"דרוש/ה פסיכולוג/ית לניהול עמותה המקדמת מיניות ליברלית ובריאה יותר" – זהו תוכן המודעה שפורסמה לפני מספר שבועות באולג'ובס, באתר הפסיכולוגיה העברית, ביד שתיים ובאתרים נוספים. גולשים שהבחינו במודעה, שבמבט מרפרף נראית ככל מודעה אחרת, תהו האם מדובר למעשה בניסיון לקדם פדופיליה במסווה של עמותה חוקית.
על פי המודעה, אותה פרסם אדם בשם דן רביבו, העמותה שמה לה למטרה "להקטין את גיל ההסכמה בתנאי של פיקוח וליווי של איש מקצוע לכל קטין המממש את הזכויות האלו". עוד נכתב כי "במדינות מתקדמות רבות בעולם, כולל מחצית ממדינות האיחוד האירופי, גיל ההסכמה עומד על 14 ומאפשר לאנשים טובים, בעלי נטייה מינית הבפילית ואפבופילית, לאהוב ולהיות נאהבים ולממש את עצמם בצורה בריאה ובטוחה לכל הצדדים". משיכה מינית הבפילית היא משיכה לצעירים בתחילת גיל ההתבגרות, בדרך כלל בני 14-11, ומשיכה אפבופילית היא משיכה למתבגרים בני 19-14.
גולשים מודאגים הפנו את תשומת לבם של מנהלי האתרים למודעה המטרידה, והמודעות הוסרו מרחבי הרשת. "תוכן המודעה נמחק על ידי מערכת האתר", נכתב במקום המודעה שהוסרה באתר פסיכולוגיה עברית, "כקהילה מקצועית אנחנו לא מסכימים לתת לגיטימציה לנושאים פסולים מוסרית בעינינו".
חיפוש אחרי רביבו לא הוביל לתוצאות, ולעמותה לא נמצא זכר ברשם העמותות. בשיטוט רגיל ברשת קשה למצוא מידע על תנועות המנסות לקדם נרמול של פדופיליה בארץ או בעולם, אבל התופעה הזו מוכרת לעוסקים בתחום. בכתבה שפורסמה לפני כשנתיים במגזין סוף השבוע של mako והציעה הצצה חד פעמית אל פורומי הפדופילים במעמקי הדארקנט תואר כיצד תופסים חלק מהפדופילים את הקשרים שלהם עם הילדים כרומנטיים וכנורמטיביים, ואיך הם מייחלים שהנטייה שלהם תהפך לנורמה. "איך נשמיד את הפדופוביה במאה ה-21" היא כותרתו של שרשור בפורום שעוסק באקטיביזם פדופילי ובשאלה איך להילחם במה שמגדירים גולשי הפורום "סטיגמות ודעות מיושנות". "רק לפני כמה עשרות שנים הסטיגמות על הומוסקסואלים היו חזקות מאוד, והן השתנו", נכתב שם, "אין סיבה שגם הסטיגמה סביבנו לא תשתנה. זו מלחמה על דעת הקהל. יש מי שבשמחה יפגעו בנו ואפילו יהרגו אותנו בגלל האמונות שלנו, אבל זה מאבק הישרדותי על קבלה, על הזכות לאהוב ולהיות נאהב".
"אנחנו יודעים שמה שאנחנו רוצים ועושים הוא לא מזיק וטבעי. זה בסך הכל איחוד מושלם ומוסרי", כותב חבר קהילה אחר בפורום. "אנחנו כבר יודעים היום שחוק ומוסר לא בהכרח קשורים. כשהעבדות הייתה חוקית זה עדיין לא היה מוסרי ואילו מריחואנה היא לא חוקית למרות שהיא מוסרית לגמרי. מיליוני גברים, נשים וילדים חיים בפחד כי הם יודעים שאם הם יתגלו הם יאבדו את עבודתם, ילכו לכלא או גרוע מזה".
לדברי גליה אנג'ל, סגנית מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, לא מן הנמנע שפדופילים החיים במחתרת מקווים שגיל ההסכמה ירד ומקימים לובאים שיקדמו את הנושא חקיקתית. "השפה של המודעה שפורסמה דומה מאוד לקבוצות לובי שצומחות בארה"ב שמטרתן לנרמל פדופיליה. יש פורומים שבהם המשתתפים אומרים: 'אני פדופיל ואני מחכה שזה יהיה חוקי, וכך אוכל לממש את הצרכים שלי - ובינתיים אני רק צופה בפורנו'. כאילו שפורנו פדופילי הוא פשע ללא קורבן".