מחקר שנעשה בשנה האחרונה בארה"ב גילה כי הכוח שמניע אותנו הכי הרבה – הוא רעב. יותר מצמא, פחד, חרדה וקשרים חברתיים. לאור ממצא זה, וכיוון שרעב הוא מנגנון הישרדותי חשוב - חוקרים רבים תהו כיצד אנשים הלוקים בהפרעות אכילה מצליחים לשרוד, מבלי שהגוף והמוח שלהם יגרמו להם לאכול?

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

חוקרים מאוניברסיטת קולורדו החליטו לבחון את העניין לעומק וייתכן שיש בידם את התשובה. הם מצאו כי האופן בו מוחן של נשים הלוקות באנורקסיה ובבולימיה משתנה ומאפשר להן "לעקוף" את תחושת הרעב ולהימנע מאכילה. כשהן טועמות משהו מתוק – ישנה תגובה אוטומטית של המוח שאומר להן לא לעשות את זה.

אצל אנשים בריאים, המוח מקבל אותות מהגוף ובעקבותיהם מתריע לגוף לאכול, כדי לא לגווע ברעב. אותות אלו המגיעים מהגוף נאספים בהיפותלמוס – אזור במוח ששולט בין היתר על תחושת הרעב. לאחר מכן, אותות הרעב נשלחים לאזור במוח שאחראי על פעולות כמו תכנון וקבלת החלטות. בשלב זה, גורמים שונים נכנסים לתהליך שיקבע אם ומה נאכל – כמו אכילה כי האוכל שלפנינו נראה טעים או לא לאכול כלל כי אנחנו בדיאטה.

עוד ב-mako בריאות
>> הזוי: התסמונת שגורמת לאנשים לשמוע כל דבר קטן
>> רוצים לשרוף 1,000 קלוריות בשבוע?
>> מקללים הרבה? זה מה שזה אומר עליכם

מוחם של אנורקטיים פועל הפוך ממוחם של אנשים בריאים

המחקר הנוכחי מצא כי תהליך זה מתרחש בסדר הפוך אצל נשים חולות באנורקסיה ובבולימיה – שייתכן מאוד כי זוהי הסיבה שהן מצליחות לגבור על הרעב. המחקר בחן את מוחן 26 נשים בריאות, 26 נשים הלוקות באנורקסיה ו-25 נשים הלוקות בבולימיה, באמצעות טעימות סוכר.

אישה אוכלת מעט (צילום: VGstockstudio, Shutterstock)
מוחם של אנורקסיים פועל הפוך | צילום: VGstockstudio, Shutterstock

מחבר המחקר, ד"ר גווידו פרנק, פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי המוח באוניברסיטת קולורדו, דיבר עם מגזין Broadly על ממצאי המחקר. "בעת טעימת הסוכר, אצל המשתתפות הבריאות, האינפורמציה במוח עברה מההיפותלמוס לאזורים שאחראיים על מוטיבציה. לעומתן, בקרב נשים הלוקות באנורקסיה ובבולימיה, האינפורמציה עברה בדרך הפוכה". ובמילים פשוטות – האינפורמציה הגיעה קודם כל לאזור המוטיבציה ורק לאחר מכן לאזור הרעב. כיוון שיש להן רצון רב לא לאכול, מנגנון הרעב הושפע מכך.

"אנחנו מאמינים שהפחד מעלייה במשקל עוקפת אותות מההיפותלמוס", מסביר ד"ר פרנק. "כשאנשים הלוקים באנורקסיה טועמים משהו מתוק, התגובה האוטומטית היא 'אל תעשה את זה'. זו תגובה שהם ככל הנראה למדו והתרגלו אליה, אבל תגובה שקשה מאוד לבטל כיוון שהיא מונעת על ידי חרדה".

לטענת החוקרים, מדובר בהתקדמות משמעותית בחקר הפרעות אכילה שעשויה בעתיד לשפר משמעותית את הטיפול. כעת ד"ר פרנק בוחן אם אותו תהליך מתרחש גם במוחם של בני נוער שלוקים בהפרעות אכילה וכן גם בגברים החולים באנורקסיה ובולימיה. 

>> האיום שמרחף מעל מין אוראלי