אנחנו יכולים לחסוך שמונה מיליארד שקלים בשנה כל שנה אם ארגונים גדולים יפסיקו לזרוק מזון. זהו הנתון הסופי שחושף ארגון לקט ישראל בדו"ח הלאומי השני לאובדן והצלת מזון בישראל, במסיבת עיתונאים בשיתוף BDO זיו האפט שהתקיימה במלון הרודס בהרצליה.
ארגון לקט ישראל הוקם בשנת 2003 על ידי ג'וזף גיטלר והוא הארגון היחיד בישראל שכל עיסוקו הצלת מזון למען הזקוקים לו. הארגון מוביל את תחום הצלת עודפי המזון במדינה, משמש מומחה בתחום, מציל עשרות אלפי טון של מזון מדי שנה ומעביר לאלו הזקוקים לו באמצעות עמותות "חברות לקט".
לשם ביצוע המשימה מקיים הארגון מגוון רחב של פעילויות להצלת מזון ממגוון מקורות: קטיף תוצרת טרייה בשדות של חקלאים, איסוף התוצרת החקלאית מהשדות ובתי האריזה, איסוף מזון מבושל ממקורות שונים ואיסוף מוצרי מזון עודפים מהתעשייה.
הדו"ח, המוצג זו השנה השנייה, מתמקד בתחום הארוחות המוסדיות (אובדן מזון במלונות, אולמות אירועים, בסיסי צה"ל, מפעלי תעשיה, בתי חולים ועוד), וכן בסקירת הצעדים הרבים שננקטו ברחבי העולם בשנה האחרונה לצמצום אובדן המזון. עוד חושף הדו"ח כי שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.4 מיליון טון, מגיע ל-19.5 מיליארד שקלים. כמחצית ממזון אבוד זה הוא בר הצלה, בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של 8 מיליארד שקלים.
מקור: לקט ישראל
"במדינות המערב פעלו רבות בשנה האחרונה בכדי לצמצם בזבוז מזון, ועל ממשלת ישראל ללכת בעקבות מדינות אלו", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, "בשנה האחרונה, מאז פרסום דו"ח אובדן והצלת מזון הראשון, הצליח לקט ישראל לקדם את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת: החוק עבר בקריאה טרומית וכעת הוא ממתין בוועדת עבודה, רווחה ובריאות. זהו צעד אחד בכיוון הנכון, אך בכדי לקדם את הנושא, יש לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, בדומה לזה שנקבע על ידי האו"ם ואומץ על ידי הממשל האמריקני".
לדבי כרוך הצלת מזון מאפשרת לצמצם את פער אי-הביטחון התזונתי תוך חסכון של כ 73%- מהעלויות למשק. "ישנה עדיפות כלכלית מובהקת לתמיכה בנזקקים באמצעות מזון מוצל ולא בכסף, בשל המאפיינים הייחודיים של הפיכת פסולת למזון. בעלות של 810 מיליון שקלים לשנה, ניתן להציל מזון בשווי של 3 מיליארד שקלים ובכך לפתור במלואה את בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל", הוא אומר.
הדו"ח מציג של הארגון, לראשונה מודל מפורט לאומדן אובדן המזון בצריכה המוסדית. במקומות בהם סעדו בשנה החולפת 1.8 מיליון איש ומספר רב של סועדים אשר מרוכזים במקומות גדולים (להבדיל מן הצריכה הפרטית), כדאיות הצלת המזון גבוהה ביותר, פוטנציאל כמויות המזון גדול והאיסוף והעברתו לאלו הזקוקים להם - פשוט יותר.
"קיומם של עודפי מזון במטבחים המוסדיים הוא בלתי נמנע, בשל הצורך באספקת מזון מגוון בתנאי חוסר ודאות", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO זיו האפט, "השלכת המזון העודף הינה איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית. הניתוח שלנו מראה על כדאיות גבוהה להצלת עודפי המזון ממטבחי בסיסי צה"ל, בתי המלון ואולמות האירועים והעברתו לנזקקים. כל שקל המושקע בהצלת מזון, משיג תמורה כלכלית ישירה בגובה של פי 3.6".
"בנוסף, אם נביא בחשבון את ההשפעות החיצוניות - הסביבתיות והחברתיות - התמורה למשק גבוהה עוד יותר ומגיעה לפי7.2 . מבחינה סביבתית, הצלת מזון הינה נוסחה מנצחת, המאפשרת ייצור מזון ללא שימוש מהותי במשאבי טבע, ללא זיהום קרקעות, ללא מים, דשנים וכימיקלים", מוסיף הרצוג.