נדמה שאין גיבור גדול יותר של התקופה האחרונה מהאלכוג'ל - אותו חמר ניקוי ידיים נגד חיידקים שהומצא לפני 50 שנים, היה מנת חלקם של ג'רמופובים ואמהות היסטריות לילד ראשון והפך למוצר צריכה בסיס של כל אחד ואחד מאיתנו. לפי דיווחים ברחבי העולם, מאז התפשטות וירוס הקורונה עלה הביקוש למחטאי ידיים נוזליים בלא פחות מ-400% ובמקומות רבים בעולם הם אזלו. אבל האם ידעתם שמאחורי ההמצאה הגאונית הזו עומדת אישה?

בשנת 1966 הייתה לופה הרננדז, מבייקרספילד קליפורניה, סטודנטית לסיעוד. הרננדז, שהסתובבה לא מעט בבתי חולים במהלך לימודיה, שמה לב לבעיית זמינות של מים וסבון המיועדות לאנשי מקצועות הבריאות, כדי שאלו ישטפו ידיים לפני שהם באים במגע עם חולים ומטופלים. 

לא בכל חדר היה כיור עם מים זורמים וגם במקומות שהיה הסבון היה נגמר מהר מאוד. המצב היה מסורבל ולא נח ונדרש פיתרון יצירתי. הרננדס הבינה שהפתרון הטוב ביותר הוא לספק לצוותים נוזל או ג'ל חיטוי ידיים שאפשר להשתמש בו בכל זמן ובכל מקום ולשאת אותו עליהם גם כשאין להם גישה למים זורמים ונקיים וסבון.

מהר מאוד היא גם הבינה שלהמצאה שלה יש פוטנציאל מסחרי והתקשרה למוקד שאת מספר הטלפון שלו ראתה בטלוויזיה כדי לרשום פטנט על הרעיון. השאר - כמו שאומרים - היסטוריה.

סיפורה של הרננדס פורסם לראשונה בגרדיאן ב-13 במרץ 2012, במסגרת כתבה שניסתה להתקחות אחרי ההיסטוריה של חומרים לניקוי וחיטוי ידיים והדרך בה הם השפיעו על חיינו ברמה העולמית. חשוב לציין שלא נמצא מידע רב על הרננדס עצמה. כמו כן, הגרדיאן לא ציין בכתבה את מקורות המידע עליהם הסתמך.

מעט מאוד ידוע על הרננדס מעבר למה שסופר, אפילו לא ברור אם היא עדיין חיה היום. עם זאת, היא כן מוזכרת בספר שיצא ב-2019 ועסק בצמיחת ההנהגה המקצועית של האחיות ואנשי מקצועות הסיעוד בארה"ב. 

בשבועות האחרונים, בעקבות משבר הקורונה והדרישה מרקיעת השחקים לאלכוג'ל הציפו גולשים ברחבי העולם את סיפורה של אלכוג'ל ונראה שלמרות שההיסטוריה לא נתנה להרננדס את המקום המכובד לו היא ראוייה - הגולשים לא שוכחים לרגע ומודים לה מקרב לב על המצאתה.

View this post on Instagram

A post shared by BELatina (@belatinanews) on