השימוש בסם אונס כבר מזמן הפך למכת מדינה כשעוד ועוד עדויות על חשד לשימוש בחומר המסוכן מגיעות למשטרה. להערכת המשטרה, מאז שהסם הפך לנפוץ כל כך וקל להשגה, בוצעו בעזרתו מאות מקרי אונס ותחקיר שפורסם לפני מספר חודשים בעיתון "ידיעות אחרונות" חשף עלייה חדה במספר התלונות על השימוש בסם.

ברוב המקרים, לצערינו, המותקפת כלל לא זוכרת את שהתרחש במהלך התקיפה והמשטרה מתקשה לשחזר את המקרה ולהביא את התוקף לדין. אלא שאחת לכמה זמן עולה סיפור נדיר על השתלשלות של ניסיון סימום כזה שמספק לנו הצצה נדירה לסכנות ולקלות בה עלול להיות מוחדר סם אונס למשקה של אישה.

עינת שרון (23) היא סטודנטית לתקשורת חזותית בשנקר שהצליחה לאחרונה לזהות ניסיון להחדיר סם לתוך המשקה בזמן שבילתה עם חברותיה במועדון הבלוק בתל אביב. היא החליטה לחלוק את הסיפור בעמוד הפייסבוק שלה.

וכך היא מספרת: "ליל שישי, מועדון הבלוק, שנים של הטפות חינוכיות ורדאר גברים שאני מנסה לחדד משנה לשנה התנקזו לכדי רגע אחד. בזמן שרקדתי עם חברות ברחבה, שני בחורים ביקשו ממני שלוק מים. הם נראו לי קצת מוזרים ממבט ראשון, אבל נשאר לי מעט מים בבקבוק אז הבאתי להם אותו. אלא שבמקום להסתובב ולהמשיך לרקוד, הנורה האדומה שלי דלקה והסתכלתי אחורה בחצי עין. בזריזות ידיים של קוסם, הבחור לקח שלוק מים, שלף בקבוק נוסף שהיה אצלו, מזג ממנו לתוך הבקבוק שלי - והחזיר לי אותו. שתי שניות, זה הכל".

 

"לקח לי רגע להבין מה קרה והשלכתי מיד את הבקבוק" היא ממשיכה, "הבחורים התחילו לעקוב אחרינו בזמן שאנחנו חיפשנו את המאבטחים, וכשהתחלתי לדבר עם האחראים הם פשוט נעלמו. עכשיו זה הרגע שבו בן אדם חכם לכאורה עוזב את המקום ובורח. אבל הם, משום מה, החליטו להישאר. במשך שעה ארוכה סרקנו יחד עם האבטחה כל פינה. כשסוף סוף זיהינו אותם, הם נלקחו החוצה לחיפוש, אליו התנגדו נחרצות, ומהחיפוש הזה לא חזרו למועדון".

שרון ביקשה לציין לטובה את התגובה וההתנהלות של הנהלת מועדון הבלוק סביב העניין: "בשיחת טלפון עם מנהל המקום למחרת הוא סיפר לי שלא מצאו עליהם סם בחיפוש. עם זאת הפרטים והתמונות של אותם בחורים הועברו למשטרה והוא הבהיר שהם מתכוונים לסרוק את המצלמות ככל שיידרש, ועבר איתי שלב שלב על כל הפרטים כדי לא לפספס שום דבר. בזמן שמקומות אחרים היו מפקפקים או ממסמסים מקרה כזה, הבלוק, לפחות מבחינתי, היווה דוגמה בדיוק לאיך צריך להתנהל. זה אמנם היה סיום מכעיס ללילה נפלא, אבל לפחות אני יכולה לשמוח שסיימתי אותו עם כוס תה, בדירה שלי, לצד החברות שלי - ולא בבית חולים, במקרה הטוב".