נסיעה בכביש הראשי של ברזיל BR-116 בשעות הלילה, מעלה מראות בלתי נתפסים. במקום לישון במיטתן הרכה בבית ולקום בבוקר ללימודים בבית הספר, בנות ברזיליות צעירות, בהן גם בנות תשע, מבלות את הלילה כשהן עומדות בצידי הדרך ומחכות למכור  את גופן לכל מי שיחפוץ בכך תמורת סכומים מגוחכים של כ-44 שקלים לאקט.

את התופעה המחרידה גילה העיתונאי הבריטי מאט רופר (כתב ה"דיילי מירור" לשעבר) לראשונה לפני כשלוש שנים. מפגש מקרי עם ילדה ברזילאית בת 11 בשולי הכביש, הביא אותו לחקור את הנושא. "כשהוא מסיים, הוא זורק אותי החוצה", סיפרה לו ליליה, "לפעמים הם מאפשרים לי לרדת מהרכב, לפעמים הם פשוט בועטים אותי החוצה אל הכביש. אבל אני אף פעם לא מוכרת את עצמי בזול. אני גובה 25 ריאל לפעם (כ-56 שקלים)". אבל כשניגש לתחקיר הוא עדיין לא הבין את מימדי התופעה. 

"ב-262 נקודות לאורך הכביש המהיר מוצעים ילדים לזנות"

המפגש עם ליליה, מעיד רופר, שינה את חייו וגרם לו לצאת לחקור את התופעה באופן רחב יותר. זה הסתיים בשינוי כתובת מצידו – מעבר מאנגליה לברזיל, בהקמת ארגון צדקה למען אותן ילדות ובספר שהוציא לאחרונה לאור בנושא.

ילדות ברזילאיות (צילום: עמוד הפייסבוק של meninadanca)
ילדות ברזילאיות בפרויקט מנינדוזה לילדות בסיכון | צילום: עמוד הפייסבוק של meninadanca
ליליה, התברר מהר מאוד, היא רק אחת מתוך אלפי ילדות הנמכרות לזנות על הכביש המהיר של ברזיל. "ציפיתי למצוא תופעה מדאיגה, שיכולה להוות בסיס לתחקיר מזעזע, אבל לזה לא ציפיתי", הוא מסביר בראיון לדיילי מייל, "נתקלתי במה שנראה כמגפה של זנות ילדים, הכוללת בתוכה אלפי ילדות קטנות ותמימות. לאחר מכן גיליתי דו"ח של הממשלה הברזילאית שהושתק לגבי הכביש המהיר, שמצביע על 262 מקומות שונים לאורך הכביש המהיר, המוכרים ככאלה בהם נמכרים ילדים לצרכי מין, בממוצע - בכל 16 קילומטרים".

במסגרת התחקיר המקיף רופר נפגש עם ילדות שנקלעו למצב המזעזע ברחבי ברזיל. אחד הסיפורים המחרידים בניהם הוא זה של מארה, בת ה-16, שהתגוררה עם אמה ושני אחיה בעיר קטנה במזרח ברזיל. בגיל 11 החל בעל הבית, ש"דאג לה" בזמן שאמה הלכה לעבודה, לסרסר בגופה, הכניס אותה להריון ואילץ אותה לבצע הפלה באופן מסוכן ומזעזע. במקרה אחר, של צעירה בשם מריאנה, הוריה הם שגררו אותה למכור את גופה, וכבר בגיל 13 החלו להציע אותה ולהתמקח על מחירה.

לפי הערכות UNICEF (הקרן למען ילדים של האו"ם) במדינה שעומדת לארח את האולימפיאדה של 2016 ישנם כיום 250 אלף ילדים - בנים ובנות - העוסקים בזנות. רופר מציין, כי החוק הברזילאי קובע מאסר של 4-10 שנים למבוגר החושף ילד לניצול מיני או זנות. אך בפועל, הוא מסביר, המשטרה הברזילאית אינה עושה הרבה על מנת להעניש את אותם "לקוחות" או סרסורים והקורבנות מספרות שהגברים שמשתמשים בשירותיהן לא נענשים. 

כ-100 בנות עברו שיקום ב"בית הוורוד" 

הבית הוורוד לילדות בסיכון (צילום: עמוד הפייסבוק של meninadanca)
אוזן קשבת לחוויות הקשות שעברו. הבית הוורוד לילדות בסיכון | צילום: עמוד הפייסבוק של meninadanca
בנובמבר 2011 העיתונאי רופר החליט לקחת צעד קדימה בטיפולו בתופעה. הוא עבר עם אשתו ובנם בן השלוש להתגורר בברזיל והקים ארגון צדקה בשם מנינדנסה על מנת לסייע לבנות הצעירות. בעזרתה של פעילה מקומית למען זכויות ילדים, הוא הקים דרך הארגון גם בית מחסה עבור הבנות – "הבית הוורוד", בו מוצעת להן תמיכה, אוזן קשבת לחוויות שעברו ואפילו חוגים. מאז פתיחתו של הבית בתחילת השנה, קרוב ל-100 ילדות בגילאים 11-17 עברו בדלת הבית ועשרות בנות ממשיכות להצטרף לפרוייקט מדי יום, כשהבית מסייע להן להתרחק מהרחוב. 

לאחר הקמת הבית ניגש רופר לאתר את הבנות שפגש במהלך התחקיר יחד עם מנהלת הבית הוורוד. את מריאנה, שהוריה דחפו אותה אל הזנות, מצא כשהיא בת 15 ובהיריון בחודש השביעי, ועדיין עוסקת באותו תחום מפוקפק. לאחר ששיכנע אותה לברוח ולעזוב את עיסוקה, אימץ אותה רופר לחיק משפחתו ולאחרונה חגג לה יום הולדת 16 במסיבה גדולה. 

אך למרות הצלחת הפרויקט, לא את כל הבנות הצליח רופר להציל. רופר מספר שניסיונותיו להציל את מי שהביאה אותו להיות מעורב בתחום - הילדה ליליה - לא צלחו. כשמצא אותה, היא כבר הייתה מכורה לקראק וקוקאין וסירבה לוותר על עיסוקה המכניס.

ילדות ברזילאיות בפרויקט מנינדוזה לילדות בסיכון (צילום: עמוד הפייסבוק של meninadanca)
לא את כולן ניתן להציל. ילדות בפרויקט מנינדוזה | צילום: עמוד הפייסבוק של meninadanca

כמה מאות קטינים נתונים לניצול מיני בישראל

תופעת הזנות בקרב בני נוער לא קיימת רק במדינות כמו תאילנד, ברזיל ואינדונזיה הרחוקות, וניתן למצוא אותה גם בישראל. לפי נתוני עמותת עלם לנוער בסיכון, כמה מאות קטינים הנתונים בניצול מיני מסחרי מדי שנה החל מגיל 14 מוכרים לגורמים המטפלים. עם זאת, ההערכה היא שיש עוד קטינים רבים המנוצלים מינית באופן מסחרי שהמידע עליהם אינו מגיע לידיהם וכי גיל הכניסה הממוצע שלהם לתעשייה נע בין 12 ל-13. אותם בני נוער הם לרוב כאלה המנותקים ממערכת תמיכה והזנות מהווה עבורן אסטרטגיית הישרדות ופעמים רבות מדובר בבני נוער שחוו התעללות בילדותם. אך בנוסף לזנות כאמצעי הישרדות או על רקע מצוקה– מוכרת תופעה של זנות מזדמנת, הקיימת כיום גם בקרב מתבגרים ומתבגרות ממשפחות נורמטיביות.

תכנית "ערים בלילה" לבני נוער המעורבים בזנות שמפעילה עמותת עלם בערים חיפה, תל אביב, אילת, ובפתח תקווה מקיימת מרחב פתוח לנערות מעורבות בזנות ולפי נתוני התוכנית בשנת 2012 קיבלו מענה 89 בני נוער מתל אביב, 77 בני נוער מחיפה ו- 44 מאילת. על פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אשר הוגש לוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בין 20% ל-25% מהקטינים המעורבים כיום בניצול מיני מסחרי הם בנים.

עם זאת, הענישה של לקוחות אותם קטינים פחותה משמעותית. לפי נתוני עלם, משנת 2008 ועד יולי 2013 נפתחו במשטרה 29 תיקים בלבד נגד לקוחות של קטינים, 12 מהם נפתחו במחצית הראשונה של השנה הנוכחית. באותה תקופה נפתחו תשעה תיקים בלבד בגין עבירות סרסרות קטינים לזנות.