איי דונט לייק איט!

לאחרונה, נראה לפרקים שהעולם הווירטואלי כולו מתנקז לאתר אחד - הפייסבוק שלי ושלך. קבלו את חזון web 2.0 מתגשם בגדול, בדמותו של כפתור הלייק. האמנם?

בראשית כל החבר'ה באו והיה נחמד פה

לפני כמה שנים, מארק צוקרברג, חננה יהודי אמריקני, החליט לייסד רשת חברתית שתעזור לו לשמור על קשר עם החברים שלו, שממש כמוהו היו בטטות כורסא שבמקום להעביר את שנות חייהם השמחות ביותר עם החבר'ה במסיבות קולג' מטורפות העדיפו להיתקע מול המחשב, או מקסימום לשרוף קלוריות תוך כדי משחק ב-Wii.

הרשת החברתית החדשה תפסה תאוצה במהירות ואני מודה שהייתי מראשוני המשתמשים שלה בארץ הקודש.

אחרי ההתלהבות הראשונית והאפשרות לחדש קשר עם החברה שלך מכיתה ד' וההוא שנהג להפליץ באוהל בטירונות, עד מהרה רובנו הפנמנו שלמרות שהצטיידנו בעוד מאות חברים חדשים-ישנים, מרביתם נשארים חברים רק ברשת והאמת, כשחושבים על זה לעומק, אין שום בעיה עם זה - הרי זה נחמד להתעדכן ולהציץ בחיים של האנשים שאתה מכיר בלי המחויבות להיות באמת מעורב בחיים שלהם; ככה אנחנו חוסכים את הצורך לנהל עימם שיחות נפש כשהם בדיכאון, או להביא להם מתנות כשהם עוברים לבית חדש.

עד מהרה זה גם התחיל קצת להעיק. יש חברים שחשו בצורך עז לחלוק עם כל שלל חבריהם לפייסבוק עובדות קיומיות במחוזות "רציתי ללבוש את החולצה הכחולה היום והיא יצאה מהכביסה עם ריח לא טוב, אז לבשתי את הירוקה", או כל מני בעלי סמארטפונים שמרגישים צורך לדווח מהשטח בזמן אמת - "עכשיו הגיע ההמבורגר שהזמנתי, קצת שרוף, אבל בלעתי אותו, אני במאנצ'יז".

המפנה: משתמשים בפרטים שלנו כדי לעשות עלינו כסף

בהמשך הסתבר, באופן מפתיע, שחלק לא מבוטל מהחברים שלך הם בשעות הפנאי גם יח"צני מסיבות, מוזיקאים שמחפשים קהל, אמנים מיוסרים שעושים תערוכה או כאלה שבדיוק ייסדו איזה עסק קטן. הכרותך עם כל אלה נוצלה במטרה לגרום לך להיחשף ליהא מה שיהא הדבר שהם מפרסמים. גם זה היה נסבל פחות או יותר ומתאים למהות רשת חברתית של חברים, או לפחות של מכרים.

בהמשך, נתונים אישים כמו הגיל, אזור מגורים וסטטוס הפכו לכלי לפילוח מודעות תואמות. שינית את הסטטוס למאורסת? קבלי מודעות על שמלות כלה וטבעות. אתה רווק בשנות השלושים לחייך? אתה בטוח רוצה גוף חלק במקומות הנכונים, ובד בבד חושש מהמפרצים הגדלים על הראש.

ככל שפייסבוק התחזק, עוד ועוד גופים מסחריים, בעידודם של אנשי שיווק שראו הזדמנות לקופה מהירה, החליטו לקפוץ על העגלה ולנסות להגיע לחשיפה וויראלית רחבה ביותר בעלות זעומה. האתר, שבסיסו הוא רשת חברתית לקשר בלתי אמצעי בין אנשים פרטיים, התחיל לטמון בחובו יותר ויותר תכנים מסחריים וקבוצות שנוצרו על ידי חברות קטנות וגדולות, ואף קונגלומרטים בינלאומיים.

כפתור הלייק מגיע: כבר שכחנו מה זה לאהוב

בפברואר 2009 פייסבוק הציג לעולם תוספת קטנה ולכאורה לא מזיקה - כפתור ה"לייק". במקום להתאמץ ולחשוב על משפטים מתחכמים או תגובות רבות השראה, מספיק רק להקליק על הכפתור, דרך נפלאה לסיפוק מידי. בתחילה, יועד (או כך לפחות חשבנו בתמימותנו) הכפתור לחיבוב תכנים אישיים שהעלו החבר'ה, אבל לא חלף יותר מדי זמן ודריסת הרגל של הכרישים הגדולים הגיעה גם לכאן וחיינו, כפי שאנו מכירים אותם, השתנו ללא דרך חזרה.

כפתור הלייק הפך לתוספת החמה שכל אתר שמכבד את עצמו דאג להתקין. קראת באתר חדשות עדכון חם מהשטח על אב שרצח את שלושת ילדיו? הזדעזעת? יופי! רק אל תשכח לידע את חבריך ולסמן לייק. רוצה קופון הנחה לגלידה? הקלק על לייק ובתמורה להנחה של מספר שקלים כל חבריך יזכו בלינק מהיר לעמוד היצרנית בדף הפרטי שלהם בפייסבוק.

אם זה לא הספיק לפני מספר חודשים עמודי "fan" הפכו לעמודי "לייק" והגבולות בין תוכן אישי-חברתי לתוכן מסחרי למהדרין הטשטשו עוד יותר. עמודי הפייסבוק שלנו הפכו לבמה לעדכונים על מבצעים ומוצרים חדשים שהחליפו את העדכונים מהחבר'ה.

זוכרים למה הצטרפתם לפייסבוק? בטח לא בשביל מה שקורה שם היום

החבר'ה הוותיקים בינינו ודאי זוכרים את אתר חבר'ה הישראלי, שהציע לקשר בין חברים נשכחים והקדים בכמעט עשור את פייסבוק. האתר, שזכה בשלב מסוים להצלחה מקומית גדולה, התרסק. בין הסיבות אפשר למנות את החדשנות שאולי הקדימה את זמנה, בעיות ממשק ובעיקר תכנים שיווקיים אגרסיביים שהשתלטו על האתר ועל גולשיו.

אז נכון שהזמנים השתנו, הקשר לפייסבוק הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו וקשה לדמיין שיום אחד הוא פשוט ייעלם, אבל נסו להזכר לשם מה הצטרפתם לרשת החברתית ובאותה נשימה לחשוב מה קורה שם היום כדי להבין כמה גדול המרחק.

על פי החזון של נביאי הרשת, את סדר היום הציבורי יקבעו בעתיד בלוגרים עצמאיים והגולשים בעצמם ולא גופי התקשורת הגדולים. אבל אם נודה באמת, אנחנו לא קובעים כלום; אנחנו רק כלי משחק קטנים, שבתמורה להנחה של שקל ותשעים משרתים ומשתתפים בעוד מהלכים מתוכננים של טייקונים גדולים. אני מצטער, אני לא קונה את זה ואני לגמרי dislike it.

אגב, אם אהבתם את הכתבה, עשו טובה ותעשו לייק.

>> מתי זה בסדר להיפטר מחברים בפייסבוק? ארבעה כללי בסיס
>> לכל הכתבות במדור "אני והפייסבוק"