כסף לא יכול לקנות אושר. נדיר למצוא מישהו שיערער על הקביעה הזו. היא, באופן אירוני משהו, נשמעת לרוב מפיהם של אנשים שיש להם הרבה ממנו. "ניסיתי פעם לגרום לכך שיהיה לי אכפת מכסף", אמרה צ'לסי קלינטון, הבית של הילארי וביל, "אבל פשוט לא הצלחתי". אבל לא משנה כמה נאמץ את האמרה הזו לחיקנו, יש מחקרים שמוכיחים אחרת.
אחרי מערכות יחסים רומנטיות וקהילתיות, הקשר שבין גובה ההכנסה לאושר הוא הישיר והחזק ביותר. מחקר חדש שנערך על ידי הפסיכולוגיות מייקה לוהמן מאוניברסיטת קלן ולואיז הוקלי מאוניברסיטת שיקגו, מראה עד כמה הקשר הפסיכולוגי הזה כמעט בלתי ניתן להתרה: כסף הוא לא רק המגן מפני העוני והדלות, והאמצעי שבו אנחנו מכניסים אוכל לפינו ומחממים את ביתנו בחורף, הוא מספק לנו את רוב הצרכים הפסיכולוגים שאנו זקוקים להם. ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך הסיכוי נמוך יותר לחוות בדידות.
עוד ב-mako כסף:
- מהפכת הקופיקס של מכוני הכושר
- כך תקררו את הבית בלי לצרוך המון חשמל
- מה תגידו לפקיד הבנק שמנסה למרוח אתכם?
לא מדובר בחוק טבע, אבל כן במחקר רחב היקף שהצליח, בניכוי יוצאי דופן, לבודד את המסר העולה ממנו – כסף הוא בוסטר רציני לקראת אושר. הוא לא מבטיח שביעות רצון מהחיים, אבל זה קצת כמו לקנות מכונית עם כל אמצעי הבטיחות. היא לא מבטיחה שלא תעשו תאונות, אבל היא תגן עליכם הרבה יותר טוב מכל מכונית אחרת. אז למה אנחנו עדיין מתפארים בחוסר התשוקה שלנו למזומנים?
תחשבו חיובי
פסיכולוגיה חיובית – ה"מדע" של האושר והדרכים להשיג אותו, היא דיסציפלינה אקדמית חדשה יחסית, בת פחות מ-20 שנה, ואחת המשפיעות על עולם הפסיכולוגיה של ארה"ב. פרופסורים מלומדים שמעמיקים בתיאוריות כאלו ואחרות מייעצים כיום כמעט לכולם, מגוגל ופייסבוק דרך ממשלת בריטניה. בין לבין התפתחה גם תעשייה רחבה של קואוצ'ינג, ייעוץ והשמה של פסיכולוגיה חיובית.
הבסיס הרעיוני של תחום הידע הזה הוא שנסיבות חיינו החיצוניות, ביניהם גם הכלכליות, אינן חייבות להשפיע בהכרח על מידת האושר שלנו. במקום, מה שבאמת משפיע הוא הגישה שלנו. עם טכניקות פסיכולוגיות נכונות ותחת הדרכה מקצועית אנחנו יכולים לצלוח בערך כל מכשול שנקרה בדרכנו.
באמצעות שימוש במחקרים שלעתים נראים טובים מכדי להיות אמיתיים כעדות לכך, פסיכולוגים חיוביים חוזרים שוב ושוב על הטענה שלכסף השפעה מינימלית על האושר שלנו. "לעלייה בהכנסות ובכמות העושר השפעה זניחה על רמת האושר שלנו", טוען פרופסור מרטין סליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה בספרו "אושר אותנטי".
פסיכולוג מהארווארד בשם דניאל גילברט דן בנושא בשיחת הטד הפופולארית שלו "המדע המפתיע של האושר", שנכון להיום נצפה 12 מיליון פעמים. הוא ציטט כעדות מה שאפשר לכנות "תאונת רכבת" מתודולוגית שהופיעה במחקר משנות ה-70, לפיו, לאורך זמן, קבוצה של זוכי לוטו לא היו מאושרים יותר מקבוצה של אנשים שנקטעו להם הגפיים. (מאוחר יותר הודה גילברט שבפועל זו הייתה מסקנה לא מדויקת).
להתעקשות הזו של הפסיכולוגים החיוביים על הרעיון לפיו נסיבות חיינו משנות מעט מאוד, והתמקדות על המאמץ הפסיכולוגי האישי יש אפוא איזה ניחוח פוליטי מסוים. אפשר לקרוא לזה נאו-ליברליזם של הרגשות. הדרך העקומה הזו אולי לא מפתיעה כשמבינים את ההיסטוריה של הפסיכולוגיה החיובית הגורמים הכלכליים העיקריים לאורך שנותיה.
מכונת הכסף
חלק גדול ממחקרי הפסיכולוגיה החיובית מומן על ידי ארגון בשם "קרן טמפלון", שהעביר מיליונים למרכזי מחקר באוניברסיטות בארה"ב לאורך השנים. על אף שהקרן לכאורה א-פוליטית, מייסדה והדירקטור הבכיר שבה, היה סיר ג'ון טמפלטון ג'וניור, שכיהן בתפקיד עד מותו בשנה האחרונה. טמפלטון ג'וניור הוא אחד התורמים המפוארים של הימין הרפובליקאי האמריקאי, והוא תרם מיליוני דולרים למטרות חוץ ממשלתיות שלו.
מהיווסדה, הקרן ניסתה להגדיר את הטווח הרוחני והאינטלקטואלי שבאחריות הפסיכולוגיה החיובית על ידי מימון נרחב של מחקרים שמדגימים כיצד אושר מושג בכלים אינדיבידואליים, באמצעות אופטימיות, הוקרת תודה וכלל התעלמות מכל קונטקסט חברתי.
הגישה לפיה כסף לא ממש חשוב אומצה בחום על ידי אמריקה התאגידית, שביניהם נמצאים הלקוחות המצוינים ביותר של הפסיכולוגיה החיובית, שששו להחליף את הדרישות בהעלאות שכר ב"אימון תודעתי".
אבל זה סיפור מסוכן. כסף חשוב מאוד, ולרובנו יש הרבה פחות ממה שאמור להיות לנו. עבור רוב העובדים, ההכנסה החודשית עלתה בקושי או כלל לא עלתה בשנים האחרונות, ובסביבות רבע מהאמריקאים מרוויחים שכר שמוגדר כ"שכר עוני". כמעט חצי מהאמריקאים לא יוכלו להתמודד כראוי עם חוב פתאומי של 400 דולר. כסף הוא לא דבר אזוטרי שאולי ישפיע על האושר שלנו ואולי לא, הוא ממש הלב של הסיפור. ובמקום להיות מובכים מלהודות בזה, אנחנו צריכים לצעוק את זה מהגגות.
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il