הונג קונג לא מאמינה בדמעות
הם תלמידי תיכון וסטודנטים. המנהיג שלהם הוא ילד בן 17. ביום הראשון ריססו אותם בגז מדמיע, למחרת הם הופיעו עם מטריות. סגרו להם את האינטרנט, אז הם עברו לאפליקציית מסרים שיודעת לחבר בין משתמשים גם כשאין אות סלולרי או Wi-Fi. מפגיני הדמוקרטיה של הונג קונג יוצאים למלחמה
מרבית הצעירים שמפגינים היום ברחובות הונג קונג בקושי נולדו כאשר האי הייחודי הזה עבר מידי המושל הבריטי לידי הרפובליקה העממית של סין בטקס מרשים ב-1997. הבריטים חרקו שיניים, אבל הבריטים מכבדים הסכמים. הם נפרדו מהפלא ששמו הונג קונג – הסנונית הראשונה שבישרה שהשילוב של קפיטליזם עם אסיה הוא קילר אפליקיישן.
לפני דרום קוריאה, לפני סינגפור ואפילו לפני יפן. אלה היו ימים של עולם גדול יותר ורחוק יותר, הנחיתה בנמל התעופה הידוע לשמצה של העיר האקזוטית הביאה אותך בבת אחת אל הכלאה מרהיבה של ניו יורק עם המזרח. הונג קונג פרושה למרגלות הר. המטוס צריך היה לאבד גובה במהירות, לטוס קילומטרים ספורים ממש כנוגע בגגות הבתים ואז לבצע פניה חדה ולנחות על מסלול שנמתח לתוך הים. כמעט ולא נשמתי בפעם הראשונה. הוא הוגדר במשך שנים כשדה התעופה המסוכן בעולם עד שב-1988 נפתח נמל התעופה החדש באי סמוך. הייתה הקלה לחזור לשם למרות שזהו אחד מנמלי התעופה העמוסים ביותר. הונג קונג היא עדיין צומת מרכזית במזרח.
יותר משהונג קונג הייתה גאווה לבריטים, היא הייתה אצבע בעין לסין הקומוניסטית. בועה קפיטליסטית זוהרת וחופשיה צמחה לה בקצה הרגל של ענקית נחשלת, ענייה וחשוכה. כל מה שהיה טוב בהונג קונג הקרין על כל מה שרע בסין. הבריטים ידעו שהונג קונג בסכנה כאשר תעבור לסין. במשך שנים הם ניהלו משא ומתן בניסיון לסנדל עד שאפשר את המעבר הזה תוך איומים שלא יחזירו, אם הסינים לא יסכימו. וכך הם הכריחו את הסינים לחתום על אוטונומיה להונג קונג ושימור הכלכלה הקפיטליסטית. הספקות היו גדולים. רבים לא האמינו שזה יחזיק מעמד עד היום. מה שקורה היום אולי מסמן תפנית.
המפגינים מכוונים את החיצים אל מנהיג הנוכחי של הונג קונג, לנג צ'ון ינג. הוא מבחינתם המשת"פ הגדול של בייג'ינג והם דורשים את הסתלקותו המידית. לנג וגם השלטון המרכזי בבייג'ינג במילכוד. אם בהונג קונג יוציאו טנקים לרחובות כמו בטיאנאנמן, אפשר לקבור את חלום הדמוקרטיה הזה כאן ועכשיו. לנג מסתפק בגז מדמיע וקונה זמן. המפגינים קונים מטריות. הונג קונג לא מאמינה בדמעות.