סינטה על הגריל (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אז מה נסגר עם הפליאו הזה? | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

מכירים את דיאטת הפליאו? זו שמנסה לחקות את תזונת האדם הקדמון, אי אז בתקופה הפליאוליתית, מתוך מחשבה שהיא הבריאה והנכונה לנו ביותר? העקרונות המרכזיים של הדיאטה הזו הם צריכה גדולה יחסית של חלבונים ושומנים, בעיקר דרך בשר ומוצרי חלב שמנים, המעטה בצריכת פחמימות, וביניהן דגנים מלאים, והימנעות ממזונות מעובדים או מתועשים. אז מחקר חדש מאוניברסיטת ג'ורג'יה טוען עכשיו שייתכן שהפירוש המודרני שלנו לתזונה הפליאוליתית לא ממש תואם את התזונה האמיתית של בני האנוש דאז, או במילים אחרות - שכל דיאטה הפליאו היא בולשיט אחד גדול. בני האדם בתקופה הפליאוליתית, נטען במחקר, היו בכלל אוכלי כל.

יש לנו גם פייסבוק, וטעים בו!

על פי האנתרופולוג קן סיירס, אחד מבעלי המחקר, בכל האינפורמציה שנאספה בעשורים האחרונים על התזונה האנושית במהלך ההיסטוריה נמצאו מעט מאוד הוכחות לכך שבני האדם נהגו למיין את האוכל  לקבוצות מזון או נקטו בדיאטות מיוחדות למיניהן.

עוד באוכל טוב:

 

ממצאי המחקר מראים שבני האנוש היו פשוט אכלנים אופורטוניסטים, ולכן התזונה שלהם הייתה מגוונת בהרבה מהנהוג בדיאטת הפליאו המודרנית. באופן טבעי, בכל אזור הייתה נהוגה תזונה מעט שונה, בהתאם לאקלים ולאפשרויות הציד במקום. החיים באקלים קר מאוד, למשל, הובילו לצריכה כמעט בלעדית של בשר. באזורים אחרים וחמים יותר, לעומת זאת, התבססה התזונה האנושית על משאבים צמחיים - הנחה שאינה תקפה על פי הדיאטה הפליאוליתית של היום.

פרושוטו פרוס דק (צילום: dulezidar, Istock)
הרבה בשר והרבה שומן? יאללה, אנחנו בפנים | צילום: dulezidar, Istock

עוד מדבר המחקר על תוחלת החיים הקצרה משמעותית של האדם הקדמון יחסית לזו של ימינו. בחיים כל כך קצרים, נטען שם, כלל לא ניתן לדעת את השפעת התזונה על הבריאות לטווח הארוך. במילים אחרות, היום אנחנו פשוט חיים מספיק זמן בשביל לצפות בהשלכות של התזונה שאנחנו בוחרים על גופנו. בכלל, טוען סיירס, בתקופות הקדומות לא ייחסו חשיבות רבה לדיאטה מזונת - המטרה הייתה לצרוך מספיק קלוריות כדי לחיות ולהתרבות, ולא מעבר לזה. חטיפים מתועשים או מעובדים מן הסתם כלל לא היו אז אופציה.

דעאל שלו, מחבר הספר "הסוד הקדמוני" ופליאוליתיסט מושבע, לא מתרגש מהמחקר, אם לנקוט לשון המעטה. "כותרת המאמר, שטוענת שהפליאו זה בולשיט, היא פופליזם במקרה הטוב ועלבון לאינטליגנציה ולקוראים במקרה הרע", הוא אומר. "למעשה גם המאמר עצמו אינו טוען זאת. מה שהוא טוען - ואין בכך כל חידוש - הוא שתזונת האדם הקדמון על פי המידע שבידינו הייתה מגוונת ושונה בין אזורים וזמנים. להשתמש בזה כטיעון נגד פליאו זה דבר שיכול לעשות רק מי שאינו מבין מהי תזונת פליאו.

"הכותב טוען, ובצדק גמור, שתזונת האדם הקדמון אינה אחידה. בהחלט נכון. יש מקומות שבהם אכלו הרבה חלבון, ויש מקומות שבהם אכלו מעט מאוד. זה אחד המאפיינים המיוחדים למין האנושי, שגם אפשרו לנו לשגשג. התזונה הקדמונית הייתה אופורטיוניסטית והתבססה על 'מה שיש' כדי לא לרעוב וכדי להשיג מקסימום קלוריות. אין לי שום ויכוח עם העובדות. אבל התקשורת נוטה לייחס לתזונת הפליאו תפריט שבו כביכול ממליצים על תזונה של בשר בלבד. זוהי שטות. למעשה אנחנו ממליצים על שימור מגוון עצום של מזון - ירקות, פירות, שורשים, אגוזים, דגים וחיות אחרות. יותר מזה, אין שום המלצה לאכול 'הרבה' בשר אלא איש הישר בעיניו יעשה: אכלי הרבה בשר או אכלי מעט מאוד, בשני המקרים את יכולה להיות בריאה מאוד. השאלה העיקרית היא מה לא אוכלים. ולפי דיאטת הפליאו לא אוכלים את כל אותם המזונות שהאדם הקדמון לא אכל גם הוא: לא דגנים, לא סוכרים לא שמנים תעשייתיים - ולא מזון מעובד בכלל".
 
ההידרדרות הבריאותית של בני האדם נובעת מאכילה של מזונות מעובדים, מסביר שלו, וכך גם עולה מהמחקר החדש. למעשה, הממצאים הממשיים של המחקר דווקא מחזקים את התפיסה הפליאוליתית. "אני חושב שמה שכותב הד"ר הזה הוא אחלה חיזוק לתפישה של תזונה פליאוליתית", הוא אומר. "אכול מגוון, אכול אוכל אמיתי, ותהיה לי בריא. בשורה התחתונה אין כאן חדשות של ממש אלא רק רעש".
 
>> לכל חדשות האוכל