"לא הייתי צריכה לבלות בחברת נשות תקשורת כדי להבין את הדמות שלי טוב יותר. אני חושבת שבחיי כשחקנית יש ממילא הרבה אלמנטים זהים לחיים של העיתונאית שאני מגלמת. שחקנים ועיתונאים הם, בהרבה מקרים, אנשים בעלי תכונות אופי בסיסיות דומות", אומרת שירה פרבר על תפקידה במחזה "שאלה של אמונה" העולה הערב בתיאטרון גבעתיים. המחזה, שכתבה טלי יונתן וביים רון ישועה, הוא גם הראשון של פרבר מזה כמה שנים בתיאטרון רפרטוארי, מה שלא מעיד חלילה על ישיבה בחוסר מעש.
"אני עובדת כל הזמן, ומי ייתן והמצב הזה ימשך עוד הרבה שנים", היא אומרת, "הופעתי בתיאטרון הסמטה, בפסטיבל עכו, הייתי מעורבת בתחום ההפקה והכתיבה ואני מתחילה עכשיו לעבוד גם עם האנסמבל של רנה ירושלמי ונראה לאן החיבור הזה יוביל. החלום העיקרי שלי הוא, כמובן, להיות בכל ערב על הבמה. אין לי בעיה להמשיך ללכת לאודישנים, וגם ל'שאלה של אמונה' נבחנתי למרות שכבר ביום שלמחרת הודיעו לי שהתפקיד שלי".
"שאלה של אמונה" ממשיך את הטרנד המתפשט של תיעוד דרמטי את עולמה הפנימי של התקשורת המקומית. אם בסדרה "חשופים" מגלמים יעל בר זהר וגיא לואל זוג נשוי המגיש מדי ערב את מהדורת החדשות, ובמחזה "ברנז'ה" החוזר בקיץ לבמת תיאטרון בית לסין מגלמת הדס קלדרון עיתונאית המקריבה את חייה האישיים לטובת הסקופ הפוטנציאלי הבא, כאן מגלמת שירה פרבר את איילה, כתבת בכירה בערוץ 2 המגיעה לביתו של אהובה לשעבר מיקי (מרק מייסון), גם הוא עיתונאי, אחרי 15 שנות נתק.
עמוס, אחיו של מיקי ובכיר במערכת הביטחון, שם קץ לחייו בנסיבות מסתוריות וכעת נותרת השאלה מה מניע את איילה להיפגש שוב עם אהובה לשעבר. האם זהו רצון כנה לנחם אבלים, אינטרס מקצועי קר לנסות ולסחוט ידיעה בלעדית, או שאולי יש מניע נוסף ומורכב בהרבה? במהלך המפגש משתלב סיפור היכרותם ואהבתם של איילה ומיקי הצעירים (גל הויברגר ודניאל קולבן), בסיומו יתגלו המניעים השונים לחלוטין ממה שנדמה היה.
כמי שחוותה בחייה האישיים כמה מפגשים קשים עם התקשורת (הפרידה לפני כחמש שנים מהשחקן ליאור אשכנזי לוותה במסכת השמצות הדדיות שזכתה לסיקור נרחב במדורי הרכילות, ט.פ), יש מבחינתך אלמנט "סגירת חשבונות" במחזה?
"ממש לא חשבתי על זה ככה. האמת היא שאהבתי את המחזה מקריאה ראשונה בגלל העובדה שהוא מוביל את הקהל למקום מסוים ואז חושף אמת שונה לגמרי. נכון, בהתחלה נדמה שהעניין הוא ניסיונה של איילה להשיג סיפור בלעדי, אבל בסופו של דבר מגלים שזה לא באמת מחזה על עולם התקשורת אלא, כמה שזה נשמע בנאלי, סיפור אהבה.
איך נולד הרעיון להציג את סיפוריהם של שני הזוגות, מיקי ואיילה הצעירים והמבוגרים, על הבמה בו זמנית וללא קשר ישיר בין ארבעת השחקנים?
"זה נראה מרתק בהרבה מלהציג סצנות נפרדות ולדלג קדימה ואחורה בזמן. אבל מי שיביט בתשומת לב יגלה שיש סוג של קשר עין ומחוות קטנות של אינטראקציה בין הזוגות. כאילו אני ומרק מגיבים לזיכרונות המתעוררים בנו מהסצנות שגל ודניאל מציגים מול עינינו".
לקראת סיום המחזה נחשפות הנסיבות הקשות בהן נותק הקשר בין איילה ומיקי. למה היא שמרה על קשר עם מקורבים אליו ולא נעלמה מחייו אחרי שגרם לה טראומה כזו?
"כי ללב אין לפעמים הגיון. הם באים מאותו עולם, המושך את שניהם באותה מידה שהוא פוגע בהם. כי היא לא באמת מסוגלת לנתק לגמרי עד סיום המחזה, שהוא בעצם ההתחלה החדשה שלה. היא זו האומרת את המילה האחרונה בקשר ביניהם".
זו תכונה המאפיינת אותך גם בחייך הפרטיים, הצורך לומר את המילה האחרונה?
"כן, לצערי. אני עובדת על זה, אבל לא השתחררתי לגמרי".
איילה הופכת לאישה מאושרת יותר?
"אני מאמינה שאושר הוא תכונה מולדת. אם אתה נולד מאושר, לא משנה לאן החיים יובילו אותך תמצא דרך לשמר את זה. אם נולדת לא מאושר, אולי תשיג כל מה שאי פעם רצית ועדיין לא תהיה מסופק. אז לא, איילה לא מאושרת ולא ברור גם לי אם תהפוך לכזו אי פעם".
"שאלה של אמונה" יועלה ב-31 במרס בתשע בערב באולם תיאטרון גבעתיים.