sportFive701807 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

טכנולוגיה היא דבר נפלא. ניתוחים מצילי חיים, מדפסות תלת מימדיות וטלפונים חכמים שהופכים את החיים שלנו להרבה יותר פשוטים. אין ספק שהאנושות השתנתה לחלוטין בעשרות השנים האחרונות. אבל האם דווקא המשחק העתיק והפופולרי ביותר בעולם זקוק לקידמה? לפי דעתי לא. התערבותן של מצלמות בהחלטות השיפוט במשחקי הכדורגל יכולות להרוס את הענף.

שערוריית השיפוט בין ריאל מדריד לבאיירן מינכן עוררה שוב את הדיון המתבקש על עזרה לשופט. למרות הכרטיס האדום המוזר לארתורו וידאל ושער הנבדל של כריסטיאנו רונאלדו, האמונה שלי לא השתנתה: הכדורגל לא צריך להשתנות, הסיבות לפניכם.

לאחרונה, במשחק הידידות בין צרפת לספרד נעשה שימוש ב'שופט מוניטור', כזה שיושב מול מסכי טלויזיה ועוזר לשופט הראשי במקרה של החלטה גבולית. במחשבה ראשונה, ניתן להסיק שמדובר בצעד מבורך, הרי כולנו היינו רוצים לדעת שנעשה צדק על המגרש ושהקבוצה הראויה אכן תנצח. אבל בכדורגל כפי שאתם בוודאי יודעים אין צדק, וככה אנחנו אוהבים את המשחק.

בפתיחת המחצית השנייה, אנטואן גריזמן קבע 0:1 לזכות נבחרת הטריקולור ורץ לחגוג יחד עם השחקנים והקהל את היתרון. אלא שכעבור כדקה ואחרי ששופט המוניטור העיר את תשומת ליבו, פליקס צווייר, שופט המשחק, נאלץ לבטל את השער בשל עמדת נבדל של החלוץ הצרפתי. מספר דקות חלפו, ובצד השני ג'רארד דאולופאו התחזה ברחבה וסחט פנדל. הפעם, השופט הגרמני קיבל את ההחלטה השגויה על דעת עצמו והספרדים ניצלו את בעיטת העונשין כדי לעלות על לוח התוצאות. נגמר? ממש לא, הרי בכדורגל יש עשרות של החלטות גבוליות בכל משחק.

הפעם, דאולופאו כבש בסיום התקפת מעבר נפלאה של ה'לה רוחה', אלא שהפעם השופט פסל את השער בשל טענת נבדל. אך שוב, כמעט דקה חלפה ושופט המוניטור שלח אות נוסף לשופט הראשי, שאישר את השער. מבולבלים? גם דאולפאו שכבר חזר למחצית המגרש ו"נאלץ" לרוץ לדגל הקרן כדי לחגוג באיחור גדול את שערו הראשון בנבחרת. לא בדיוק הדרך הספונטנית ביותר לציין גול בכורה בסגל הבוגר.

שלא כמו טכנולוגיית קו השער, שמוכיחה חד משמעית האם הכדור עבר או לא בזמן אמת, הכנסת שופט המוניטור תפגע בשטף המשחק ו-50 הדקות שמשוחקות היום מתוך 90, יפחתו דרמטית. מעבר לכך, מתי השופט ישתמש בעוזרו? האם החלטה על שער שאושר או שלא יותר חשובה מפנדל גבולי, נבדל שגוי, כרטיס צהוב או אדום, ועוד עשרות החלטות אחרות שיכולות לקבוע את תוצאת הסיום? אם המשחק ייעצר יותר מדי הכדורגל יהפוך לרובוטי, איטי ושבלוני. "הדבר הגרוע ביותר הוא שצריך להמתין. חגגתי שער שלא נחשב", סיפר גריזמן, "דאולופאו נאלץ לחכות כדי לחגוג את הכיבוש שלו. זה חבל, כי אנחנו מאבדים קצת מהכדורגל".

לפני כחודש וחצי הושלם "המהפך הגדול בתולדות הענף", כאשר ברצלונה הביסה 1:6 את פ.ס.ז' ועלתה על חשבונה לרבע גמר ליגת האלופות למרות פיגור 4:0 שסחבה מצרפת. קולות רבים האשימו את השופט, דניז אייטקין, בתרומתו המכרעת לקאמבק, אבל האם הטכנולוגיה הייתה תורמת במניעת המחלוקות? התשובה שלילית.

גם אחרי מאות הילוכים חוזרים דעותיהם של הצופים, הפרשנים, השופטים ושאר חובבי הכדורגל חלוקות. עד כתיבת שורות אלה וכנראה גם בעוד 20 שנה, חלק יגידו שניימאר ולואיס סוארס הוכשלו ברחבה וחלק שלא. כדורגל הוא לא שחור ולבן - יש המון תחומים אפורים. גם הפנדל בו זכתה הפועל ב"ש מול מכבי ת"א נכנס לאותה קטגוריה - לפעמים אין קביעה חד משמעית. אם אין הסכמה ברורה על חוקי המשחק, גם המוניטור לא יפתור את הבעיה, וזה יותר מבסדר מבחינתי.

אין אוהד או מועדון שלא סבל מהחלטת שיפוט שגויה. חילוקי הדעות וההקנטות בין תלמידים במסדרונות בית הספר, או סתם שיחה ידידותית עם בעל החנות מתחת לבית, הן מהות המשחק. האמוציות שהכדורגל מייצר בנו גורמות לענף להיות הכי מרתק בעולם, אם בשכונה עם החברים או בגמר גביע העולם. הטכנולוגיה, זו שגרמה לילדים ברחבי העולם לשבת מול מסכי המחשב במקום לצאת ולשחק, זו שהביאה לעולם אפליקציות בגללן אנשים הולכים ברחוב כמו זומבים וזו שבגינה גברים כבר לא מתחילים עם נשים ולהיפך, תהרוס את המשחק.

ומה יקרה במגרש שלא מרושת במספר רב של מצלמות? מי קבע שהחלטה בין הפועל רעננה לבני יהודה פחות חשובה מאחת במשחק העונה? כדורגל הוא לא טניס, פוטבול או כדורסל. בענפים שבכל מקרה נעצרים ללא הפסקה, יותר קל להכניס את השימוש במצלמות. בכדורגל אין מהלך שדומה לקודמו, יש הרבה החלטות גבוליות, וכאלה שנעלמו מעיני השופט והפכו לחלק מההיסטוריה. גם הצעירים שבאוהדים מכירים את "יד האלוהים" של דייגו מראדונה על הבמה הגדולה ביותר, כולם זוכרים את גילי לנדאו הערמומי גונב את הדרבי ואת פרנק למפארד ואנגליה נשדדים מול גרמניה במונדיאל.

כמו ששוער טועה או חלוץ שמחמיץ, גם השופט האנושי יכול לבצע טעויות מדי פעם. כמובן שהמטרה היא להפחית את הכמות, אך לשם כך יש קוונים ושופטי רחבה. בכדורגל יש הרבה מעבר ל-22 שחקנים שרצים אחרי הכדור. הספורט שמשוחק בכפר נידח בנפאל או בפאבלות בברזיל, לא יכול להיות שונה מזה שמצולם עבור מאות מיליונים ברחבי העולם. הטכנולוגיה תהפוך את הכדורגל השכונתי, השמח והאהוב, למשחק קר, נטול ויכוחים ומשעמם. וזה מבלי לדבר על תכניות הטלוויזיה, אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות, בהן רק מחכים להחלטה מעוררת מחלוקת.

אז נכון שחוקי המשחק השתנו. הכנסת נבדל פסיבי או האיסור על השוער לתפוס כדור שהוחזר אליו, ללא ספק תרמו לקצב לגבור. אבל האם באמת הכרחי להוציא כרטיס צהוב לשחקן שמוריד את החולצה או מתפלל עם כיפה לראשו אחרי כיבוש שער? הרי אפילו הסלאלום המדהים של ראיין גיגס מול ארסנל היה נשכח אם לא ריצת האמוק ותלתלי החזה המפוארים. אלו הרגעים שחקוקים בזכרונם של חובבי הכדורגל ברחבי העולם, ולא שופט שיושב בחדר מרוחק ומקבל החלטות קרות.