פרגוסון המאמן ב-2011, אבל אז הגיע גוארדיולה
למרות פער גילאים של 30 שנה, ו-10 דקות בהן הסקוטי עצר מכונת פפ, הקטאלוני הוכיח שהשנה הוא היה גדול יותר מהסקוטי. פרוייקט סיכום השנה של ONE
זה קרה ב-28 במאי 2011 באצטדיון וומבלי, 19:40 שעון אנגליה. שחקני ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד יצאו מחדרי ההלבשה וצעדו לכיוון המגרש כדי לשחק בגמר ליגת האלופות ולהכריע מי הקבוצה הטובה באירופה. בעוד אוהדי ברצלונה הניפו את השלט "אנחנו אוהבים כדורגל", אוהדי מנצ'סטר יונייטד הניפו את "הרוח של 68", זכר לזכייה הראשונה בגביע האלופות, ממש באותו אצטדיון מיתולוגי.
מהצד האחד ניצב לו מאמן ברצלונה, פפ גוארדיולה, שזה עתה זכה באליפות השלישית שלו ברציפות בשלוש שנים בבירת קטאלוניה. מהצד השני עמד בגאון מאמן מנצ'סטר יונייטד, אלכס פרגוסון, שזה עתה זכה באליפות ה-12 שלו עם השדים האדומים וה-19 שלהם בסך הכל, תוך שהוא חולף על פני ליברפול במניין הזכיות ובראש טבלת האליפויות.
עשר הדקות הראשונות היו שייכות ליונייטד. אלכס פרגוסון הצליח ללחוץ על מובילי הכדור העיקריים, צ'אבי הרננדס ואנדרס אינייסטה, בעזרת הנמרצות של ג'י-סונג פארק, מייקל קאריק ואנטוניו ולנסיה. כדור ארוך של השוער אדווין ואן דר סאר כמעט הגיע לוויין רוני ואילץ את שוער ברצלונה, ויקטור ואלדס, לצאת עד קצה הרחבה ולהדוף לחוץ.
פרגוסון, עם כל הנסיון שלו, הצליח לשבש את תוכנית המשחק של קבוצת החלומות של גוארדיולה. אלא שזה הספיק רק לפחות מחצי שעה ובדקה ה-27 צ'אבי מצא בכדור גאוני את פדרו רודריגס שלא התבלבל והכניע את ואן דר סאר.
גוארדיולה קפץ על הקווים, אך בחלוף שבע דקות יונייטד הצליחה להשוות, כמעט משום מקום. דאבל פס בין גיגס לרוני השאיר את חלוץ נבחרת אנגליה במצב טוב לבעיטה והכדור הלך ישר אל החיבורים של ואלדס. פרגי, שכבר ראה הרבה בקריירה שלו, חייך מאושר כמו ילד בן 5 שנתנו לו סוכרייה טעימה במיוחד.
למרות פער הגילאים הניכר ביניהם של כמעט 30 שנה, הגמר בוומבלי הוכיח שלפרגוסון יש קבוצה טובה, אבל לגוארדיולה יש קבוצה טובה יותר. המאמן האלגנטי מקטאלוניה ניצח פעמיים בתוך שלוש שנים את השועל הסקוטי הוותיק.
לאלו שמכתירים את ברצלונה כקבוצה הגדולה בכל הזמנים יש טיעונים חזקים. קבוצה המורכבת מכל כך הרבה שחקני בית ומציגה כדורגל שוטף והישגי ראויה להיחשב בין הגדולות ביותר. שישה שחקנים מתוך ה-11 הפותחים שהעלה גוארדיולה בגמר (ואלדס, פיקה, בוסקטס, צ'אבי, אינייסטה ופדרו) הם שחקני בית ואם מכלילים את מסי שגדל בקבוצה מגיל צעיר מגיעים לשבעה. נתונים מדהימים לכל הדעות.
לאלכס פרגוסון היתה בשנות התשעים קבוצה שהורכבה מלא מעט שחקני בית (ראיין גיגס, דייויד בקהאם, פול סקולס, גארי נוויל, פיל נוויל וניקי באט), אך מאז לאלופת אנגליה קשה להעלות כשרונות צעירים מהאקדמיה.
גם הקבוצות הקטנות ביותר רוצות ללמוד מהאקדמיה של ברצלונה, לה מאסיה, שם מהגיל הצעיר ביותר השחקנים לומדים לשחק בשיטה של הקבוצה הבוגרת. השחקנים המצטיינים עולים בהיררכיה של הקבוצות, הטובים ביותר מגיעים לברצלונה ב' המשחקת בליגת המשנה ורק הכוכבים הגדולים זוכים ללבוש את מדי הקבוצה הבוגרת.
אמנם גוארדיולה חותם בכל פעם על חוזה לעונה אחת בלבד, אך כולם מסכימים כי הוא האיש הנכון להוביל את ברצלונה גם בשנים הבאות עם אותה שיטה ועם פס הייצור של השחקנים המקומיים. העונה ברצלונה תנסה להשיג את מה שאף קבוצה לא הצליחה כבר יותר מ-20 שנה: לזכות פעמיים ברציפות בליגת האלופות. אולי אז היא תוכתר רשמית כגדולה ביותר? כל התשובות במאי 2012 במינכן.
מיהו איש השנה שלכם? כנסו, דרגו וזכו בפרסים
כתבות קודמות בסדרה:
ריאל חלמה על 2011, ברצלונה הפכה אותה לסיוט







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















