הגוף שלנו עושה כל מיני דברים שקשה לנו להסביר, אם זה התוספתן, עצם הזנב וכל מיני תהליכים אחרים שהיום נראים לנו מיותרים לחלוטין. אבל בשביל להבין את הגוף שלנו עכשיו, צריך לחזור אחורה לאבות אבותינו האבולוציוניים.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

בזמן כלשהו, לפני כחצי מיליון שנה, התפתח המין שלנו, הומו ספיינס – האדם החושב. קדמו לו כמה מיני אדם, הומינידים וכמה קופי אדם שהתפתחו במיליוני השנים שלפני הופעתו, והיו גם יונקים אחרים שהתפתחו עוד לפניהם וכן הלאה במורד האילן האבולוציוני, עד לאב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים. המעבר ממין למין לא התרחש בן לילה וגם לא בדור אחד.

שנויים קטנים ורבים עמדו למבחן הברירה הטבעית, כאשר המוצלחים מביניהם התקבעו, והמוצלחים פחות- פשוט נעלמו. אבל, גם השינויים הקטנים האלה לא הופיעו ונעלמו בבת אחת ועוד אפשר למצוא בגופנו שרידים לתפקודים קדומים שאינם נחוצים לנו עוד. או יותר נכון – תפקודים שלא מעניקים לנו יתרון משמעותי בהישרדות. התוספתן (אפנדיציט( ועצם הזנב הם דוגמאות מוכרות לאיברים שבעבר היה להם תפקיד מסוים והם אינם ממלאים אותו עוד, אך מסתבר שזהו רק קצה הקרחון ויש עוד לא מעט דוגמאות, הנה כמה מהן.

עור ברווז

כשקר לנו או כשאנחנו מפחדים, העור שלנו מתכסה בבליטות. זה נובע מהתכווצות לא-רצונית של שרירים בבלוטות השיער שגורמים לשערות לסמור. התופעה הזאת נפוצה מאוד ביונקים, והיא נובעת לרוב מתגובת "הילחם או ברח" הקדומה. שערות סמורות גורמות לבעל החיים להיראות גדול ומאיים יותר, ואפשר לראות כי כלבים וחתולים אכן סומרים את שערותיהם כאשר הם מרגישים מאוימים, וכך גם קיפודים וכמובן גם קופים.

חוץ מאלמנט הפחד, התופעה הזו מתרחשת גם בתנאי קור, ומעניקה לעורם של היונקים האלה בידוד טוב יותר מהסביבה על ידי יצירת שכבת אוויר בין השערות. גם השערות שעל העור שלנו סומרות כך כשאנחנו מפחדים או כשקר לנו, רק שלמרבה הצער, לרובנו אין מספיק שיער גוף כדי שזה יגרום לנו להיראות מאיימים או להגן עלינו מפני הקור.

פעם ידענו לייצר ויטמין C

אנו זקוקים לוויטמינים כדי לבנות חלבונים שמשמים את גופנו כדי לבנות סיבים ורקמות חיבור בגוף. ויטמין C הוא אחד הוויטמינים המשמעותיים שהגוף צריך, ואנחנו צורכים אותו דרך האוכל שלנו. לעומת זאת, בעלי חיים רבים, ובהם גם חלק מהקופים, מסוגלים לייצר ויטמין C בכוחות עצמם. אבל אצלנו היכולת הזאת התנוונה, ולכן עלינו לצרוך את הוויטמין במזון.

אף על פי כן, ההוראות לבניית אחד האנזימים המשתתפים בייצור הוויטמין קיימות בדנ"א שלנו, רק שהן פגומות. הגן הפגום שיש לנו לא מאפשר לנו לייצר ויטמין C בעצמנו, אבל עצם קיומו של הגן הזה מעיד על כך שפעם, בעבר האבולוציוני הלא רחוק שלנו, ידענו איך לייצר ויטמין C בכוחות עצמנו.

עוד ב-mako בריאות:
>> לא רק לג'ינג'ים: ממה עשויים הנמשים שלכם?
>> בוטוקס בסינית: הפתרונות הטבעיים שיעלימו את הקמטים
>> מתים מרעב? 6 ארוחות הבוקר שישביעו אתכם

הזזת אוזניים

קופי מקוק מסוגלים להזיז בקלות את אוזניהם, התנועה הזו מתאפשרת בזכות תנועת שריר האוזן (auricular muscle). לעומתם, מעט מאוד בני אדם יכולים להניע את אוזניהם, ודאי שלא כמו קופי המקוק, וזאת בשל הבדלים במבנה השריר ובחיבורו לאוזן. אבל, עצם העובדה שיש לנו שריר כזה מעידה על כך שהיתה לנו יכולת כזו והיא התנוונה. חוקרים בדקו את פעילות השריר בבני אדם בתגובה לקול ומצאו ששרירי האוזן מופעלים באופן לא רצוני בתגובה לקולות, גם אם אינם מניעים בפועל את האוזן, ממש כמו בבעלי חיים אחרים.

עפעף שלישי

כאשר חתולים ממצמצים, אפשר להבחין בקרום לבנבן המכסה את העין מתחת לעפעפיים. קרום זה נדיר יחסית ביונקים, אך נפוץ בזוחלים ובדגים, ונקרא plica semilunaris . הקרום מגן על גלגל העין, בעיקר במים, ובמינים מסוימים הוא גם משפר את הראייה מתחת למים או מונע עיוורון שלג )למשל בדובי קוטב(. בבני אדם נותרה מן הקרום הזה רק בליטה קטנה בזווית העין.

שריר זרוע לא פעיל

גם בזרועות יש לנו שריר שאינו ממלא את תפקידו האבולוציוני. זהו השריר Palmaris longus , הנעדר לחלוטין ב-10-15 אחוז מאוכלוסיית האדם. השריר קיים ביונקים רבים, אך מפותח במיוחד בבעלי חיים הנתמכים ברגליהם הקדמיות לתנועה, כגון הלמורים. בבני אדם שריר זה מפותח פחות, ולכן קיומו או היעדרו אינם משפיעים על עוצמת האחיזה.

יש עוד דוגמאות רבות לאיברים ולתהליכים בגוף האדם שהתנוונו או השתנו במהלך האבולוציה, וכל אלו מעידים על תהליך התאמה ארוך והדרגתי שעברנו, שאנחנו ממשיכים לעבור ושככל הנראה ימשיך לפעול גם בדורות הבאים.

* תהיו חלק מהמדע - אנחנו מזמינים אתכם לענות על סקר קצר בן 4 שאלות על המאמר.

>> טריפ מהעתיד: האם אקסטזי בדרך להפוך לתרופה במרשם?