם בספת הפסיכולוג לפני כן, כנראה שלא תעשו זאת עכשיו. "זה לא גיל אופייני לפנייה לטיפול פסיכולוגי בפעם הראשונה בחיים. בדרך כלל פונים לראשונה לטיפול בגיל ההתבגרות או בגיל הבגרות המוקדמת, עד גיל 30. רבים שולחים את בני זוגם לטיפול וחבל שלא פונים יותר לטיפול זוגי, שיכול לעזור במשבר זוגי", אומר פרופ' רובינשטיין.
האריס ממליץ כן לפנות לייעוץ מקצועי, כיוון שישנם מצבים שבהם אנשים נכנסים לתהליכים רגשיים מסוימים, דיכאון או חרדה – שעלולים להעיד על סיבה ביולוגית. "אני כמטפל הרבה פעמים כשמגיעים אליי אנשים בגילאים האלה עם תחושות חרדה, פניקה, עצב - אני שולח להתייעץ עם רופא משפחה שמפנה לבדיקות דם ומתוך התהליכים האלה ניתן לעלות על דברים, כמו שינויים בתפקוד בלוטת התריס".
אז איך נדע אם המשבר עבר? "האינדיקציה לכך היא שהאדם מרגיש יותר השלמה ושביעות רצון עם הדברים שמטרידים אותו. יש מי שלוקח לעצמו תחביב, ויש מי שילך ויעשה בדק בית ויש מי שפשוט יניח הכל בצד וימשיך ברוטינה, בתקווה שהדברים יסתדרו לבד", אומר האריס.
"כשמרגישים שאנו עושים משהו משמעותי שתואם לסולם הערכים שלנו, או שאנו משפיעים על אנשים אחרים, מן הסתם שביעות הרצון ואיכות החיים עולה – ואיתם פוחת הסיכוי לחוות משבר. ככל שסוטים מזה יותר פגיעים לקשיים השונים. אם מישהו מרגיש שהוא מבזבז זמן בעבודה, המערך המשפחתי לא נותן לו מקום, או שהוא לא מספיק פנוי אל עצמו, הדברים האלה משמעותיים ומן הסתם הוא פגיע יותר". למרות זאת, חשוב לציין שמשבר אמצע החיים מהווה גם חלק מההתפתחות הטבעית ומתקופות שונות בחיים שבהן דפוסים שהיו לנו זקוקים לעדכון, טוען האריס.
פרופ' רובינשטיין מוסיף ואומר כי בימינו צומת אמצע החיים מהווה הזדמנות להגשמה עצמית ולפיתוח קריירה שנייה. כך או כך, בסוף, המטרה היא להגיע להשלמה עם עצמינו, בכל דרך שבה נבחר.